היה צמא

היה צמא
פעליםLeave a Comment on היה צמא

היה צמא

היה צמא

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

עִטֶש عِطش – היה צמא

רעות שלחה לי סרטון שהתפרסם באיזה חשבון טיקטוק גנרי.

בסרטון מופיעה إزدهار أبو ليل אִזְדִהַאר אַבּוּ לֵיל, שבאינסטגרם שלה יש לה 275,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

TV presenter🎙️
إعلاميّة| كاتبة محتوى| مُعلّمة
أُحَوِّلُ مَشَاعِرَكُمْ إِلى كَلِماتٍ تُعَبِّرُ عَنْكُمْ.

אשת תקשורת, יוצרת תוכן, מורה
אני הופכת את רגשותיכם למילים שמבטאות אתכם.

מפייסבוק שלה עולה שהיא ישראלית שגרה בנצרת.
ניסיתי למצוא את הסרטון בגרסתו המקורית בטיקטוק שלה, אך לא הצלחתי שכן יש לה שם עשרות סרטונים וזה היה סיזיפי מבחינתי.

כותרת הסרטון:

تعبير حب الاب لأولادها… ❤

הבעת / גילויי האהבה של האב לילדיה (הטעות במקור)

אבוי ולא מרה חכא לי: "בחבכ", בס חכא לי איאהא למא מא בנא לי חדוד לאחלאמי. למא כאן יוצלני ע אלמחטה חתא אתעלם. ולמא יחכי לי: "דפי חאלכ מניח וח'די מעכ מי, לא תטעשי ע אלטריק".
אבוי ולא מרה קאל לי: "אנא פח'ור פיכי", בס למא שאף אול אעמאלי עיונה כאנת מליאנה פרח.
אבוי ולא מרה קאלי לי: "אשתקת לכ". ביסאל: "וינהא? מא אג'ת?" ולמא אטול ענדהם אלסהרה יג'ברני אבאת ומא ארוח.
אבוי ולא מרה חכא לי: "אנא סנדכ". בס אול ואחד באלאקיה למא תח'רב אלסיארה ולמא אנסא אע'ראצ'י ולמא אשכי לה ען חדא – דאימן הו בצפי.
ואנא כברת ואנא מפכרה אנה אלחב כלמה, לחד מא פהמת אנה אלחב מוקף, אנה אלחב מחטת אנתט'אר, אנה אלחב דעם ואבתסאמה, וצות בחכי לכ: "דפי חאלכ מניח".

أبوي ولا مرّة حكى لي: "بحبّك"، بس حكى لي ايّاها لمّا ما بنى لي حدود لأحلامي. لمّا كان يوصّلني ع المحطّة حتّى اتعلم. ولمّا يحكي لي: "دفّي حالك منيح وخدي معك ميّ، لا تطعشي ع الطّريق".
أبوي ولا مرّة قال لي: "أنا فخور فيكي"، بس لمّا شاف أوّل أعمالي عيونه كانت مليانة فرح.
أبوي ولا مرّة قالي لي: "اشتقت لك". بيسأل: "وينها؟ ما اجت؟" ولمّا أطوّل عندهم السّهرة يجبرني أبات وما أروّح.
أبوي ولا مرّة حكى لي: "أنا سندك". بس أوّل واحد بالاقيه لمّا تخرب السّيّارة ولمّا أنسى أغراضي ولمّا أشكي له عن حدا – دايمًا هو بصفّي.
وأنا كبرت وأنا مفكّرة إنّه الحبّ كلمة، لحد ما فهمت إنّه الحبّ موقف، إنّه الحبّ محطّة انتظار، إنّه الحبّ دعم وابتسامة، وصوت بحكي لك: "دفّي حالك منيح".

