מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.
אז מילת היום היא –
רִצִ'י (רדי) رِضِي – הסכים, רצה; היה מרוצה, הסתפק
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
צורה נוספת להגיד הסכים: הפועל וַאפַק وافق
אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.
הסרטון פורסם ב- 18.7.25.
– אהלין, יא אבני, אהלין. בס מתל אלעאדה, כונכ עם תטלב בנתי לאזם אסאל עליכ באלאול
– איה לכן! חקכ, עמי, חקכ! תסמח לי אשעט סיגארה?
– ליש, אנת בתדח'ן?!
– ואללה, ע אלח'פיף, וע'אלבן בס מע כאס אלויסכי
– שו?! ליש, אנת בתסכר?!
– יעני הו, בצראחה, אלכאס בעד סיגארת אלחשיש אלה טעמה ת'אניה!
– נעם?! בתחשש?!
– מו כתיר, בס וקת מנכון עם נלעב קמאר. בתערף אנת יעני, לזום אלשי
– יא חביבי! תלעב קמאר כמאן!?
– ואללה, יא עמי, האלעאדה עלקת פיהא וקת כנת באלסג'ן
– שו?!?! כנת באלסג'ן?!
– איה, מו כתיר, כלהן 15 סנה. נמתהן עלא ג'נב ואחד
– וליש אנסג'נת באללה?!
– קתלת ואחד
– אולי! שו עם תקול!? קתלת ואחד?! וליש קתלתה באללה?
– טלבת בנתה ומא רצ'י יעטיני איאהא!
– אההה?!?!
– أهلين، يا ابني، أهلين. بس متل العادة، كونك عم تطلب بنتي لازم أسأل عليك بالأوّل
– ايه لكن! حقّك، عمّي، حقّك! تسمح لي أشعّط سيجارة؟
– ليش، انت بتدخّن؟!
– والله، ع الخفيف، وغالبًا بس مع كاس الويسكي
– شو؟! ليش، انت بتسكر؟!
– يعني هو، بصراحة، الكاس بعد سيجارة الحشيش اله طعمة ثانية!
– نعم؟! بتحشّش؟!
– مو كتير، بس وقت منكون عم نلعب قمار. بتعرف انت يعني، لزوم الشي
– يا حبيبي! تلعب قمار كمان!؟
– والله، يا عّمي، هالعادة علقت فيها وقت كنت بالسّجن
– شو؟!؟! كنت بالسّجن؟!
– ايه، مو كتير، كلّهن ١٥ سنة. نمتهن على جنب واحد
– وليش انسجنت بالله؟!
– قتلت واحد
– أولي! شو عم تقول!؟ قتلت واحد؟! وليش قتلته بالله؟
– طلبت بنته وما رضي يعطيني اياها!
– اههه؟!؟!
– שלום, בני, שלום. אבל כמקובל, מכיוון שאתה מבקש את ידה של בתי, אני צריך לברר עליך (פרטים) קודם כל
– ברור! חמי (לעתיד), זו זכותך! תרשה לי להדליק סיגריה?
– למה, אתה מעשן?!
– בחיי, מעט, לרוב עם כוס ויסקי
– מה?! למה, אתה משתכר?!
– בכנות, לכוס אחרי סיגריית חשיש יש טעם שונה!
– מה?! אתה מחשש?!
– לא הרבה, רק בזמן שאנו משחקים קלפים. אתה יודע איך זה, המעמד מחייב
– מה זה?! אתה גם משחק קלפים?!
– בחיי, דוד, נדבקתי בהרגל הזה בזמן שהייתי בכלא
– מה?!?! היית בכלא?!
– כן, לא הרבה, בסך הכול 15 שנה. ישנתי בהן לצידו של מישהו
– ולמה נכנסת לכלא?!
– הרגתי מישהו
– מה זה? מה אתה אומר?! הרגת מישהו?! ולמה הרגת אותו?
– ביקשתי את ידה של בתו והוא לא רצה/הסכים לתת לי אותה!
– מה?!?!?!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7528409504938085640
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Doron B. Cohen, שכתב לנו:
"מוכר לך הפתגם "רצ'ינה פי אל-הם ולכן אל-הם מא רצ'י פינא"?
שמעתי גם גירסה עם "אל-שום" במקום "אל-הם". אני לא לגמרי בטוח בשימוש של הפתגם הזה או במקבילתו המדויקת בעברית.
