שטר קניין

שטר קניין
שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on שטר קניין

שטר קניין

שטר קניין

פורסם לראשונה ב- 30.6.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון שקיבלתי מידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
כּוּשַאן كُوشَان וברבים כּוּשַאנַאת كُوشَانات או כַּוַאשִין كواشين – שטר קניין של נדל”ן, תעודת רישום קרקע או נכס בטאבו הממשלתי
וקיימת גם צורת הכתיב קוּשַאן قُوشَان
ההגדרה במילון אבן-שושן (אוקספורד): תְּעוּדַת רִשּׁוּם שֶׁל קַרְקַע אוֹ שֶׁל בִּנְיָן בְּסִפְרֵי הָאֲחֻזָּה שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, תְּעוּדַת מִקְנָה עַל מְקַרְקְעִין.
וזו לשון הסרטון, שמצורף לתגובות, בו מופיעה בחורה נאה לבושה בלבוש ערבי מקומי מסורתי:
אנא אמל עבדאללה אלע’בן
אצלי ואצל אבוי ואצל ג’דודי מן בלדת לפתא אלמקדסיה
תהג’רוא אהלי פי 48 קסרן
מא חמלוא מעהם ולא אשי
בס חמלוא כואשין דורהם ואראצ’יהם
וג’די ורת’הם לאבוי ואבוי ורת’הם אלנא.
ואחנא עם מנעלם ולאדנא אנה שו מא מנמלכ הלק אראצ’י, ביות, שרכאת – הי מצארי, בתרוח ובתיג’י,
בס הי אלכואשין מנחאפט’ עליהא ברוחנא, לאנה הי אלכואשין אצלנא, כראמתנא, שרפנא
הי אלכואשין אללי רח תת’בת חקנא בס נרג’ע.
ורח נרג’ע ורח נעמר דורנא, ורח תרג’ע פלסטין עאמרה באהלהא
ורח תרג’ע לפתא אלמקדסיה עאמרה באהלהא אן שאא’ אללה
أنا أمل عبدالله الغبن
أصلي وأصل أبوي وأصل جدودي من بلدة لفتا المقدسيّة
تهجّروا أهلي في ٤٨ قسرًا
ما حملوا معهم ولا إشي
بس حملوا كواشين دورهم وأراضيهم
وجدّي ورّثهم لأبوي وأبوي ورّثهم إلنا.
وإحنا عم منعلّم ولادنا إنّه شو ما منملك هلّق: أراضي، بيوت، شركات – هي مصاري، بتروح وبتيجي،
بس هيّ الكواشين منحافظ عليها بروحنا، لأنّه هيّ الكواشين أصلنا، كرامتنا، شرفنا
هيّ الكواشين اللي رح تثبت حقّنا بس نرجع.
ورح نرجع، ورح نعمّر دورنا، ورح ترجع فلسطين عامرة بأهلها
ورح ترجع لفتا المقدسيّة عامرة بأهلها إن شاء الله
אני אמל עבדאללה אלע’בן
מוצאי, המוצא של אבי והמוצא של סביי הוא הכפר הירושלמי ליפתא
משפחתי נאלצה להגר בשנת 48′ מתוך כפיה ואונס
הם לא לקחו איתם דבר
רק לקחו את שטרי הקניין, הכושאנים, של בתיהם ואדמותיהם
סבי הוריש אותם לאבי, ואבי הוריש אותם לנו.
אנו מלמדים את ילדינו שלא משנה מה בבעלותנו כיום: אדמות, בתים, חברות – זה כסף, הוא בא והולך,
אבל על הכושאנים האלה אנו שומרים בנפשנו, מכיוון שהכושאנים האלה הם המוצא/המקור שלנו, הם כבודנו העצמי ויחוסנו
הכושאנים האלה הם שיוכיחו את זכותנו ברגע שנחזור.
ואנו נחזור, ונבנה את בתינו, ופלסטין תשוב להיות מיושבת עם תושביה
וליפתא הירושלמית תשוב להיות מיושבת עם תושביה, בעזרת האל
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
גברת אמל תמצתה לנו את כל הנרטיב הערבי המקומי ב- 50 שניות, עם ערבית מדוברת מקומית משובחת.
