הרבה מאוד!

הרבה מאוד
ביטויים ופתגמיםLeave a Comment on הרבה מאוד!

הרבה מאוד!

הרבה מאוד

פורסם לראשונה ב- 2.4.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מהסיבה הבאה:
בפוסט על נחירות פרסמנו את הביטוי הבא:
שַחִ’יר לַאַבּוּ מוֹזַה شَخير لأبو موزة – נחירות עד השמיים, ללא סוף ובעוצמה (“לאבו-מוזה” – ואין לי מושג מה מקור הביטוי שבכוונה אינני מתרגמו מילולית – פירושו: הרבה מאוד או בלי סוף)
הקורא כפיר דדון הגיב:
“הביטוי אבו מוזה מקורו מהמוזות מהמיתולוגיה היוונית, והוא נכנס לערבית בלשון זלזול עם נחירות עד שמעורר את האלילים הישנים…”
אין לי מושג אם כפיר היה רציני או התלוצץ, בכל מקרה,
מילת היום היא –
לַאַבּוּ מוֹזֶה لَابُو موزة – הרבה מאוד! בלי סוף!
לשמיעה:

עַלַא אבו מוזה على أبُو موزة – “שם פס”, “צפצף” על-
מוזה, אגב, היא כמובן בננה בערבית.
אז פניתי לחברי

Haim Monsonego

, ששלח לנו את הקישור הבא:

מאתר בשם צַיְחַאתֶ אלנַּהַאר صيحات النّهار, שתרגומו החופשי הוא “הצעקה האחרונה” (מיל’: צעקות היום). האתר מגדיר עצמו כאתר שעוסק בכל מה שהוא משעשע וויראלי ברשת.
על הביטוי אבו מוזה כתב שם עַלִי חַמְדַאן علي حمدان ב- 28.9.18:
מוכרים ביטויים כמו:
וִצֶלֶ אלרַּצַאץ לַאבּוּ מוזה وصل الرّصاص لبو موزة – הירי “הגיע” עד אבו מוזה (כלומר היו הרבה יריות)
כַּאנֶ אלצַּ’רְבּ לַאבו מוזה كان الضرب لبو موزة – המכות היו עד אבו מוזה (היו מכות ש”חבל על הזמן”)
אֶלְעַגְ’קַה לַאבו מוזה العجقة لبو موزة – פקק (התנועה) עד אבו מוזה (פקק בלתי נגמר)
יש כמה מקורות לביטוי:
קציר הבננות הוא פעולה שנעשית בצורה חסרת סדר, ולכן קיימת משמעות לביטוי: לעשות הרבה, אבל בבלאגן.
אחרים אומרים שמשמעות הביטוי היא מרחק גדול, שכן קיים מרחק גדול בין הארצות בהן גידלו במקור בננות ובין ארצות ערב, ובעיקר ארצות אזור אלשאם, בהן הביטוי רווח.
אבל מסתבר שאבו מוזה היה אדם בשר ודם. בעצם שניים:
אבו מוזה נקרא כך מכיוון שלבִּתו קראו מוזה. הוא גר בבגדאד, על גדות נהר חידקל. מכיוון שבֵּיתו היה גבוה יחסית, תושבי האזור נסו אליו בבהלה כאשר הנהר עלה על גדותיו ב- 1954. כשהם נשאלו לאן הגיעו המים, הם ענו: הגיעו עד אבו מוזה!
הביטוי שרד עד ימינו בהקשרים שליליים, באזכור של אסונות, תגרות ובעיות, כאשר רוצים לציין שהעניינים הגיעו לפסגתם השלילית.
וקיים גם אבו מוזה מהעיר חלב.
מספרים, שכשמתאבק זר ניצח באחת התחרויות מתאבק מצרי, הוא לקח את הפרס ונסע לעיר חלב בסוריה. המקומיים, שקיבלוהו בכבוד מלכים, ביקשו ממנו שיתאבק עם המתאבק המקומי אבו מוזה, ואם הוא ינצח אותו, הם ישמיצו את המקומי במשך שלושה ימים.
לאחר קרב אכזרי המתאבק החלבי ניצח; המקומיים שמחו מאוד, ירו באוויר והיו גאים מאוד בניצחון של בן עירם.
לכן אירועי ירי מתקשרים עד היום לביטוי אבו מוזה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
אין לי מושג כמה המקור הזה מהימן, אבל הסיפורים יפים, לא?
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top