הסתלק!

הסתלק
פעליםLeave a Comment on הסתלק!

הסתלק!

הסתלק

פורסם לראשונה ב- 29.6.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיע בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
אִנֶצְרֶף! اِنِصْرف! – הסתלק!
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
הסרטון פורסם ביוטיוב בתאריך 20.3.19 וכותרתו:
נאצר אללחאם ינפעל מע אחדאת’ ע’זה
ناصر اللّحّام ينفعل مع أحداث غزة
נַאצֶרֶ אללַּחַּאם נפעם מהאירועים בעזה

https://www.youtube.com/watch?v=8yB5bE7BSh4

לפני שנתעמק בתוכנו של הסרטון הזה, שני דברים:
שימו לב, אין מדובר באירועי חודש מאי האחרון ברצועה, אלא באירועים מהעבר, והפעם, בניגוד, להרגלי, לא חיפשתי את ההקשר המקורי של דבריו, מהסיבה הפשוטה שזה לא באמת משנה…
מהתוכן, כפי שתכף נראה, עולה שהוא מתייחס לבעיות פנים איו”שיות מול הרשות, כך שאין לי מושג איך עזה קשורה לכותרת…
שנית, נתקלנו פה בעבר במר אללחאם, אז הנה, שוב, מה שכתבתי עליו אז:
“נאסר אל-לחאם (בערבית: ناصر اللّحّام, נולד ב-1966 בדהיישה) הוא עיתונאי, העורך הראשי של סוכנות הידיעות “מַעַן” ומנהל משרד ערוץ אל-מיאדין בשטחי הרשות.
משרדי מען ממוקמים בעיר בית לחם.
אל-לחאם נולד בדהיישה שליד בית לחם למשפחה שמקורה בכפר ליד רמלה, והוא קרוי על שמו על גמאל עבד אלנאצר. בשנת 1982 נעצר עקב פעילותו הפוליטית באש”ף, ובסך הכל נעצר כחמש פעמים וישב כחמש שנים בכלא הישראלי. הוא שוחרר עם סיום האינתיפאדה הראשונה בשנת 1990. היה חבר בוועד הסטודנטים באוניברסיטת בית לחם, שם למד פסיכולוגיה. אחרי סיום לימודיו נסע לז’נבה, ואחר כך עבד בתחנת רדיו בהולנד ולמד תרגום מעברית לערבית בין השנים 90-95″. (ויקיפדיה)
=-=
ועתה, לתוכנו של הסרטון שהוא ענייננו היום, שכרגיל במקרים האלה, הוא מקוטע, ללא התחלה וללא סוף, ועקב כך ללא הקשר:
אי חיאה הד’י?
טיב, אנא אלאחתלאל יצ’רבני, אה
אלאחתלאל דעס עלא וג’הי קדאם ולאדי, והד’א חדת’ פעלן
מאשי, בס הד’א אחתלאל, שו מטלוב מנה?
בס אבן בלדי יצ’רבני קדאם אולאדי?
ליש? מין ח’ולה הד’א אלחק?
למא ינכתב פי אלדסתור אלפלסטיני
אלתט’אהר חק מכפול
יעני חק מכפול!
אללי מש מעג’בה – ינצרף!
אלא אי מסתוא עקלי אנג’נינא?
האי פלסטין? נחררהא עשאן נג’יב אסיאד ונח’לק ג’יל ג’דיד מן אלעביד?
טז פינא! וטז פי שעאראתנא!
שו אח’ד’נא מן אלדול אלערביה?
אח’ד’נא אלזנאזין?
אח’ד’נא אלתעד’יב?
אח’ד’נא אלכוי באלנאר?
הד’א אלוטן בדנא איאה?
אלוטן אנה יג’י אבן בלדי, קדאם מרתי,
יסחבני מן וג’הי ולא מן שערי וידעס עלי
תחת אסם שו?
אלוטן? אלוטן אללי מש אלכ
תחת אסם שו?
אנת מסאול?
טז פיכ יא מסאול!
תחת אסם שו?
אנכ בתחארב אסראאיל
פשרת עינכ!
כל פלסטין חארבת אסראאיל!
أي حياة هذي؟
طيّب، أنا – الاحتلال يضربني، اه
الاحتلال دعس على وجهي قدّام ولادي، وهذا حدث فعلًا
ماشي، بس هذا احتلال، شو مطلوب منّه؟
بس ابن بلدي يضربني قدّام اولادي؟
ليش؟ مين خوّله هذا الحقّ؟