חשוב להכיר אלמנט מפורסם הרבה יותר, שנמצא בשימוש הפליטים כהוכחה לזכותם על הקרקע ועל הנכסים: מפתח מתכת ישן גדול, המפתח של הבית ממנו גורשו.
=-=-=
מעיון קצר בטיקטוק שלה עולה ששם המשתמש שלה הוא amalsbeautylounge, שתרגומו: “סלון היופי של אמל”.
מהתכנים שהיא מעלה נראה שהיא מאפרת ומעצבת שיער,
והיא כותבת על עצמה:
Committed to keeping our clients looking & feeling their best ✨
היא גם חברה בדף הפייסבוק: אַבְּנַאא’ לִפְתַא أبناء لفتا – בני ליפתא
ושם היא נקראת:
אמל עבדאללה מחמד ע’בן – אללפתאוי – ח’בירת תג’מיל – מרכז אמל עבדאללה – אלארדן
أمل عبدالله محمد غبن – اللفتاوي – خبيرة تجميل – مركز أمل عبدالله – الأردن
אמל עבדאללה מחמד עִ’בֶּן – אֶללִּפְתַאוִי (מי שמוצאו מהכפר ליפתא) – מומחית/יועצת יופי / סטייליסטית – מרכז אמל עבדאללה – ירדן
ואו ואו, כמה מודיעין אפשר להוציא בימינו, לבד, מהרשת…
=-=-=-=
למרבה ההפתעה, ולאחר חיפוש מתיש, לא הצלחתי למצוא איך כותבים בתורכית כושאן. לא מצאתי שום התייחסות לנושא, אפילו לא באנגלית.
מוזר.
הנה חלקים מהערכים הויקיפדיים העוסקים בעניין:
“בארץ ישראל הייתה נהוגה (הן בתקופת השלטון העות’מאני והן בחלק מתקופת המנדט הבריטי) שיטה של “מרשם שטרות” (deeds registration). בשיטה זו, השטר עצמו עשוי להקים את זכות הקניין במקרקעין. כלומר, אדם שאחז בשטר (או “קושאן”) היה רשאי לטעון שיש לו זכות תקפה במקרקעין ולהעבירה לאחרים. אמנם, במקביל התקיים גם מרשם מקרקעין, אך לא היה ניתן להסתמך על המרשם באופן חותך, שכן פעמים רבות שטרות לא הובאו לרישום, או שנפל פגם כלשהו (כגון תרמית או תיאור שגוי של גבולות המקרקעין) בהעברת הזכויות מאחד הבעלים הקודמים ל”בעלים” הנוכחי. המבקש לרכוש זכות במקרקעין היה נדרש, על מנת להבטיח שזכותו לא תיפגע עקב פגם בשרשרת ההעברות הקודמות, לערוך בדיקה מדוקדקת של השרשרת ולוודא שמתקיים “good root of title”.”
=-=
“לשכות רישום המקרקעין העות’מאנית
בחוק נקבע גם כי רישום הקרקעות יתנהל בעיר המחוז. פנקסי המקרקעין העות’מאני, הקיימים עד ימינו, מהווים את תחילת הרישום של קרקעות בארץ ישראל. הרישום התבצע לפי סדר רציף של העסקאות (היינו לכל חודש נפתח דף בלשכת רישום המקרקעין), והצדדים לעסקאות היו חייבים להתייצב בלשכת רישום המקרקעין, ולפרט את מהות העסקה יחד עם ציון האזור הכללי של העסקה (לדוגמה, מרבית ירושלים החדשה מכונה “באב אל עמוד” בפנקסים הטורקיים), שטח המקרקעין באמות מרובעות, גבולות המקרקעין (תיאור מילולי, שמות שכנים או דרכים), החלק הנמכר, והתמורה. היה אף מעקב בפנקסים העות’מאניים אחר העברת הרישום לפנקסים חדשים. עם זאת, לא היה ברישום בספרי המקרקעין כדי להעיד על אמיתות העסקאות שהתבצעו.
