פורסם לראשונה ב- 15.3.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Noam Backner, שכתב לנו בתגובה לפוסט שהיה לנו על אַלְבֻּנְדֻקִיַּה (שמה הערבי של העיר וונציה באיטליה):
“עוד עיר שקיבלה שם ערבי נמצאת מכל המקומות דווקא בסין, והעיר צ’ואן ז’ואו (泉州) [Quanzhou. שָלֵו], נקראה בפי הסוחרים הערביים זייתון. לא כל כך מצאתי מקור לאטימולוגיה, אבל העיר הייתה נמל סחר משמעותי עם המערב.
אחת התאוריות היא דמיון לשם הסיני ציטונג, העץ ממנו מפיקים שמן טונג, שהיה נפוץ באזור צואן זואו בתקופת שושלת סונג.
דמיון צלילי כמו דמיון אפשרי בעיני הסוחרים מן המזרח התיכון בין פירות הטונג לזיתים…”
אז מילת היום היא –
זַיְתוּן زَيْتُون – זיתים
לפני שנמשיך עם זיתים, אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו (המפתיעים, בואו נודה בכך) של נועם.
שכן מה לי ולסינית?
אז הנה מה שיש לויקיפדיה באנגלית להגיד בנושא:
Its Arabic name Zaiton or “Zayton” (زيتون), once popular in English, means “[City] of Olives” and is a calque of Quanzhou’s former Chinese nickname Citong Cheng meaning “tung-tree city”, which is derived from the avenues of oil-bearing tung trees ordered to be planted around the city by the city’s 10th-century ruler Liu Congxiao. Variant transcriptions from the Arabic name include Caiton, Çaiton, Çayton, Zaytún, Zaitûn, Zaitún, and Zaitūn. The common folk etymology of satin as deriving from “Zaiton cloth” seems, however, unsupported by the record.
היו לנו בעבר שני פוסטים שעסקו בזיתים:
אנו ממשיכים לעסוק בתופעה שנקראת בבלשנות (מצרפתית) faux amis, ידידי שקר, כלומר זוג מילים בשפות שונות, אשר נהגות או נכתבות בשתי השפות אך בעלות משמעויות שונות.
הרעיון למיזם הוא של אשת הקול המוכשרת שלנו, יַמַאמַה דַעַ’ש.
אז מילת היום היא –
זֵית زيت וברבים זְיוּת زيوت – שֶמֶן
לא צריך להיות בוגר תואר שני בשפות כדי להבין שיש קשר בין שמן לזיתים, ובכל זאת, מילת היום אינה מציינת זיתים בעברית, אלא שמן.
השורש הערבי ז.י.ת עוסק, באופן טבעי, בשמָנים ובזיתים:
* הפועל זַיַּת زيّت בבניין השני – שימן, סָך בשמן סיכָה (כאן המקום לציין, שיש לבטא בעברית סיכָה, כמו בחומר סיכה, או כפי שהיה כתוב בעבר על תחנות דלק רבות: “שרות סיכה”. אין לקרוא סִכָּה, עם דגש, שכן אנו לא נמצאים אצל התופרת…)
* שם התואר זֵיתִיּ زيتيّ – שמני, של שמן, של עץ זית; (ציור) מצויר בצבעי שמן
* זַיַּאת زيّات במשקל בעלי המלאכה – סוחר שמנים, מוכר שמן
* זַיְתוּן زيتون – זיתים; עצי זית. זהו שם קיבוצי: שם עצם ביחיד זכר, המתייחס בעולם למשהו ברבים
* זַיְתוּנֶה زيتونة וברבים זַיְתוּנַאת زيتونات – זית אחד; עץ זית אחד. זו צורת הפרט/היחיד של השם הקיבוצי. על שמות קיבוציים דיברנו פה בלי סוף…
* שם התואר זַיְתוּנִיּ زيتونيّ (יש גם שם משפחה כזה) – שצבעו כצבע הזית
וצירוף שאי אפשר בלעדיו: זֵית זיתון زيت زيتون – שמן זית
=-=-=-=
היום נדבר על העיר הנמל צור בלבנון, שבערבית מבוטאת צוּר صور, אבל רגע! זו האות צאד בהתחלה, יש לבטא כמו סמך חזקה, נחצית.
