הינומה

הינומה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on הינומה

הינומה

הינומה

פורסם לראשונה ב- 22.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
טַרְחַה طَرْحَة וברבים טַרְחַאת طرحات – הינומה, צעיף לכיסוי הכלה בעת החופה
הביטוי המלא הוא טַרְחַתֶ אלְעַרוּס طرحة العروس
טרחה היא גם צעיף נשי לכיסוי הראש והפנים
לשמיעה:

השורש הערבי ט.ר.ח, שהוא ספרותי ברובו, עוסק בהשלכות, בתזות ובמקומות.
בעברית הוא עוסק בטרחה, להטריח וכו’, ולפי מילון אבן-שושן יש קשר למשמעויות בערבית, אם כי אני לא בדיוק הבנתי איך…
* הפועל טַרַח طرح בבניין הראשון – זרק, השליך; דחה; בנקבה: אישה שהפילה את עוברהּ
* טַרַח עַלַא طرح على – הציג בפני, הציע. טַרַח סֻאַאל (סואל) طرح سؤال – שאל/הציג שאלה
* טַרַחַ אלתַּ’וְבּ طرح الثّوب – לבש בגד
* טַרְח طرْح, ברבים טֻרוּח طروح וברבים של רבים טֻרוּחַאת طروحات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגשה, הצעה; השקה; מצע (בחירות); סחף, אדמת סחף; גשם עז
* טַרְחַה طرحة, בצורת הנקבה, אך כשם פעולה (בניגוד למילת היום שהיא שם עצם) – זריקה (אחת), הפלה (של היריון)
* טַרְחַתֶ אלְפַרַּאן طرحة الفرّان – הקרש הארוך המשמש את האופה להכנסת הבצק לתנור, ולהוצאת הלחם או המאפים האחרים
* מַטְרוּח مطروح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – זרוק, מושלך; מונח, מוצע
* הפועל תַטַרַּחַת تطرّحت בבניין החמישי – לבשה צעיף
* הפועל הספרותי תַטַארַחוּא تطارحوا בבניין השישי – שוחחו ביניהם
* אֻטְרוּחַה أطروحة וברבים אֻטְרוּחַאת أطروحات או אַטַארִיח أطاريح – עבודה מדעית לשם קבלת תואר; תזה; נושא לדיון; היפותזה
* מַטְרַח مطرح וברבים מַטַארֶח مطارح, במשקל המקומות – מקום. במצרים גם: חדר
* מַטְרח, בנטייה – במקום של-. מַטְרַחִי مطرحي – במקומי
* מַטְרַח מַא مطرح ما – איפה ש-, במקום ש-
* לַבַּّסֹה טַרְחַה لبّسه طرحة – השפיל אותו (הפך אותו לאישה), זלזל בו; היכה אותו (מיל’: הלביש אותו הינומה)
* אֻרְבֹּטֶ אלְחְמַאר מַטְרַח מַא בִּקוּל לַכּ צַאחְבֹּה أربط الحمار مطرح ما بقول لك صاحبه – תעשה מה שאומרים לך, מלא הוראות (מיל’: קשור את החמור במקום שאומר לך בעליו)
* מַטְרַח מַא יִסְרִי יִמְרִי مطرح ما يسري يمري – שיהיה לבריאות! (בעת הגשת אוכל או שתיה. מיל’: למקום שהוא הולך [האוכל] שיעבור [בקלות])
* מַטְרַח מַא יִסְרִי יִהְרִי مطرح ما يسري يهري – שתיחנק! (מיל’: למקום שהוא הולך [האוכל] שייהרס)
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
מַרְסַא מַטְרוּח مرسى مطروح