لمّا ينكتب في الدّستور الفلسطيني:
التّظاهر حقّ مكفول
يعني حقّ مكفول!
اللّي مش معجبه – ينصرف!
إلى أيّ مستوى عقلي انجنّينا؟
هاي فلسطين؟ نحرّرها عشان نجيب أسياد ونخلق جيل جديد من العبيد؟
طزّ فينا! وطزّ في شعاراتنا!
شو أخذنا من الدّول العربيّة؟
أخذنا الزّنازين؟
أخذنا التّعذيب؟
أخذنا الكوي بالنّار؟
هذا الوطن بدّنا ايّاه؟
الوطن إنّه يجي ابن بلدي، قدّام مرتي،
يسحبني من وجهي ولّا من شعري ويدعس عليّ
تحت اسم شو؟
الوطن؟ الوطن اللّي مش إلك
تحت اسم شو؟
إنت مسؤول؟
طزّ فيك يا مسؤول!
تحت اسم شو؟
إنّك بتحارب إسرائيل
فشرت عينك!
كلّ فلسطين حاربت إسرائيل!
אלו חיים אלו?
טוב, אני – הכיבוש (ישראל) מכה אותי, בסדר
הכיבוש דרך על הפרצוף שלי מול ילדיי, וזה קרה בפועל
בסדר, אבל זה הכיבוש, מה כבר מצפים ממנו?
אבל שבן הארץ שלי יכה אותי מול ילדיי?
למה? מי הקנה לו את הזכות הזו?
כאשר נכתב בחוקה הפלסטינית:
הזכות להפגין היא זכות מובטחת/לגיטימית
כלומר זכות מובטחת!
ומי שזה לא מוצא חן בעיניו – שיסתלק!
לאיזו רמה שכלית הגענו, השתגענו?
זו פלסטין? נשחרר אותה כדי להביא אדונים ולברוא דור חדש של עבדים?
אנו לא שווים כלום, וגם הסיסמאות שלנו לא שוות כלום! (או: אני מצפצף עלינו ועל הסיסמאות שלנו)
מה לקחנו מארצות ערב (כדוגמה ומופת)?
לקחנו את תאי המעצר?
לקחנו את העינויים?
לקחנו את גרימת הכוויות?
זו המולדת שאנו רוצים?
מולדת בה יבוא בן הארץ שלי, מול אשתי,
ויגרור אותי מהפרצוף או מהשערות וידרוך עלי
בשם של מי?
של המולדת? זו מולדת שאינה שלך!
אתה אחראי/בכיר?
אני מצפצף עליך, יא אחראי!
בשם של מה (מאיזו סיבה אתה עושה זאת)?
שאתה נלחם בישראל?
אלו דברי הבל!!!
כל פלסטין נלחמה בישראל!
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בזמנו התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Shparber, שכתב לנו:
“אולי תעשו כמה מילים מהעולם העסקי? למשל – הכנסות, הוצאות, רווחיות, נתונים, דוחות, שיפור, מגמה וכד’?
شكرا كتير! תודה!”
אז מילת היום היא –
מַצְרוּף مصروف וברבים מַצַארִיף مَصَارِيف – הוצאות
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום היא –
צַרַּאף صَرَّاف – חלפן כספים
השורש הערבי צ.ר.ף עוסק ברובו בכספים.
לאותו שורש בעברית, אגב, בנוסף למשמעויות המיידיות (לצרף, להצטרף, צורפות וכו’) יש גם משמעות מודרניות, מתחום הכלכלה, הקשורה לענייני צירופים: ביקוש מִצְרָפי (לפי ויקיפדיה: הביקוש המִצרפי הוא סך כל הביקוש לכל הסחורות והשירותים ברגע נתון), רווח מצרפי, הוצאה מצרפית, הצע מצרפי.
* הפועל צַרַף صرف בבניין הראשון – הוציא כסף; פרט כסף; בזבז כסף; שילם משכורת; ניפק; גרש שדים ורוחות
* צַרְף صرف, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניפוק; תשלום, בזבוז; המרת כסף; הרחקה, סילוק; הטיה דקדוקית של מילה; מורפולוגיה (בבלשנות), תורת הצורות; המקרים בהם שמות בערבית ספרותית מקבלים ניקוד סופי תנוין
