השטן
אִסלאם שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on השטן

השטן

השטן

פורסם ב- 23.9.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
אִבְּלִיס إِبْلِيس וברבים אַבְּלִסַה أبلسة או אַבַּאלִסַה أبالسة או אַבַּאלִיס أباليس – שמו של השטן; שד; אשמדאי
וכמובן, קוראים הזכירו שהדרך הנפוצה יותר להגיד שטן בערבית היא שַיְטַאן.
הסרטון לקוח מטיקטוק, אך לא הצלחתי למצוא באתר טיקטוק את החשבון שכתוב עליו. מוזר.
כותרת הסרטון:
אלשיח’ פאהם אלאנגליזיה מן באבהא אלכביר
الشّيخ فاهم الانجليزيّة من بابها الكبير
השיח’ מבין אנגלית “משהו משהו”
אערף אללע’ה אלאנגליזיה.
אערף מנהא 3 כלמאת פקט. 3 כלמאת:
אד’א ואחד אראד אן יטלב מן אלאאח’ר שיאן, יד’כר אבליס, ולענת אללה עלא אבליס, ביקול לה אבליס או בליז, או מא אדרי, האי בערפהא, אבליס.
אד’א אראד אן ירחב בה, ביקול לה וילכם. וילכם יעני אהלן וסהלן, אעוד’ באללה איש הד’ה אללע’ה?
ואד’א אראד אן יקול לה אנה הד’א בכם? ביקול לה המג’. המג’ ישתמה.
הד’א אללי אערפה מן אלאנגליזי כלה.
أعرف اللّغة الإنجليزيّة.
أعرف منها ٣ كلمات فقط. ٣ كلمات:
إذا واحد أراد أن يطلب من الآخر شيئًا، يذكر إبليس (please)، ولعنة الله على إبليس. بيقول له إبليس أو بليز، أو ما أدري، هاي بعرفها، إبليس.
إذا أراد أن يرحّب به، بيقول له ويلكم (welcome). ويلكم يعني أهلًا وسهلًا، أعوذ بالله، ايش هذه اللّغة؟
وإذا أراد أن يقول له إنّه هذا بكم؟ بيقول له همج (how much?). همج يشتمه.
هذا اللّي أعرفه من الانجليزي كلّه.
אני יודע אנגלית. (ייתכן שבמקור הוא אומר שאינו יודע אנגלית, אבל כך הסרטון הגיע)
יודע בה שלוש מילים בלבד. שלוש מילים:
אם מישהו רוצה לבקש מהאחר דבר מה, הוא מציין (אומר) “אבליס”. קללת האל על אבליס. הוא אומר לו אבליס או פליז, לא יודע, זה מה שאני מכיר, אבליס.
אם הוא רוצה לברך אותו, הוא אומר לו “אוי לכם”. אוי לכם – הכוונה ברוך הבא, שלא נדע/האל ישמור, מה זו השפה הזו?
ואם הוא רוצה לשאול אותו “כמה זה (עולה)?”, הוא אומר לו “אספסוף”. שאספסוף יקלל אותו.