הרישומים המרכזיים המחייבים נרשמו בספרים באיסטנבול, ובלשכות הרישום המחוזיות התנהלו רישומים זמניים. בעת ביצוע רישום עסקה ניתן לקונים שטר המעיד על זכויותיהם במקרקעין, הוא ה”קושאן” (השטר). נוכח העובדה כי בשטר לא היו מספרי זיהוי כי אם שמות בלבד של הצדדים (לדוגמה: אברהם בן יצחק היהודי), היה בהחזקת הקושאן על ידי אדם כדי להצביע כי הוא בעלי הקרקע”.
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“ליפתא (בערבית לִפְתַא لفتا) הוא כפר נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, המצוי בתוך שמורת הטבע מי־נפתוח (ליפתא). הכפר הנטוש ממוקם מצפון לכביש 1, במדרון היורד לנחל שורק, בגובה ממוצע של כ־700 מטר מעל פני הים. יש המזהים את הכפר עם היישוב המקראי “מי נפתוח”.
מבני היישוב המודרני נבנו ברובם בתקופה העות’מאנית ובתקופת המנדט, אך יש מבנה אחד שמתוארך לתקופה הצלבנית. תושבי הכפר היו ערבים עד תחילת מלחמת העצמאות, בתחילת דצמבר 1947 קיבלו תושבי הכפר הוראה מהוועד הערבי העליון לפנות את הנשים והילדים, ובכפר הוצבו אנשי הנג’אדה שנסוגו מן הכפר בחודשיים שלאחר מכן. ארגון הנג’אדה (בערבית النّجادة – “המושיעים”) היה ארגון נוער לאומי-צבאי ערבי שפעל בארץ ישראל מתום מלחמת העולם השנייה והפך לכח לוחם בראשית מלחמת העצמאות.
במהלך המלחמה שוכנו בכפר פליטים יהודים, ולאחר המלחמה שוכנו בו עולים חדשים מתימן ומכורדיסטן. רוב התושבים היהודים פונו תמורת פיצוי בין השנים 1971–1969. לאחר הפינוי פעלו בחלק מהמבנים הנטושים בית הספר ליפתא ומרכז הגמילה ליפתא. בשנות ה־80 של המאה ה־20 הוכרזה באזור שמורת טבע עירונית על ידי העירייה. לאחר פינוי 13 המשפחות האחרונות בהם חברי הכת הירושלמית ב־2017, הוכרז המקום כשמורת טבע לאומית. […]” (שם)
=-=
הכפר ליפתא, בו ביקרתי בתור ילד ירושלמי עשרות פעמים, עלה בחודשים האחרונים שוב לכותרות בשל תוכניות ישראליות ליישב אותו בשנית ביהודים.
ולכן אין זה מפתיע שאמל העלתה את הסרטון.
אני מצרף פה כתבה בערבית מלפני כארבעה חודשים שכותרה:
הכפר הנטוש ליפתא: בין ההמְתנה לייהוד המקום ובין שרידי עתיקות שממתינים לשובם של הערבים
בקישור אינסטגרם הבא תוכלו לראות מה הוסיפו ערבים מתחת למשקוף בית ששימש יהודים עד שננטש:
מתחת למקום בו הייתה מזוזה צויר הדגל הפלס’ ונכתבה המילה עַאאִדוּן عائدون – שָבִים (הכל מִתְקשר: פליטים, זכות השיבה וכו’)
Instagram will load in the frontend.
בקישור הבא רואים סרטון של מסיבה עממית רבת משתתפים במעיין הכפר, לצלילי השיר הלאומי “וין – ע ראמאללה” وين ع رام الله (לאן? לרמאללה!) שפורסם אצלנו בעבר,
עם הכיתוב:
من قرية لفتا المهجّرة في القدس المحتلّة اليوم حيث توجّه المئات من الفلسطينيّين ضمن فعاليّات حماية القرية من مشاريع الاستيطان والتّهويد.
מהכפר הנטוש ליפתא בירושלים הכבושה, היום, כאשר מאות פלסטינים באו למקום במסגרת פעולות להגנת הכפר מפני תוכניות ההתנחלות והייהוד. (התרגום שלי. הפוסט מ- 18.6.21. הסרטון צולם אחרי 5.5.21)
Instagram will load in the frontend.
עוד על ליפתא – בקרוב, בהמשך…
זה היה הפוסט ה- 1,388 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x