אבי מעולם לא אמר לי: "אני אוהב אותך". אבל הוא אמר לי את זה כשהוא לא הציב גבולות לחלומותיי. כשהוא לקח אותי לתחנה (בדרך לבית ספר או לאוניברסיטה) כדי שאלמד. וכשאמר לי: "תתלבשי חם (מיל': חממי עצמך היטב) וקחי אתך מים, כדי שלא תהיי צמאה בדרך".
אבי מעולם לא אמר לי: "אני גאה בך", אבל כשראה את העבודות הראשונות שלי עיניו היו מלאות שמחה.
אבי מעולם לא אמר לי: "התגעגעתי אליך". הוא (רק) שאל: "איפה היא? היא עדיין לא הגיעה?", וכשהייתי נשארת אצלם (אצל הוריי) עד מאוחר בערב הוא חייב אותי לישון אצלם כדי שלא אחזור הביתה (לבד מאוחר).
אבי מעולם לא אמר לי: "אני המשענת שלך". אבל הוא האדם הראשון שאני רואה כשמתקלקלת המכונית (שלי), כשאני שוכחת דברים וכשאני מתלוננת לו על מישהו – תמיד הוא לצדי.
אני גדלתי כשאני חושבת ש"אהבה" היא מילה, עד שהבנתי שהאהבה היא עמדה, היא תחנת הַמְתנה, היא תמיכה וחיוך, וקול שאומר לך: "תתלבשי חם".

ארבע תגובות מדגמיות לסרטון שצדו את עיני, כולן של נשים:

انا ابوي حكالي بحبك وكان يحكيلي فخور فيكي ويحكيلي كيف حالك انت منيحه؟؟ وحكالي تعالي مشتقلك بس لما رحت عنده كان بالكفن 😭🥺الله يرحمه
אבא שלי אמר לי "אני אוהב אותך", "אני גאה בך", "מה שלומך, את בסדר?", ואמר לי: "בואי, אני מתגעגע אליך", אבל כשהלכתי אליו הוא כבר היה בקבר. אללה ירחמו

إبي كان يحكيلي بحبكً وانا فخور فيكي كان يحكي انا سندك كلن يحكي يا قطرتي الحب صح مو كلمه الحب افعال بس الكلام اكبر وسليه التعبير عن الحب إابي كان بحكي بدي اربيكي بطريقه مختلفه عشان لما اموت الناس يحكو الله يرحم الي برباكي ❤️
אבא שלי אמר לי "אני אוהב אותך", "אני גאה בך", "אני המשענת שלך", אמר לי הכול, (הוא כינה אותי) "הטיפה שלי". נכון, האהבה אינה רק מילה, האהבה היא מעשים, אבל המילים הן הדרך הטובה ביותר להביע אהבה. אבי נהג לומר: "אני רוצה לחנך אותך בדרך שונה, כדי שכשאמות האנשים יגידו: שאלוהים ירחם על זה שחינך אותך" ❤️

بوي اتوفى وانا طفله مابتزكر الا اشيا بسيطه جدا منو. مالحق يحكيلي بحبك او فخور فيه او ادفي حالي منيح الله يرحمه وربي يحفظلك ابوكي
אבי הלך לעולמו כשהייתי קטנה, אני זוכרת רק דברים קטנים/פשוטים מאוד ממנו. הוא לא הספיק להגיד לי אני אוהב אותך, אני גאה בך או תתלבשי חם. אללה ירחמו, ושאלוהים ישמור לך על אביךְ

لم اسمع صوت ابي منذ مدة طويله ولكني اتذكر صوته وكلامه وضحكته ونضراته الحنينه حتى رائحته مازلت اشمها شتقت لك ابي الغالي حد الالم اسأل الله الذي اذاقني مر فراقك ومر الشوق لوجهك ولصوتك والحنانك ووجودك وابتسامتك ان يذيقني لذه اللقاء بك في جنات النعيم أمين يارب 😔🤲
לא שמעתי את קולו של אבי תקופה ארוכה, אך אני זוכרת את קולו, דיבורו, הצחוק שלו ומבטיו מלאי הגעגועים, אפילו את הריח שלו אני עדיין מריחה. אני מתגעגעת אליך, אבי היקר, עד כאב.
אני מבקשת מאלוהים, שנתן לי לטעום (גם במובן: הביא עלי צרה) את מרירות הפרידה ממך ואת מרירות הגעגועים לפניך, לקולך, לרחמיך, לקיומך ולחיוכך, שייתן לי לטעום את טעם הפגישה אתך בגן עדן, אמן. (המשפט האחרון הוא משפט מוכר, הוא לא נכתב על ידי כותבת התגובה)