זה מה שאני יודע מכל האנגלית.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. אחרי שטרחתי לתמלל את זה ראיתי שהרשת גדושה תמלולים של זה. נו, מילא)
וכן, אני מאמין שזה סרטון קומי…
=-=-=-=
היום, לפני שנעסוק בשורש, נעסוק בְּמילה, שהיא שם פרטי:
* אִבְּלִיסִי إبليسيّ – שטני
* חֻ’טַּה אִבְּלִיסִיַּה خطّة إبليسيّة – תוכנית שטנית
* אִבְּנֶ אלְאַבַּאלִסַה ابن الأبالسة – “ממזר”, שד משחת (מיל’: בן של שדים)
* אבְּליס יִתְעַלַּם מִנֹּה إبليس يتعلّم منّه – אדם גרוע שבגרועים, גרוע מהשטן (מיל’: השטן לומד ממנו)
או בגרסה שלמדתי מאבשלום פרג’ון: אַגַ’א לֹה אִבְּלִיס, סַגַּ’ל עִנְדֹה דַוְרַה اجا له إبليس، سجّل عنده دورة (השטן בא אליו ונרשם אצלו לקורס)
* מַעְג’וּן בִּמַיֶּת עַפַארִית/אַבַּאלִסַה معجون بميّة عفاريت/أبالسة – שד משחת, ערמומי (מיל’: לשו אותו במימי שדים)
* אִבְּלִיס יִעְרֶף רַבֹּה לָכֶּן יִתְחַ’אבַּת إبليس يعرف ربّه لكن يتخابت – אינו מתנהג כהלכה, למרות שהוא מכיר את הכללים (מיל’: השטן מכיר את אלוהיו, אך בכל זאת נוהג ברשעות)
* אַמַל/עַשֶם אִבְּלִיס פִי אלְגַ’נֶּה أمل/عشم إبليس في الجنّة – זו תקוות שווא, אתה חי באשליה/בסרט (מיל’: תקוות השטן להגיע לגן עדן)
ומוסיף הקורא רענן כובש:
אֶלְכַּסַל מִן עַמַל אִבְּלִיס الكسل من عمل إبليس – העצלות (היא תוצר פעולתו של) השטן
=-=
הנה ציטוט קצר מויקיפדיה מהערך: שד (מיתולוגיה). התעתיק בו אינו מדעי:
“על פי האמונה, מתקיים במקביל לעולם הגשמי עולם נוסף שהוא ממלכת השדים (אלג’ין), אבי הג’ין הוא אִבְּליס שגרם לאדם וחווה להתפתות ולאכול מהעץ האסור.
כמו אצל בני האדם גם לשדים יש מלכים, נסיכים, עדות ודתות. בקוראן הם מוזכרים במקומות רבים. הם מופיעים כמתנה שאלוהים נותן לשלמה המלך בצורת שליטה על ממלכת השדים”.
אבל רגע! מסתבר שיש ערך שלם על אבליס עצמו!
“אִבְּליס (בערבית: إبليس) הוא דמות השטן המוזכרת בקוראן, בעיקר סביב סיפור בריאתם של אדם וחווה. חלק מהמוסלמים מאמינים שהוא נברא כשד, בעוד אחרים מאמינים שהוא נברא כמלאך. לפי האמונה האסלאמית, אללה הורה לאבליס להשתחוות לאדם, אך מאחר שהוא סירב לעשות זאת, אללה גרש אותו מגן עדן. אבליס מוזכר בקוראן בשמו 11 פעמים.
אטימולוגיה
לדעת מרבית החוקרים הלא-מוסלמים, מקור המילה במילה היוונית διαβολος (דיאבולוס), יריבו של האדם בכתבים הנוצריים. במקורות הערביים מוסברת המילה כנגזרת מהפועל إبلس – “אמר נואש” (מרחמי האל), ולכן “איבליס” הוא זה שאין לו דבר לצפות מרחמי האל. הסבר אחר הוא ש”איבליס” הוא זה הגורם לייאוש. אפשר לפרש גם משורש “בלש” במשמעות של חיפוש בארמית, ו”איבליס” הוא מי שמחפש את בן האדם במעשיו הלא-טובים או בעת צרה.
שמותיו
ישנו חדית’ שבו נאמר שהשם המקורי של אבליס היה חארת’ (حارث). בין היתר, נקרא אבליס צ’ריס (ضریس), סרחוב (سرحوب), אל-מותכּוון (المتکوّن), ואל-מותכּווז (المتکوّز).
בריאתו של אבליס
במסורת המוסלמית יש מחלוקת אם איבליס שייך לגזע המלאכים אם לאו. היו שאמרו שהוא שייך למין של מלאכים שנקראו שדים ונבראו מאש, בעוד ששאר המלאכים נבראו מאור. נאמר שהוא היה אחד משומרי גן העדן. נאמר כי לפני שאיבליס המרה את פי האלוהים, הוא היה מלאך בשם עזאזל ששכן בארץ והיה בעל ידע רב, מה שגרם לו להפוך שחצן. כאשר איבליס סירב להשתחוות לאדם, אלוהים קילל אותו וראה בו אחד מהכופרים”.