תוכל לעזור?"
אז מילת היום היא –
רַאצִ'י (ראדי) رَاضِي וגם רַצְ'יַאן رضيان – מרוצה
לשמיעה: https://clyp.it/v4yhcbif
אחת מגרסאות הפתגם שדורון שאל על אודותיו היא:
רְצִ'ינַא בִּאלְהַםּ וּאלְהַםּ מֻש רַאצִ'י בִּינַא رضينا بالهمّ والهمّ مش راضي بينا – הסכמנו לדבר הגרוע ביותר, אבל אפילו אותו לא קיבלנו (מיל': הסתפקנו בדאגה, אך הדאגה לא הסתפקה בנו)
השוני בין הגרסאות הוא בזמני הפועל ובמילות היחס המוצרכות. לא משהו שצריך להתרגש ממנו.
פתגם יפה נוסף עם מילת היום:
אִלְעַבּ וַחְדַכּ תִיגִ'י רַאצִ'י إلعب وحدك تيجي راضي – עדיף לעשות דברים לבד (מיל': שחק לבדך, תהיה מרוצה)
כבר היה לנו פוסט על השורש הזה בעבר:
אַללָּה יִרְצַ'א עַלֵיכּ الله يرضى عليك – שאלוהים יישא חסדך
לשמיעה: https://clyp.it/y3kx2xeo
בפנייה לאישה: אַללָּה יִרְצַ'א עַלֵיכִּ(י) الله يرضى عليكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יִרְצַ'א עַלֵיכּוּ/עַלֵיכֹּם الله يرضى عليكو/عليكم
התרגום של הברכה פה הוא בהתאם לכוונה המקורית של הברכה. מילולית – שאללה יהיה מרוצה ממך. אנשים משתמשים בה גם במובן של "תהיה בריא" וגם, תלוי בהקשר, במובן של "תעשה לי טובה בבקשה" (לא בנימה צינית. הסיבה לכך היא שאם תעשה לי טובה, אללה יהיה מרוצה ממך ו… יישא חסדך).
השורש הערבי ר.צ'.י עוסק ברצון, בריצוי ובהסכמה. השורש העברי המקביל לו זהה: ר.צ.י.
תזכורת למי ששכח: האות הערבית צ'אד ض נהגית כמו d גרונית, ושרידיה בעברית, כפי שראינו פה בשורה למעלה, נמצאים גם באות צדי.
* הפועל רַצִ'יַ رَضِيَ בספרותית, רִצִ'י رضي במדוברת, בבניין הראשון – הסכים, רצה; היה מרוצה, הסתפק
* צורת הבינוני הפועל של הפועל, רַאצִ'י راضي, היא גם שם פרטי או שם משפחה, ופירושה: מרוצה
* הביטוי רַצִ'יַ אללָּהֻ עַנְהֻ رضي الله عنه – נאמר על קדושים באסלאם, ומשמעו: שיישא חסד מאת האל. אגב, חשוב לציין, שכמעט את כל הברכות שפגשנו פה אפשר לברך במדוברת או בספרותית, אך לא את ברכת היום, שגרסתה הספרותית, זו בסעיף זה, שְמוּרה לקדושים שהלכו לעולמם, בעוד שהגרסה המדוברת נאמרת מדי יום באופן חופשי
* רִצַ'אא' رضاء, או רִצַ'א رضى או רִצַ'א رضا, כולן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שביעות רצון, הסכמה. גם מילה זו משמשת כשם פרטי, אבל בעיקר ב… פרסית (שאינה שפה שמית אך בשל היות דובריה מוסלמים היא מושפעת רבות מהערבית, ולהיפך), בה האות צ'אד נהגית כ- z, וכך קיבלנו שם פרסי נפוץ מאוד: רִזַא (ריזא)
* הפועל רַצַּ'א رضّى בבניין השני או אַרְצַ'א أرضى בבניין הרביעי – ריצה, סיפק (רצון)
* רִצְ'וַאן رضوان – שביעות רצון, וגם שם המלאך הממונה על גן עדן לפי האסלאם. שמעתם על שכונת אֶלשֵּיח' רַצְ'וַאן الشّيخ رضوان בעיר עזה? לגבי זהותו של רצ'ואן במקרה זה הדעות חלוקות, אולם אין מדובר במלאך.
