היריון

היריון
בריאות ורפואה שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on היריון

היריון

היריון

פורסם לראשונה ב- 28.12.17

שוב שלום לכולם.
כן, פוסט שני היום.
פנה אלינו עמיתנו היקר Avshalom Farjun, המנהל את הדף “לומדים ערבית בכיף”,
וביקש שנפרסם גם אצלנו את הפוסט הבא שכתב.
נעתרנו בשמחה.
תיהנו 🙂
על מחבלים, כרמים והריונות… במסגרת הפינה “העברית בתנ”ך לאור הערבית”, בקורס הערבית לומדים ערבית בכיף עם אבשלום פרג’ון
הפועל חַבִּלַ בערבית (حَبِلَ) משמעו נכנס להריון. חַבִּלַת – הרתה (או בערבית מדוברת – חִבְּלַת). חַבְּל – הריון. חֻבְּלַא – בהריון (או בערבית מדוברת -חִבְּלֵה).
“בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר” (ישעיהו ס”ו, ז)
תלד בטרם יהיו לה כאבי היולדת (חיל היולדת), ותמליט (תלד) לפני
שתהיה בהריון.
הפועל הערבי חַבַּל – יְחַבֵּל (עם דגש חזק ב-ב’, حَبَّل – يُحَبِّل), בדומה לבניין פיעל בעברית (חִבֵּל – יְחַבֵּל) משמעו – הכניס להריון:
“הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן; וְהָרָה עָמָל, וְיָלַד שָׁקֶר” (תהלים ז, ט”ו)
האויב מתכנן תכניות רשע, בהשאלה – מכניס להריון של אָוֶן (מעשה רשע), וְהוא בהריון של עָמָל (מילה נרדפת לאָוֶן), ואז יולד שקר.
“תַּחַת הַתַּפּוּחַ, עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ” (שיר השירים ח’, ה’)
שם התעברה אמך, ונכנסה להריון יולַדְתְךָ (אמך) (כמו צִירֵי יוֹלֵדָה).
בשני הפסוקים חִבֵּל בניין פיעל, במשמעות התעברות (כך הבין אונקלוס),
והריון (ראב”ע).
וכן – “בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד טל ומטר, דומה
לאישה שמְחַבֶּלֶת ואינה יולדת” (מסכת תענית במשנה)
מגילת שיר השירים, לדעתי, היא אחד משירי האהבה המופלאים בכל הזמנים. כמה נפלא ומעורר השראה סיפורה של הכלה, המגלמת באישיותה ובמעשיה את היפוכה של האישה הנחותה.
לעומת “וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ” (של בראשית), היא אומרת: “אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ”. לא רק הגבר הוא מושא תשוקותיה של האישה. אף האישה היא מושא תשוקתו של הגבר. תפיסה שוויונית וחופשית ביחסים בין המינים, שהינה תוצאה של חופש ואהבה.
בדרך לניסיון לפרש בצורה מקורית את הפסוק “אֶחֱזוּ-לָנוּ, שֻׁעָלִים – שֻׁעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים”, אני מבקש להתייחס לפסוק הבא:
“בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים–כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי” (שיר השירים א’, ו’)
המילה כרמים דו-משמעית: האחים השומרים על צעדיה ותומתה של אחותם מינו אותה שומרת על הכרמים (כפשוטו), ואילו “כרמי שלי” – בהשאלה איבריה המוצנעים – “לא נטרתי”. דימויים דומים יש בספרות העולם העתיק המדמים את האישה ואיבר מינה לשדה, גן או פרדס. מכאן “כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי” – לא שמרתי על תומתי.
ושמא יורשה לי להציע פירוש מעט מרחיק לכת לפסוק –
“אֶחֱזוּ-לָנוּ, שֻׁעָלִים – שֻׁעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ, סְמָדַר” (שיר השירים ב’, ט”ו)
הפסוק רב משמעי. אמנם שועלים מחבלים בכרמים, אבל רק משהבשילו הענבים, ולא בעודם סמדר, שמשמעו בעברית – פרי בראשית התפתחותו מיד לאחר שנשרו הפרחים. לכן אפשר אולי לפרשו כדימוי: השועלים הם הנערים האוהבים, והכרמים הם הנערות בתחילת פריחתן (סמדר).
דימוי האוהב לשועל נמצא למשל בשירת האהבה המצרית הקדומה. בקריאה ראשונה של הפסוק ניתן להבין שהנשים מבקשות כי יִלַכְּדוּ השועלים המבקשים להזיק להן. אבל אם נפרש “לנו” במובן אותנו (כמו למשל: “ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר” – את אבנר), הנשים כמו מתגרות בשועלים (בגברים) – “תִפְסוּ אותנו” 
ולאחר שפירשנו מְחַבְּלִים – מכניסים להריון (ואולי בהשאלה – מתנים אהבים), ו-כְּרָמִים – דימוי לאישה ואף לאיבריה המוצנעים, יורשה לי להציע שאולי גיבורת שיר השירים החופשית והמשוחררת קוראת לדודה בשובבות ובמשחקי לשון מרומזים לתנות אתה אהבים:
אחוז בי שועל קטן, המתנה אהבים ב-“כרמים”… כי “כרמי” סמדר.
(וכפי שמצוין בכתבים העתיקים, כל היחסים בין גבר לאישה והזיווג ביניהם, הם אלגוריה ליחסים בין בורא העולם לנשמה והזיווג ביניהם. בהקשר זה מעניינת מאוד אמירתו של ברוך קורצוויל (הוגה דעות, חוקר ספרות ושירה) – “אין לך כמעט חוויה דתית הנאחזת באדם בשלמותו, שלא תחפש פורקן לשוני שכולו שאול מעולם האישה”)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top