פורסם לראשונה ב- 18.12.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בשיתוף עם הדף הפופולארי ספארי רמת גן Ramat Gan Safari, וזאת לרגל ציון היום הבינלאומי לשפה הערבית באו”ם (בערבית: אַלְיַוְםֶ אלְעַאלַמִיּ לִלֻּעַ’ה אלְעַרַבִּיַּה اليوم العالميّ للّغة العربيّة), החל היום.
אז מילת היום היא –
חִמַאר וַחְש حِمَار وَحْش או חִמַאר וַחְשִיּ حِمَار وَحْشِيّ – זברה
מילולית: חמור פרא או חמור פראי (בהתאמה).
המינוח מתייחס בערבית גם לגבי חמור הבר שנקרא פרא.
מצד שני, לפרא יש שני שמות נוספים בערבית: אַחְ’דַר أخدر או אַחְקַבּ أحقب. אולם לא בפראים עסקינן היום…
נתחיל רגע דווקא עם השם היותר המוכר בעולם של החיה:
המילה Zebra באנגלית מתועדת החל מתחילת המאה ה- 17.
המקור שלה הוא מהשפה הקונגולזית, הדבורה במדינת קונגו, בעוד אחרים גורסים שהמקור בלטינית ופירושו “סוס בר”.
לצד השם חמאר וחש, לזברה בערבית יש שמות נוספים:
* חִמַארֶ אלזַּרַד حِمَار الزَّرَد, שהוא שם ייחודי אך ורק לזברה.
תרגומו: חמור עם שריון קשקשים. הסברים, אם בכלל נמצא כאלה, בהמשך הפוסט…
או:
* אַלְחִמַארֶ אלְמֻחַ’טַּט الحمار المُخَطَّط, שפירושו החמור המפוספס (עם פסים)
או:
* אלחמארֶ אלְעַתַּאבִּיּ الحِمَار العَتَّابِيّ, שאת פירושו המילולי לא הצלחתי למצוא בשום מילון, ערבי-עברי או ערבי-ערבי…
היו לנו בעבר פוסטים על השורשים:
מילת היום היא –
וַחְשֶה وَحْشة – בדידות
(ועוד המון דברים, ראו בהמשך)
השורש הערבי ו.ח.ש (גזרת פ”ו), שהופיע אצלנו בעבר, עוסק בגעגועים ובחיות פרא. מה הקשר? מקום פראי הוא שומם, ודברים שוממים מעוררים געגועים…:
* הפועל וַחַש وَحَش בבניין הראשון – היה חסר ל-, היה מושא געגועיו של-. ומכאן, כל מי שראה סרטים מצריים בחייו, למשל בימי שישי של פעם, זוכר את אמירת המפתח בין אוהבים: וַחַשְתְנִי وحشتني – התגעגעתי אליךָ! (במצרים. מיל’: עוררתָ בי געגועים), וַחַשְתִינִי קַוִי קַוִי (אַוִי אַוִי) وحشتيني قوي قوي – התגעגעתי אליךְ מאוד (מיל’: עוררת בי געגועים מאוד מאוד)
* הפועל וַחַשַ وَحَشَ בבניין הראשון בספרותית – נפטר מ- (לא בשימוש)
* הפועל וַחִשַ وَحِشَ בבניין הראשון בספרותית, אבל במשקל אחר – חש רעב; התגעגע, גרם געגוע
* הפועל וֻחִשַ وُحِشَ בבניין הראשון בספרותית, אבל בסביל – (מקום ש)היה מלא בחיות טרף
* וַחְשֶה وحشة וברבים וַחְשַאת وحشات, היא מילת היום, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בדידות, ריקנות; פחד, דאגה, תוגה; שממה; הרגשת ניכור; עוינות; געגוע
* וִחֶש وحش, כשם תואר – רע, לא טוב; מושחת; מכוער; רעב
* מַכַּאן וִחֶש مكان وحش – מקום שומם