כתב לנו פלג חתוכה:
קיים גם הביטוי: טאלמא אלקאצ'י ראצ'י طالما القاضي راضي (מיל: כל עוד השופט מסכים) – כלומר כל עוד הגורמים הרלוונטיים מסכימים על מה שנאמר
הוסיף לו אשרי כהן:
لو انا راضي وهو راضي انت ما لك يا قاضي אם אני מסכים והוא מסכים, מה לך (להתערב), שופט?
ואפק
תוספות הקוראים לפוסט הנוכחי:
חברי רון ארטשטיין:
1. רון הזכיר לי ששכחתי את יחידת רצ'ואן (רדואן). עניתי לו שזה מכיוון שהחלק הדקדוקי של הפוסט ישן וממוחזר. אז הנה, על קצה המזלג, הפתיח מוויקיפדיה:
"כוח רדואן (בערבית: فوج الحاج رضوان, בתעתיק מדויק: פוג' אלחאג' רצ'ואן) או יחידה 125 הוא יחידת העילית של ארגון הטרור "חזבאללה", שמטרתה בעת מלחמה לחדור לישראל ולכבוש אזורים הסמוכים לגבול בגליל.
ראש היחידה היה עלי טבאטבאי, שעמד בקשר קבוע עם מפקדי הארגון עימאד מורנייה (שהיחידה נקראה על שם כינויו המבצעי, "אל-חאג' רדואן") […]"
2. المرتضى הוא כינוי של הח׳ליפה علي بن أبي طالب עלי בן אבי טאלב.
אז ככה: הצורה/מילה מֻרְתַצַ'א (רצוי, מקובל, מי שרוצים להיות בחברתו) היא צורת הבינוני הפעול של הפועל אִרְתַצַ'א בבניין השמיני, בניין אותו לא הזכרתי בפוסט, ותרגומו: היה מרוצה ושבע ורצון
קובי גוטהלף:
אללי ראצ'י דאימן ע'אצ'י اللي راضي دايمًا غاضي
מי שמרוצה תמיד רגוע וחי חיי רווחה
כתב לנו אמיר טאפש:
כמה שימושים עממיים יומיומיים:
-"رِضى الله ورضى الوالدين" [רצ'א אללה ורצ'א אלואלדין – ריצוי האל וריצוי/סיפוק ההורים]: אומרים על אנשים טובים שחוו הצלחה או הישגים משמעותיים. הכוונה היא שבגלל שאלוהים והוריו של האדם שבעי רצון עימו, דרכו עתירת זכויות. גם יכול לשמש כתשובה צנועה כשאיש מצליח נשאל או מקבל מחמאה על הצלחתו.
-مَرْضِي (مرضيّ מַרְצִ'יּ היא צורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון, ותרגומה רצוי, מספק, משביע-רצון]: על אותו משקל ורעיון. שם תואר לנ"ל. "ابن فلان مَرضي، لو شو ما يعمل بنجح" [אבן פלאן מרצ'י, לו שו מא יעמל בנג'ח – בנו של פלוני הוא איש טוב, לא משנה מה הוא עושה הוא מצליח].
-مَرضي عليه [מַרְצִ'י עַלֵיה]: שימוש עוקצני למפורט לעיל. שם קוד עם אופי סוציו-פוליטי, נאמר על מי שנמצא בעמדת כוח או תפקיד כלשהו ואינו קומפטנטי [נאמן] או אינו אהוד כלל, אך נתמך ע"י גוף המשמרו במקומו לאינטרסים מסוימים.
ולסיום, אחד האהובים עליי:
رضا الناس غاية لا تُدْرَك، ورضا الله غاية لا تُتْرَك [ריצוי/סיפוק האנשים הוא מטרה שאי אפשר להגיע אליה, וריצוי האל הוא מטרה שאין לעוזבהּ].
וההמשך, שפחות מצוטט: فاترك ما لا يُدرَك، وأدرِك ما لا يُترك [אז עזוב את מה שאי אפשר להגיע אליו, והשג את מה שאין לעוזבו].
(כל מה שמופיע בסוגריים מרובעים הוא תוספות שלי. שלו)
התמונה: Alberto Barrera
התמונה צולמה באגם גארדה באיטליה.
זה היה הפוסט ה- 2,897 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
