התשה

התשה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on התשה

התשה

התשה

פורסם לראשונה ב- 22.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של Yamama Dagash שלנו, ואם חשבתם שיש אצלנו פרוטקציות לחברי הדף, אז דעו לכם שהמילה ממתינה אצלנו בתור כמה שנים.
כן, שנים…
ימאמה ביקשה בזמנו שנתייחס למילה נַזִיף نَزِيف – שטף דם
אז מילת היום היא –
אִסְתִנְזַאף اِسْتِنْزَاف – התשה; הקזת דם; דלדול, התכלות
לשמיעה:

השורש הערבי הספרותי נ.ז.ף עוסק בהתייבשות, התשה, הקזה, צימאון וטירוף. הוא ספרותי מאוד אך מופיע פה ושם בשיח, והוא גם די ציורי, לשיטתי.
בעברית הוא עוסק בנזיפות למיניהן, ולמרות הזהות בעיצורים אין קשר נראה לעין ביניהם.
מצד שני, ייתכן קשר כלשהו לשורשים נ.ד.ף, נ.ט.ף ו- ט.פ.ט.ף (ותודה על ההארה וההערה של הקורא @Ran Etya)
* הפועל נַזַפַ نَزَفَ בבניין הראשון (מתפקד הן כפועל עומד והן כפועל יוצא, כלומר עם השלמה מושאית) – מיצה עד תומו; ייבש; התיש כליל את הכוחות של-; הקיז דם; כלה, אבד
* נַזַפַ דַמֻהֻ (הפועל עומד) نَزَفَ دَمُهُ – דמו ניגר, הוא איבד דם רב
* נַזַפַ דַמַהֻ (הפועל יוצא למושא ישיר) نَزَفَ دَمَهُ – הקיז את שמו של-
* נַזְף نَزْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דימום, שטף דם
* מַנְזוּף منزوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מטורף; מי שלשונו דבקה לחיכו מצמא
* הפועל אַנְזַפַ أنزف בבניין הרביעי – התיש
* הפועל אִסְתַנְזַפַ استنزف בבניין העשירי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התיש, החליש את-; נזל עד הסוף, זלג, טפטף
* אִסְתִנְזַאףֶ אלְעַ’אבַּאת استنزاف الغابات – התכלות היערות בעולם, תולדה של בירוא יערות
* נַזִיף نَزِيف – אדם קודח; שיכור; מטורף; צמא מאוד; מי שנחלש מאובדן דם; כשם עצם: דליפה, נזילה
* נַזִיף דַם نَزِيف دم (זו הצורה המלאה של הביטוי) – שטף דם
* נַזִיף מֻחִּ’יּ نَزِيف مخّيّ – שטף דם במוח
* נַזַּאף نَزّاف, במשקל בעלי המלאכה – כינוי לערפד (החיה. לא בשימוש. מיל’: מקיז דם)
=-=-=-=
“מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חרב אל-אסתנזאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם “מלחמת ההתשה” (“חרב אל-אסתנזאף”) העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים.
המלחמה נמשכה למעלה משלוש שנים לאורך החזית המצרית, הירדנית והסורית. עיקר הלחימה היה בחזית תעלת סואץ שבה צבא מצרים וצה”ל ניהלו מלחמת התשה זה נגד זה. הצבא המצרי ביצע הפגזות חוזרות ונשנות של המוצבים לאורך תעלת סואץ. בנוסף, נעשה ניסיון מצד המצרים להוביל באו”ם החלטה שתאלץ את ישראל לסגת מסיני. ישראל ניסתה לשמר את הישגיה במלחמת ששת הימים, ופעלה במלחמת ההתשה למניעת הישג קרקעי מצרי.
בחזית המצרית המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה”ל לאורך התעלה, ופשיטות קומנדו מצריות. בתגובה הפעיל צה”ל את חיל האוויר שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים. תקיפות אלו, שאיתן לא יכלו המצרים להתמודד, גרמו להתערבות סובייטית ישירה במלחמה.
בסופו של דבר, המלחמה נגמרה בתיקו אסטרטגי. אף צד לא הצליח להדביר את הכוחות של היריב. לצד מלחמה זו התנהלה גם מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.
[…]” (ויקיפדיה)
ואני אומר:
אוחחח… איפה הימים הנוסטלגיים ההם, בהם מדינות נלחמו אלו באלו, וצבאות שלמים נלחמו אלו באלו, על כל חילותיהם וכלי הנשק שלהם…
והיו מלחמות שנמשכו שנים, עם התשה וכתישה וגריסה ושנאה הדדית…
אלו היו ימים…
מה יש לנו היום?
איום איראני מרוחק, בלתי נגיש ואינסופי (אלא אם אתם לוחמי המוסד הפועלים בעורף האויב או מומחי סייבר), איומים רקטיים מכל כיוון, בלוני תבערה, טרור סייבר, והבלחות פה ושם של טרור בודדים “קלאסי”.
אז איפה הימים ההם, עם הטנקים והתותחים וההנדסה הקרבית וסוללות הנ”מ והסטי”לים והאזעקות והבומים העל-קוליים של מטוסי הקרב והכיבוש/שחרור/השתלטות על שטחי אויב וההפצצה והמחיקה של שדות תעופה והקלצ’ניקובים וה- RPG-7 והלבן בעיניים של חייל האויב וסיסמאות גיוס המילואים והירידה למקלטים והשחרת פנסי המכוניות ו”דובר צה”ל מודיע” והצנזורה הצבאית על כל פיפס,
עם הקוקו והסרפן…
היו זמנים…
(למי שאינו מכיר אותי, הייתי חצי סרקסטי במסר האחרון).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top