=-=
בקיצור, השם אבליס אינו שם ערבי. אבל על הדרך, בואו נכיר את אחד השורשים הנדירים והפחות שימושיים בערבית, השורש ב.ל.ס:
* הפועל בַּלַס بَلَس, במדוברת, בבניין הראשון – לקח משהו במרמה
* אַבְּלַסַ מִן רַחְמַתִ אללָּה أبلس من رحمة الله, עם הפועל הספרותי בבניין הרביעי – התייאש מרחמי הבורא
* מֻבְּלִס مبلس, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – שותק מחוסר אונים ומייאוש; עצוב ומיואש
* בֻּלֻס بُلُس, כשם קיבוצי – עדשים
* בַּלַס بَلَس – סוג של תאנה
* בַּלַסַאן بلسان – עץ המור
* בַּלַאס بلاس – בגד או שטיח משיער עיזים
מה זה? מה חווינו כרגע? שורש סופר-נדיר שעוסק בארבעה תחומים שונים של ענייני משק, וכן בייאוש מרחמי הבורא? מה זה?…
אבל רגע, לפני שאתם גוללים הלאה לעבר הדף “מה אשכנזי בעיניך?”, בואו נעיף מבט בעברית, בעזרת ויקימילון:
בָּלַס
מובנו אינו ידוע; אולי עסק במלאכה הקשורה למלאכת הבלש.
”וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים.“ (עמוס ז, פסוק יד)
גיזרון
הביטוי המקראי ‘בולס שקמים’ הוא כנראה שיבוש של סופר המקרא מן האכדית ‘לסמו-שָׁגימו’, באכדית מופיעה תיבת לַסְמו lasmu בהוראת צופה (scout) ותיבת ש(א)גימו šāgimu בהוראת שואג, צועק. לפיכך באכדית “לסמו-שגימו” המקביל ל”בולס-שקמים” מן המקרא, מתפרש מילולית בהוראת צופה-שואג (המתריע בפני סכנה), שומר.
[…]
בליסה בלשון חז”ל בהוראת פעולה של ניקוב פגי השקמה. פעולה זו, שהבוטנאי יעקב גליל חקר באפריקה ובקפריסין, היא תהליך שמטרתו לגרות את פגי השקמה להפריש אתילן, שהוא הורמון הבשלה. חיתוך הפגה מביא להתפתחות מהירה בגודל ובמתיקות וללא פעולת הבליסה הפרי חסר טעם לפי הסבר אחר, הבליסה מונעת התפתחות רימות בתוך פירות השקמה. השורש ב־ל־ס הוא שורש יחידאי במקרא המופיע אך במילה הנ”ל שבפסוק לעיל. בערבית ובאתיופית יש מילים משורש דומה המתארות את פרי התאנה. לכן, כיום יש המפרשים את השורש כעיסוק במלאכה הקשורה לתאנים.
רשי גזר עפ”י “בלשת” – “חיל גדול של גדודי נכרים שמחפשים ובולשין לשלול שלל”.
טיבה של מלאכה זו אינו ברור. בתרגום השבעים נכתב כי בּוֹלֵס הוא מי שחותך ופוצע את פֵרות השקמה, ואילו פרשני התנ”ך (כפי שניתן לראות לעיל) היו
חלוקים בדעותיהם וסברו כי בּוֹלֵס הוא שומר, מחפש או מערבב.
פרשנים מפרשים
מצודת דוד: “ואני כל היום מערבב שקמים עם דברים אחרים למאכל הבקרים.”
מצודת ציון: “ענין בלילה וערבוב.”
ראב”ע: “אמר רבי משה הפרסי: […] שומר בקר או חורש בבקר הייתי ובעבור שהזכיר מאחרי הצאן יורה כי היה רועה כאשר הזכיר בנוקדים.”
רד”ק: “י”מ כמו בולש בשין מתרגום ויחפש ובלש כלומר לוקט שקמים למאכל בקריו או פי’ [=פיעל] מערב השקמים עם דברים אחרים לצורך בקריו.”
רש”י: “מחפש בשקמים לראו’ איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו.”
זה היה הפוסט ה- 1,839 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x