אז אני לא ביקרתי שם מעולם, אבל בואו נגיד שהייתי במרחק צעד בודד מלהיות שם…
ב- 2011 חזרתי עם אשתי מטיול מהנה בארה”ב. נחתנו ברומא בדרכנו חזרה ארצה וחיכינו לעלות למטוס שלנו.
בשער לידנו הכריזו על עלייה למטוס שיעדו Mersa Matruh.
מרסה מה? מעודי לא שמעתי את השם הזה, ואם יורשה להעיד על עצמי בלי צניעות רבה, אני קצת מבין במקומות בעולם…
ונוסעים לשם מרומא? סימן שזה מקום חשוב…
למרות שרוב הנוסעים היו איטלקים שטסו לשם לחופשה, הנחתי שהמקום נמצא במדינה ערבית לפי לבושם של שאר הנוסעים.
אז מרסא זה מעגן, כלומר זהו יעד שנמצא על החוף. אבל איפה זה? ומה זה מטרוה?
אז קמתי לשאול את דיילת הקרקע, והיא אמרה לי שזה במצרים.
רציתי מאוד לנסוע לשם במקום לחזור הביתה, אבל כבר היינו מותשים ואמרנו שנעשה זאת בפעם אחרת…
“מרסא מטרוח (בערבית: مرسى مطروح) היא עיר נמל בצפון-מערב מצרים, לחוף הים התיכון, 270 ק”מ ממערב לאלכסנדריה.
גאוגרפיה
העיר שוכנת לצד הדרך המובילה מהדלתא של הנילוס ללוב. דרך נוספת יוצאת מהעיר דרומה, לעבר המדבר המערבי.
את העיר משרת נמל התעופה מרסא מטרוח. הנמל הימי היה אחד הבסיסים ששימשו את הצי הסובייטי בים התיכון.
בתקופה התלמאית ובתקופה הביזנטית נודע המקום בשם פראיתוניון (Παραιτόνιον), ובתקופה הרומית נודע בשם פראתוניום (Paraetonium). העיר שימשה בתקופה הרומית כנמל חשוב להעברת סחורות לרומא.
העיר משמשת כאתר נופש לתושבי קהיר ולתיירים בחודשי הקיץ. בעיר מספר אתרים, בהם חורבות מקדש המיוחסים לרעמסס השני (בערך שנת 1200 לפני הספירה), כנסייה קופטית ובה מספר מערות, בתי הקברות הגרמני והאיטלקי הבנויים על גבעה הצופה לים, חוף אג’יבה ובו מספר מערות טבעיות, ועוד” (ויקיפדיה).
ויקי בערבית מוסיפה שמקור השם מטרוח אינו ידוע, אולם קיימים תשעה אנשים מפורסמים מאזור מצרים או צפון אפריקה, ששמם היה מטרוח. בנוסף, רבים מאנשי אנדלוסיה הגיעו למצרים ולחוף אפריקה מהאזור.
=-=-=
עובדיה הסב את תשומת לבי למילה בשל השיר לַבַּّסוּכִּי תַאג’ וּטַרְחַה لبّسوكي تاج وطرحة – הלבישו אותָךְ כתר והינומה
של הזמר העיראקי רִצַ’א אֶלְעַבְּדַ אללָּה رضا العبد الله
היה שווה שהוא יבקש את המילה גם כי לא הכרתיה, גם כי לא הכרתי את השיר, אבל בעיקר בגלל הסיפור הבא:
רצ’א, יליד 66′, הוא בן למשפחה עיראקית קשת-יום בת 11 ילדים. מאז ומעולם הוא עזר לפרנס את משפחתו, ואף הפך למפרנס הראשי.
בשנות השמונים, שנות מלחמת איראן-עיראק, הוא למד מוזיקה במשך שש שנים. במהלך מלחמת המפרץ הראשון (1991) הוא הלחין שירים שקראו לאזרחים העיראקים להניח את נשקם ובמקום זאת להתחיל לנגן.
