פורסם לראשונה ב- 8.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim, שכתב לנו:
“היי שלו,
האם כתבתם כבר על השורש قتل? ראיתי שעסקתם בעבר בפתגם – “بدك تاكل عنب ولا تقاتل الناطور؟”, ולא מצאתי במילוני המדוברת את ההופעה הזו של השורש בבניין השלישי.
אשמח אם תוכלו להרחיב, תודה!”
אז מילת היום היא –
קַתְל או קַתֶל قَتْل – הֶרֶג, הריגה; רצח
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ק.ת.ל עוסק בהרג וברצח, ובכך הוא זהה לשורש העברי ק.ט.ל, עם הקבלה פונטית פחות מקובלת: ת ערבית מקבילה בעברית ל- ט נחצית. אלו חילופים שאינם נפוצים, והם פונטיים ואינם אטימולוגיים (גזרוניים):
* הפועל קַתַל قتل בבניין הראשון – הרג, רצח; החטיף מכות
* קַתַל נַפְסֹה قتل نفسه – התאבד (מיל’: הרג עצמו)
* קַתַלֶ אלְוַקֶת قتل الوقت – העביר את הזמן (מיל’: הרג את הזמן)
* קַתְל قتْل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – הרג, הריגה; רצח
* קַתְלֶה قتلة, בצורת הנקבה ו/או הפרט הבודד – מכות
* קַאתֶל قاتِل וברבים קַתַלַה قتَلة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רוצח, הורג, ממית; מדביר
* מַקְתוּל مقتول וברבים מַקְתוּלִין مقتولين, בצורת הבינוני הפעול – הרוג, נרצח, מחוסל
* הפועל קַתַּל قتّل בבניין השני – הרבה להרוג; הכניע
* תַקְתִיל גַ’מַאעִיּ تقتيل جماعيّ, עם צורת שם הפעולה של הבניין – טבח המוני
* הפועל קַאתַל قاتَل בבניין השלישי – נלחם עם-, נאבק עם-
* מֻקַאתַלַה مقاتلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קטטה, היאבקות; קרב
* קִתַאל قِتال, שם הפעולה הנפוץ יותר של הבניין – קרב, מערכה, מלחמה; מאבק, סכסוך
* קִתַאלֶ אלשַּוַארֶע قتال الشّوارع, או: קִתַאל פִי אלְמַנַאטֶקֶ אלְמַבְּנִיַּה قتال في المناطق المبنيّة – לוחמה בשטח בנוי
* קִתַאל קַרִיבּ قتال قريب או: קִתַאל בִּאלְאַיְדִי قتال بالأيدي – קרב פנים-אל-פנים (מיל’: קרב קרוב; קרב בידיים) Hand-to-hand combat
* רוּחֶ אלְקִתַאל روح القتال – רוח לחימה
* סַאחַתֶ אלְקִתַאל ساحة القتال – שדה הקרב, שדה המערכה, זירת הקרב
* תַרְתִיבֶּ אלְקִתַאל ترتيب القتال – מערך הכוחות
* כַּפַאאַה קִתַאלִיַּה كفاءة قتاليّة – כושר קרבי, כושר מבצעי
* גַ’אהִזִיַּה קִתַאלִיַּה جاهزيّة قتاليّة – כשירות מבצעית/קרבית
* מֻקַאתִל مقاتِل וברבים מֻקַאתִלִין مقاتلين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – לוחם, חייל קרבי
* מֻקַאתִלַה مقاتِلة בנקבה – לוחמת; מטוס קרב (קיצור של טַאאִרַה מֻקַאתִלַה طائرة مقاتلة)
* הפועל תְקַאתַלוּא تقاتلوا בבניין השישי – רבו זה עם זה, התקוטטו; נלחמו אלו באלו; הרגו אלו את אלו
* הפועל אִקְתַתַלוּא اقتتلوا בבניין השמיני – הרגו אלו את אלו
* מֻקְתַתַל مقتتَل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שדה הקרב (לא בשימוש)
* קִתְל قِتْل וברבים אַקְתַאל أقتال – אויב, שונא, יריב (לא בשימוש)
* קַתִיל قتيل וברבים קַתְלַא قتلى – הרוג, נרצח
* קַתַּאל قتَّال, במשקל בעלי המלאכה – קוטל, קטלני, ממית
* מַקְתַל مَقْتَل וברבים מַקַאתֶל مَقاتل, במשקל המקומות – הרג, רצח; מקום ההרג; זמן ההרג
* קַתַּאל קַתַלַה قتّال قتلة – פושע גדול ומסוכן, רוצח מקצועי (מיל’: רוצח של רוצחים)
* שַבַּّעֹה קַתֶל شبّعه قتل – הפליא בו מכותיו (מיל’: השביע אותו מכות)
* לַוְלַא שַאלוּנִי מִן תַחְתֹה כֻּנְת קַתַלְתֹה لولا شالوني من تحته كنت قتلته – “תחזיקו אותי שלא איכנס בו!”, אמירת לגלוג כלפי מנוצח המעמיד פני מנצח (מיל’: אלמלא שלפו אותי מתחתיו הייתי הורג אותו)
* בִּקְתֹלֶ אלְקַתִיל וּבִּמְשִי פִי גַ’נַאזְתֹה بقتل القتيل وبمشي في جنازته – מעמיד פני צדיק, “משחק אותה” שאינו יודע במה מדובר (מיל’: רוצח את הנרצח וצועד בלווייתו)
הקורא احمد نصار מוסיף את סיומת הפתגם שמעטים מכירים:
וּבִּקוּל: אַללָּה יֻקְתֹלֶ אלְקַאתֶל وبقول الله يقتل القاتل – ואומר (מבקש): שאללה יהרוג את הרוצח
כתבה לנו בזמנו הקוראת גילה יונה:
על אחד שחוטף מכות בערבית אומרים:
חטף מכות מימין ומשמאל, ובערבית: אַכַּל קַתְלֶה עַאלנַּאזְלֶה וּעַאלטַּאלְעַה أكل قتلة عالنّازلة وعالطّالعة (מילולית: כשהיד עולה וכשהיא יורדת)
=-=-=
זהו הפתגם עליו שאל ניצן:
בִּדַּכּ תַאכֹּל עִנַבּ וִלַּא תְקַאתֶלֶ אלנַּאטוּר? بدّك تاكل عنب ولّا تقاتل النّاطور؟ – אתה רוצה לאכול ענבים או ש[באת] לריב עם השומר (של הכרם)???
