מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
עַקֶד זַוַאג’ عَقْد زَوَاج – הסכם/חוזה נישואין
הסרטון פורסם בחשבון טיקטוק:
mohandtaha11
Mohanad Taha / مهند طه
– مهند طه Mohanad taha
الصفحة الرسمية official page
فلسطين 
מהנד טה
העמוד הרשמי
פלסטין
לחשבון, בו יש מאות סרטונים, יש 1.7 מיליון עוקבים.
באינסטגרם שלו, mohandtaha1, הוא מוסיף על עצמו:
– Comedian / actor / businessman
קומיקאי, שחקן, איש עסקים
מבדיקה חפוזה בתמונות שלו עולה שהוא ערבי ישראלי.
הסרטון התפרסם ב- 29.7.22.
כותרתו:
بقرا عقد زواجه من امي 
בקרא עקד זואג’ה מן אמי
הוא קורא את חוזה הנישואין שלו עם אמי
תוכן הסרטון (שהוא מבוים, ועדיין מצחיק):
– שו הד’א אללי בתקרא פיה, יאבא?
– עקד זואג’נא, יאבא, עקד זואג’נא.
– עקד זואג’כו? ליה בתקראה?
– לאסבאב ח’אצה. אנא בדור-
– יאמא, יאמא תעאלי!
– נעם, שו פי, שו פי?
– ביקרא עקד זואג’כו!
– שו הד’א אללי חאמלה? ליה בתקראה הסה?
– עקד זואג’נא, בקראה, ולא אשי, עאדי.
– ליה?
– בפחצ וינתא תאריח’ אנתהאאה
– شو هذا اللّي بتقرا فيه، يابا؟
– عقد زواجنا، يابا، عقد زواجنا.
– عقد زواجكو؟ ليه بتقراه؟
– لأسباب خاصّة. أنا بدوّر-
– يامّا، يامّا تعالي!
– نعم، شو في، شو في؟
– بيقرا عقد زواجكو!
– شو هذا اللّي حامله؟ ليه بتقراه هسّة؟
– عقد زواجنا، بقراه، ولا اشي، عادي.
– ليه؟
– بفحص وينتا تاريخ انتهائه
– מה אתה קורא, אבא?
– את חוזה/הסכם הנישואין שלנו, אבא’לה, את חוזה הנישואין שלנו.
– חוזה הנישואין שלכם? למה אתה קורא אותו?
– מסיבות אישיות. אני מחפש –
– אמא, אמא בואי!
– כן, מה קרה, מה קרה?
– הוא קורא את חוזה הנישואין שלכם!
– מה אתה מחזיק? למה אתה קורא אותו עכשיו?
– זה חוזה הנישואין שלנו, אני קורא אותו, שום דבר, הכל רגיל.
– למה?
– אני מחפש מתי תאריך התפוגה שלו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Aya Shavit , שכתבה לנו:
“היי, אשמח להבין מהו הקשר בין המילה عقد שמשמעותה קשר, חוזה לבין המילה בעברית, למשל עקידת יצחק (בה יעקב
קשר את בנו וכך גם קשר חוזה עם אלוהים)? ומה מקור המילה?”
אז מילת היום היא –
עַקַּד عَقَّد – סיבך
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי הסופר-נפוץ ע.ק.ד עוסק בקשרים, בתסבוכות, בעריכה של אירועים ובתחומים נוספים. בעברית הוא מתכתב עם המשמעות של קשירה, כמו ב- עקדת יצחק (אברהם עקד, קשר את בנו יצחק):
* הפועל עַקַד عقد בבניין הראשון – קשר; ערך, כינס אירוע; הקריש מזון
* עַקְד عقْد וברבים עֻקוּד عقود, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עריכה או כינוס (כשם פעולה); חוזה, הסכם; הסכם הנישואין; עשור שנים (כשם עצם)
* עִקְד عِقْد או עֻקְד – שרשרת לצוואר (תכשיט)
* עַקְדֶ אלזַּהֶר عقد الزّهر – התהליך בו פרח הופך לפרי
* עֻקְדַה عقدة, צורת שם פעולה נוספת – קשר; מיל ימי, קשר ימי; תסביך; פלונטר, תסבוכת. עֻקְדַה נַפְסִיַּה عقدة نفسيّة – תסביך נפשי
* עֻקְדַתֶ אלְחַ’וַאגַ’ה عُقْدة الخواجة – “תסביך חוץ לארץ”, רגש נחיתות ביחס לזרים, העדפת זרים ותוצרת חוץ, אימוץ כל דבר שהוא זר
* מַעְקוּד معقود, צורת הבינוני הפעול של הבניין – קשור; קרוש, מזון שנקרש; ריבה; סוכר מרוכז, רסק
* אַאחֶ’רֶ אלְעֻנְקוּד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים (העינב האחרון באשכול, מיל’) הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
* מַעְקוּדַה معقودة, בצורת הנקבה של הבינוני – פשטידת תפוחי אדמה צפון אפריקאית (אין לי מושג איך לתרגם מילולית בהקשר זה את שמה)
* הפועל עַקַּד عقّد בבניין השני, הוא מילת היום – סיבך, קשר. עַקַּדֶ אלדֻּנְיַא عقّد الدّنيا – סיבך את העניינים, הפך בעיה קטנה לגדולה (מיל’: סיבך את העולם)
* מְעַקַּד معقَّد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מסובך, סבוך; אדם מתוסבך
* הפועל תְעַקַּד تعقّد בבניין החמישי – הסתבך, התפתל
* הפועל אִעְתַקַד اعتقد בבניין השמיני – סבר, חשב; האמין ב-
* אִעְתִקַאד اعتقاد, צורת שם הפעולה של הבניין – אמונה, סברה, דעה
* מֻעְתַקַדַאת معتقدات, צורת הבינוני הפעול של הבניין, ברבות – עיקרי האמונה; דוֹגמות
* עַקִיד عقيد – דרגת קצונה המקבילה בצה”ל לאלוף משנה או ניצב משנה במשטרה
* עַקִידַה عقيدة וברבים עַקַאאֶ’ד عقائد – אמונה, אידיאולוגיה
* כֻּלּ עֻקְדֶה אִלְהַא חַלַּאל كلّ عقدة إلها حلّال – לכל בעיה יש פתרון (מיל’: לכל קשר יש פותר, מי שיפתח/ישחרר אותו)
כתב לנו Aviad Stier:
“עקוֹד” זה בעל חיים שהרגליים שלו בצבע שונה משאר הגוף, כך שהוא נראה כאילו הרגליים שלו קשורות. נניח, פרפור עקוד שהוא מין שלדג.
ו- Loay Ismael הוסיף ש- עקדה عقدة זה גם תקרה.
זה היה הפוסט ה- 1,919 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