* וַחְש وحش וברבים וֻחוּש وحوش, כשם עצם – חיית בר, חיית פרא; פרא אדם, אדם גס רוח, אדם אכזר
* וַחְשִיּ وحشيّ – פראי, גס רוח, אכזר, ברברי
* כַּלַאם וַחְשִיּ كلام وحشيّ – מילים גסות
* חְמַאר וַחְש حمار وحش או חְמַאר וַחְשִיּ حمار وحشيّ – פרא (סוג של חמור בר); שם נוסף לזברה
* וַחְשִיֶּה وحشيّة – פראיות
* מִתְוַחֶּש متوحّش, בצורה הבינוני הפועל של הבניין החמישי – כמו וחשי
* הפועל תְוַחַּש توحّش בבניין החמישי – נעשה פראי; נעשה שומם
* מַא תְשוּפְש וִחֶש ما تشوفش وحش – שלא תראה דברים רעים, שתמיד יהיה לך טוב
* לַא תְנַאם בֵּינֶ אלֶקְבּוּר וַלַא תְשוּף מַנַאמַאת וַחְשֶה لا تنام بين القبور ولا تشوف منامات وحشة – אל תכניס ראש בריא למיטה חולה (מיל’: אל תישן בין הקברים וכך לא תחלום חלומות רעים)
=-=-=-=
זַרַאדִיֶּה زراديّة – פְּלייר
המילה הזו מוזרה, מכיוון שהשורש הערבי ז.ר.ד קשור רק לשריון קשקשים, או לבליעה. כן כן, וככל שבדקתי, אין שום קשר לזרדים בעברית.
* הפועל הספרותי זַרַדַ زَرَدَ בבניין הראשון – קשר בחוזקה, הידק; חנק
* הפועל הספרותי זַרִדַ زَرِدَ גם הוא בבניין הראשון, אך במשקל אחר – בלע
* הפועל הספרותי אִזְדַרַדַ ازدرد בבניין השמיני, עם הידמות חלקית של פ’ השורש – בלע במהירות, בחטף
* זַרַד زرد וברבים זֻרוּד زرود, או זַרַדִיַּה زرديّة בערבית ספרותית – שריון קשקשים, או בגד שריון, או רק הקשקשים של השריון
* זַרַדַה زردة, בצורת הפרט הבודד – טבעת או קשקש אחד בבגד שריון
* זַרַּאד زرّاد, במשקל בעלי המלאכה – מייצר בגדי שריון
* מַזְרַד مَزْرَد, במשקל המקומות – לוע, “בית הבליעה”
פלייר נקרא כך בערבית מכיוון שהוא משמש לעבודה עם המתכת של שריון הלוחמים/אבירים.
שם אחר לפלייר, צבת או מלקחיים בערבית הוא כַּמַּאשֶה كمّاشة, במשקל המכשירים בנקבה.
הפועל כַּמַש كمش בבניין הראשון פירושו – אחז, תפס, חטף
כַּמְשֶה كمشة, שם הפעולה/מצדר של הפועל – מלוא חופן היד
אם כן, חִמַארֶ אלזַּרַד حمار الزّرد הוא “חמור עם קשקשים”.
מה לזברות ולקשקשים?
ניסיון למצוא קשר לשם של החיה בתורכית או פרסית לא באמת עזר.
אולי מישהו מכם יודע איך המילה הזו נוצרה? האם בשל הדמיון היחסי בין מופע העור/הפרווה של הזברה ובין מראהו של שריון קשקשים?
כתבה לנו בנושא @Marwa Omary:
عتّابي = עתאבי
זה סוג של בד שמורכב מכותנה ומשי שנצבע לאחר האריגה בלא פחות משני צבעים בצורה של קווים מקבילים או מתפתלים,
הבד יוצר באזור בבגדד שקוראים לו – العتابية אלעתאביה.. ומכאן מקור השם
נלקח מ-:
האנציקלופדיה “הערים והאתרים בעיראק”
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