והמשמעות היא: האם אתה רוצה לעסוק בעיקר או בטפל??
מוסיף בנושא הקורא יובל ברגר:
אני מכיר שימוש יותר ספציפי – ממה שאני יודע הוא נאמר במצב שבו עמידה על עקרונות ו”הליכה עם הראש בקיר” תוביל להחמצת המטרה, בעוד שהתגמשות והפגנת חכמה תוביל להשגתה.
=-=-=
והנה משהו שהופיע אצלנו פעמים רבות:
מצאתי לנכון להביא פה פסוק קוראני מוכר, המדבר בשבח השהידים ומעודד ביצוע פעולות התאבדות (לשיטתנו) או פעולות למענו ובדרכו של אללה (לשיטת המאמינים והדוגלים בדרך זו):
وَلاَ تَحْسَبَنَّ الَّذِينَ قُتِلُواْ فِي سَبِيلِ اللّهِ أَمْوَاتًا بَلْ أَحْيَاءٌ عِندَ رَبِّهِمْ يُرْزَقُونَ
וַלַא תַחְסַבַנַּ אלַּדִ’ינַ קֻתִלוּא פִי סַבִּיל אללָּה אַמְוַאתַן בַּלְ אַחְיַאאֻ’ן עִנְדַ רַבִּהִםְ יֻרְזַקוּן
“אל תחשוב כי הנהרגים לשם אלוהים מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אלוהים פרנסתם” [הקוראן, סורה 3 פסוק 169, תרגום אורי רובין]
=-=-=-=
פינת “הידעתם?”
קַטְלַבּ قطلب או קַאתֶל אַבִּיהִ قتل أبيه הוא שמו הערבי של העץ קטלב.
נעיין בויקיפדיה:
“[…]
המין הנפוץ ביותר בארץ ישראל הוא הקטלב המצוי. הוא נפוץ במיוחד באזור ירושלים על קרקעות של קירטון וחוואר.
מְקור השם
השם העברי בהשפעת הערבית: קַטְלַבּ.
ישנן מספר אגדות עממיות לגבי צבעו האדום של העץ וגם לגבי שמו (אטימולוגיה עממית). אחת מהן מספרת כי רועה אחד רב עם אביו. תוך כדי המריבה הניף הרועה מוט והרג (קטל) את אביו. המוט הוכתם בדם, והצמיח עץ שגזעו אדום וחלק, ומכאן בא השם “קטלב” – “קטל-אב”. שם דומה מופיע גם בלשון הסורית לאחד ממיני הקטלב, ה-arbutus unedo: قتل أبيه (בתעתיק “קטל אביהי”) שפירושו “קטל אביו”. אגדה אחרת מספרת על עץ שהתאהב בציפור פצועה שהתיישבה עליו, וטיפל בה בזמן שהייתה פצועה. כשהבריאה והמשיכה במסעה, ניסה העץ להצטרף אליה ונעשה אדום מהמאמץ (ומכאן, על פי האגדה, צבעו האדום). העץ המשיך לנסות לרדוף אחרי הציפור עד שלא היה מסוגל יותר ונשבר – ובכך נשברה אהבתם – Cut-love (“קאט-לב”, באנגלית: cut – לשבור, love – אהבה)”.
ואני אומר: הצירוף “קתל אביה” הוא ספרותי. במדוברת היו אומרים: קתל אַבּוּה.
אז אם בספרותית עסקינן, הביטוי היה צריך להיות, לפי חיוב היחסות התחביריות: קַתַלַ אַבַּאהֻ.
נו, מילא… סיפור חביב, למה להרוס עם טרחנות…
בתמונה: משחק הוידאו DOOM (משנת 1993)
זה היה הפוסט ה- 1,294 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
לא מוזכר המובן מאליו, השורש המקביל בעברית הוא ק.ט.ל.