הנהגה

הנהגה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on הנהגה

הנהגה

הנהגה

פורסם לראשונה ב- 5.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא @Assaf Mena.
אסף כתב בתגובה לפוסט סואקה (נהיגה) שגם קיאדה זה נהיגה.
אז מילת היום היא –
קִיַאדֶה قِيَادة וברבים קִיַאדַאת قِيَادات – הנהגה; מפקדה, פיקוד (גם המקום הפיזי וגם במובן המופשט), נהיגה ברכב
לשמיעה:

היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
מורן נשאלה למוצא ביטוי הסלנג העברי הבוטה “לך תתקווד / תתקעווד”.
אז מילת היום היא –
קַוַּאד قَوَّاد וברבים קַוַּאדִין قَوَّادين – סרסור
וגם, בהשאלה: מנוול, בן זונה, מניאק
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
ככל שאני יודע, המילה הזו נהגית (תמיד?) גואד, עם גימל. כלומר גם עירוניים יבטאוה כך.
מישהו יכול לאשר/להזם את הטענה?
וכן, גם ערץ זה סרסור: http://bit.ly/2KZtixG
אני מודה שלא ידעתי מה לענות למורן, ואז היא הציעה שהמקור הוא מילת היום.
כלומר “לך תתקווד” זה לך תעשה מה שקואד יכול לעזור לך להשיגו: לתנות אהבים עם ממשיכות דרכה לתפארה של רחב מיריחו…
אז למה אנשים כותבים את הפועל עם עין – תתקעווד?
הו, זו אחת הנקודות המעניינות, שדיברנו עליה פה לא פעם:
דוברי עברית דוחפים סתם עין למילים שמקורן ערבי, כי זה “צובע אותן בגָוֶון ערבי”. אבל כשהם צריכים להגות בפועל (תרתי משמע…) עין וחית – פה הם הולכים לאיבוד…
הנה הדוגמאות שאספתי עד היום:
עלק (קאל לכ, אמר לך)
בעסה (או שמא באסה)
מעוואל (מואל, פתיח מוזיקלי)
דעאווין (דואוין, שירי תפארת והלל)
עסלי (אצלי, מקורי)
ג’סר עזרקה (ג’סר אלזרקאא’, שם של כפר במישור החוף שתרגומו: הגשר על נחל [התנינים])
עטאיף (קטאיף/אטאיף, מין קינוח)
מעלובה (מקלובה/מאלובה, “הפוכה”, מין תבשיל)
ראעד (ראא’ד, שם פרטי של גבר שפירושו חלוץ)
קמעץ’ (כמאג’, פיתות)
עבדאי (קבצ’אי/אבצ’אי, גברתן, בריון)
סחה הו ענא (צחה והנא, בתיאבון! לבריאות!)
ומקרים הפוכים:
בהדונס (בקדונס/באדונס, פטרוזיליה)
ג’פאר מאלאדין (ג’עפר, ב”אשמת” האנגלית)
אש תנור (עיש תנור. סוג של פיתה גדולה שטוחה)
ג’דה (ג’דע, גבר-גבר)
=-=
להפתעתי, מילון הסלנג המקיף של רוזנטל אינו מתייחס לא למילה ולא לפועל.
ככל שאני יודע, הפועל הוא המצאה עברית ואינו קיים בערבית.
“מילוג” המקוון טוען בלקוניות מחשידה שזו “קללה המביעה כעס וסלידה כלפי אדם”.
נו, שיהיה…
מספר קוראים מעדכנים אותנו שהפועל נכנס לעברית דרך הערבית המרוקאית:
סִיר תְקַוֶּד זה, וסליחה על השפה, לך תזדיין!
דרך מילת היום ניחשף לשורש ערבי די נפוץ, שאין לו קשר סמנטי אליה (אלא אם ננסה בכוח למצוא קשר).
השורש הערבי ק.ו.ד (בגזרת ע”ו) עוסק בהנהגה, בהובלה ובפיקוד. ככל שאני יודע השורש אינו קיים בעברית (קַד קִדָּה הוא מהשורש ק.ד.ד):
* הפועל קַאדַ قاد בבניין הראשון – הוביל, נהג (עדר של בהמות, אך גם כלי רכב מודרני); פיקד על-
* קַאאֶ’ד قائد וברבים קַאדֶה قادة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מפקד, מוביל; נוהג
* קַאאֶ’דֶ אלסַּיַּארַה قائد السّيّارة – נהג של מכונית
* קַאאֶ’דֶ אלטַּיַּארַה قائد الطّيّارة – טייס
* קִיַאדֶה قيادة וברבים קִיַאדַאת قيادات, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מפקדה, פיקוד (גם המקום הפיזי וגם במובן המופשט), הנהגה; נהיגה
* קִיַאדַה וַסַיְטַרַה قيادة وسيطرة – פיקוד ושליטה
* קִיַאדִיּ قياديّ כשם עצם – מנהיג, מפקד; בכיר
* קיאדי, כשם תואר – מנהיגותי, פיקודי
* הפועל הספרותי קַוַּדַ قوّد בבניין השני – הוביל בהמה; סרסר, היה סרסור
* מֻקַוַּד مقوَّد, צורת הבינוני הפעול של הבניין (לא בשימוש רב) – מונהג, מולָך
* מִקְוַד مِقْوَد – הגה (של כלי רכב); רסן
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top