בשנת 1993 הוא התגייס בסופו של דבר לצבא עיראק כדי לשרת בשירות החובה במשך שנה וחצי.
עם סיום התקופה לא רק שהצבא סירב לשחררו, כחוק, אלא אף עצר ועינה את שני הוריו, מה שהוסיף לנטל הפרנסה של רצ’א.
הוא ניסה לערוק מהצבא אך נתפס ונגזר עליו עונש מאסר של 16 שנים, וכריתת אחת מאוזניו.
בנוסף, חרטו על מצחו צלב, כדי שלא יוכל להתחתן או להשיג עבודה לאחר שחרורו מהכלא (אדגיש, שזה מה שנכתב בטקסטים שקראתי, הן בערבית והן באנגלית. מעיון בתמונות שלו ברשת הוא נראה גבר נאה ו… שלם).
במשך שלושה ימים לאחר שנתפס הוא עונה, וביום הרביעי שני אנשים שהיו איתו בתא המעצר – שהתברר שהם שניים מאחיו – הצליחו לחטוף אותו ולברוח איתו כשהוא מוסתר בתא המטען של מכוניתם.
הם לקחו אותו לביתם כדי שיפגוש את הוריו וייפרד מהם, נתנו לו דרכון ואת העוּד שלו ושלחו אותו לכיוון הגבול עם ירדן.
לשמחתו, הוא שהה במעבר הגבול כרבע שעה ומשם המשיך לעמאן, בירת ירדן, ולעיר אִרְבִּד, בה עבד במסעדות.
סטודנט ממדינת האמירויות השיג לו ויזה לדובאי, אך מכיוון שנרדף גם שם הגיע בסופו של דבר למצרים.
רצ’א התחתן עם אישה בולגריה ולהם שלושה ילדים.
لبّسوكي تاج وطرحة والخنصر خاتم الماس לַבַּסוּכִּי תַאג’ וּטַרְחַה וּאלְחֻ’נְצֻר חַ’אתֶםֶ אלְמַאס
والله يا نيّالك ع هالفرحة بدهب زمرّد ما بتنقاس וַאללָּה יַא נִיַּאלֶכּ עַ הַאלְפַרְחַה בְּדַהַבּ זְמֻרֻּד מַא בְּתִנְקַאס
הלבישו אותך כתר והינומה, ועל הזרת טבעת יהלומים
בחיי, אשרייך על השמחה הזו, עם זהב ואזמרגד שאי אפשר להעריכם
يا دنيا هنّي هنّي يا صوتي قول وغنّي יַא דִנְיֶא הַנִּי הַנִּי, יַא צַוְתִי קוּל וּעַ’נִּי
الليلة فرحة أجمل ناس אֶללַּיְלַה פַרְחֶת אַגְ’מַל נַאס
הו עולם, ברך, ברך, הו קולי, דבר ושיר
הלילה זו השמחה של האנשים היפים ביותר
دقّوا المزهر دقّوا دفوف يلّا أعطونا زلغوطة דֻקּוּא אלְמַזְהַר דֻקּוּא דְפוּף יַלַּא אַעְטוּנַא זַלְע’וּטַה
عروستنا تسوى ألوف كتير اللّيلة مبسوطة עַרוּסֶתְנַא תִסְוַא אְלוּף כְּתִירֶ אללַּיְלֶה מַבְּסוּטַה
הכו בתוף מרים, הכו בתופים, קדימה, תנו לנו צהלולים
הכלה שלנו שווה אלפים, היא הלילה מרוצה מאוד
عروس الحلوة زفّوها ع بساط الحنّة مشّوها עַרוּסֶ אלְחִלְוֶה זִפוּהַא, עַ בְּסַאטֶ אלְחַנֶּה מַשּוּהַא
يا ربّي تبارك وتهنّي هنّوها اللّيلة هنّوها יַא רַבִּי תְבַּארֶכּ וּתְהַנִּי הַנּוּהַא אֶללַּיְלֶה, הַנּוּהַא
הובילו את הכלה היפה, על שטיח החינה הוליכוה
אלוהיי, תברך ותאחל, ברכוה הלילה, ברכוה
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top