* סִעְרֶ אלצַּרְף سعر الصّرف – שער החליפין של מטבע זר
* אַלְמַמְנוּע מִנֶ אלצַּרְף الممنوع من الصّرف – שמות עצם שאינם מקבלים ניקוד סופי תחבירי של שמות שאינם מיודעים. מה שמוכר לתלמידי ערבית כ- מחוסרי תנוין
* צַרְף צִחִּיּ صرف صحّيّ – ביוב
* צִרַאפַה صرافة, צורת שם פעולה נוספת – גזברות; בנקאות; חלפנות
* מַצְרוּף مصروف וברבים מַצַארִיף مصاريف או מַצְרוּפַאת مصروفات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – הוצאות; דמי כיס
* מַצְרוּףֶ אלְעִיד مصروف العيد – דמי חג (לילדים)
* מַצְרוּף גֵ’יבּ مصروف جيب – דמי כיס
* הפועל צַרַּף صرّف בבניין השני – החליף, המיר; החליף כסף; שלח, סילק; ניקז, שאב; עשה צרכים; היטה דקדוקית מילה
* תַצְרִיף تصريف, שם הפעולה של הבניין – שיווק ומכירה של סחורה; סידור, ניהול; ניקוז
* הפועל תְצַרַּף تصرّف בבניין החמישי – עשה, התנהג; הסתדר (בכוחות עצמו), עשה כרצונו
* תַצַרֻּף تصرُّف, שם הפעולה של הבניין – התנהגות, פעולה
* תַחְת תַצַרֻּפַכּ! تحت تصرّفك! – אני לפקודתך
* מֻתַצַרִּף متصرّف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, כמקצוע – מושל נפה או מושל מחוז (בכמה ממדינות ערב)
* הפועל אִנְצַרַף انصرف בבניין השביעי – הסתלק, התרחק, עזב; בדקדוק: עבר הטייה. מילת היום בפוסט העדכני היא צורת הציווי של הפועל הזה
* אִנְצַרִף! انصرف!, צורת הציווי של הבניין – פקודת “חופשי!” בצבא
* אַלְמֻנְצַרִף المنصرف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שעבר (על פרק זמן, שבוע וכו’)
* צִרְף صِرف – כשם תואר: טהור, זך, נקי, אמיתי, לא מהול. כתואר פועל: לגמרי, באופן מוחלט
* צַרַּאף صَرَّاف, במשקל בעלי המלאכה, היא מילת היום – חלפן כספים; קופאי; שַלָּם. מכירים משפחה מרוקאית אסרף? אז במקור זה היה אַלצַּרַּאף الصَّرَّاف
* צַרַּאף אַאלִיּ صرّاف آليّ – כספומט (מיל’: חלפן אוטומטי)
* מַצְרִף مصرف וברבים מַצַארִף مصارف, במשקל המקומות – (המילה הערבית ל-) בנק
* תַצַארִיף تصاريف, רק בצורת הרבים, בספרותית – תהפוכות, שינויים
* אִצְרֶף מַא פִי אלְגֵ’יבּ, יַאְתִיכּ מַא פִי אלְעֵ’יבּ إصرف ما في الجيب يأتيك ما في الغيب – בזבז ואל תחסוך! (מיל’: בזבז את מה שבכיס, יבוא לך [מאלוהים] החסר)
תוספות הקוראים לפוסט המקורי:
כתבה גילה יונה:
דמי כיס הם גם מַצְרוּף אִיד مصروف إيد. התנהגות تصرّفات תַצַרֻּפַאת (בצורת רבים) לעומת יחס (התנהגות כלפי מישהו): מֻעַאמַלֶה معاملة.
הוצאה לריק: מַצְרוּף עַאלְפַאצִ’י مصروف عالفاضي.
בעיראקית יהודית: צַרַףֶ אלִאוְלַאד מִנֶּ אלְמַדְרַסַה صرف الأولاد من المدرسة: הוציא/לקח את הילדים מביה”ס (הביתה).
הוסיף שמוליק בלמס:
גם בהקשר של פריטת כסף. צַרְף – בערבית מרוקאית ״עודף״.
כאשר רוצים לשאול מישהו האם יש לך עודף / כסף קטן / פריטה?
זה היה הפוסט ה- 1,387 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x