=-=

תשמעו, זה קטע ממש יפה ומרגש, ודמעתי לא פעם כשתמללתי ותרגמתי אותו.

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mohamme…/video/7614558290353098002

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

עַטְשַאן عَطْشَان וברבים עַטְשַאנִין عطشانين – צמֵא

לשמיעה: https://clyp.it/0nnqdspw

השורש הערבי ע.ט.ש עוסק בצמא, וגם בתשוקה, ויש קשר, תודו.
בעברית השורש הזהה, שעוסק בהתעטשויות, מתכתב עם שורש ערבי אחר: ע.ט.ס.

משקל השמות פעלאן הוא משקל שמות נפוץ בערבית, שעוסק בעיקר בתכונות (ומצבים) אנושיות.

* הפועל עִטֶש عطش בבניין הראשון במדוברת – היה צמא, צָמָא
* עַטְש عطْش, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צָמָא, צימאון. בשנת 2005 יצא סרט קולנוע עם שם זה, שעסק במשפחה מאֻםּ אלְפַחֶם, שתועתק לעברית בצורה מזעזעת (בעטייה לקח לי כמה דקות טובות לאתר אותו… השם הרשמי שלו, שלא נדע, מופיע בעברית עם אלף: עטאש.
לא רק שאין אלף במקור, היא גם אינה מייצגת שום דבר פונטי והיא רק "עושה צרות" לקורא מבין הערבית. מוזר).
* עַטִש عطِش, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל הקצרה – צמא; משתוקק (כמו עטשאן, היא מילת היום)
* הפועל עַטַּשַ عطّش בבניין השני – הצמיא
* הפועל תַעַטַּש تعطّش בבניין החמישי – כמה, ערג, השתוקק
* וַדַּאה עַאלְבַּחֶר וּרַגַּ'עֹה עַטְשַאן وَدَّاه عالبحر ورجّعه عطشان – היתל בו, עשה ממנו צחוק, ניצל אותו (מיל': שלח אותו לנהר והחזירו צמא)
* אֶלְמַיּ מַא בִּתְמֻרּ / בְּתִמְרֹֹק עַלַא עַטְשַאן ‏الْمَيّ ما بِتْمُرّ / بْتِمْرُق عَلى عَطْشَان – אין לחלק מים לאנשים לפי הדרגה או המעמד שלהם אלא לפי מידת הצימאון (מיל': למים אסור לחלוף על פני צמא)

וכולם, אני משער, מכירים את שיר החתונות המצרי "יא בִּנְתֶ אלסֻּלְטַאן", בו מופיעות המילים:

يا بنت السّلطان، حنّي على الغلبان יַא בִּנְתֶ אלסֻּלְטַאן, חַנִּי עַלַא אלְעַ'לְבַּאן
المياه في إيديكي، محسوبك عطشان אֶלְמִיַאה פִי אִידֵיכִּי, מַחְסוּבֶּכּ עַטְשַאן

הו בתו של הסולטאן, רחמי על המסכן
המים בידייך, עבדך הנאמן צמא

מַחְסוּבּ – מקורב, בן חסות. בנטייה, כמו מחסובַּכּ – "עבדך הנאמן"
על הדרך למדנו מילה נוספת במשקל של היום: עַ'לְבַּאן غلبان – מסכן, עלוב

התמונה: Tim Cooper

זה היה הפוסט ה- 3,175 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x