וזה כבר מסביר מדוע בחרתי בעיר הזו, שהיא מעניינת, אבל יש מעניינות ממנה.
פשוט שיבוש ההגייה הנכונה המקורית של האות צד”י בעברית גרם לדוברי עברית לבלבול זיתים…
על מה אני מדבר?
לפני חודשים, כשלמדנו את האות צאד ص, הבנו שהעברית המודרנית הוגה את האות העברית המקבילה לה, צד”י, קצת בדרך… אירופאית, כמו z גרמנית: רצף הצלילים ts. אולם בערבית, וגם פעם בעברית – ואם אינכם מאמינים פשוט קפצו לבית כנסת ספרדי/מזרחי/תימני קרוב לביתכם והקשיבו לזקני השבט קוראים בתורה – מדובר בגרסה הנחצית (הגרונית, הלחוצה) של הצליל s.
אז אם לעיר קוראים בערבית צוּר, איך קוראים למי, או למה, שבא ממנה?
אנו כבר מומחים גדולים בנושא, כי זה גם מה שקורה בעברית: מוסיפים את יוד ההתייחסות הדגושה, יַאאֶ’ אלנִּסְבַּה, בערבית, ומקבלים: צוּרִיּ صوريّ (נשמע: Suri).
ומה קורה עם סוריה, סוּרְיַא سوريا בערבית? מי או מה שבא ממדינה זו הוא: סוּרִיּ سوريّ, בדיוק כמו בעברית.
בערבית זה דומה, אך עדיין שונה. ומה קורה בעברית? אם דובר עברית שומע “צוּרי” בערבית, הוא בעצם שומע סוּרי, וכך הזיתים המפורסמים מהזן הצורי, מהעיר צור, שיש להם גאוות עיר ויחידה, הפכו בקרב דוברי עברית ל… זיתים סורים!!! והם, דוברי העברית, גם מעליבים אותם: זיתים סורים דפוקים.
ממש לא יפה, כמה מהם דווקא סיימו את האקדמיה הגבוהה לשמן זית 
אגב, בערבית יש שם תואר נוסף למי או מה שבא מהעיר צור: צוּרַאנִיּ صورانيّ, גם כדי להימנע מהבלבול הצלילי; אומנם האות סין והאות צאד בערבית נהגות שונה, אך עדיין, אין מדובר במרחק בין מזרח למערב, כי אם במרחק בין כחול נייבי לכחול רויאל (אופס, התחברתי לגמרי לצד הנשי שלי עכשיו…): צריך עין, או אוזן, חדה, כדי להבחין בהבדל.
וכדי להוסיף שמן זית צורי טהור למדורת הפונטיקה שהבערתי כאן, נציין שהעיר צור מרוחקת מרחק זניח מסוריה. כלומר שיח על אנשים או דברים מצור, צורים, יכול בקלות להתבלבל עם שיח דומה על סורים. ולכן נוצר שם התואר הנוסף. אגב, שמות תואר עם סיומת -ַאנִיּ קיימים פה ושם:
עברי, כלומר מבוסס על עברית, הוא עִבְּרִי عبريّ או עִבְּרַאנִיּ عبرانيّ.
שחרחר זה אַסְמַר أسمر, אך גם אַסְמַרַאנִיּ أسمرانيّ.
10 שניות על זן הזית הצורי: זהו אחד הזנים הטובים בעולם; כ- 30% משטח כרמי הזיתים בסוריה (מה? עוד פעם סוריה? מסתבר שאת הערך על הזן הזה בויקיפדיה בערבית כתב מחבר סורי פטריוט) הם של הזן הזה, שכמות השמן בכל זית שלו מגיעה לבין רבע לשליש ממשקלו. הזיתים גם טובים למאכל, וצבעם שחור או ירוק. כל עץ מניב בין 30 ל- 50 קילו פרי בשנה. העץ אינו זקוק למים רבים כדי לשרוד.
העיר צור היא עיר פניקית עתיקה. דיברנו בעבר על הפניקים המופלאים, בעיניי. העיר מוזכרת גם בתנ”ך, לא כפניקית, אלא בזכות עצי ארז הלבנון שחירם, מלך צור, סיפק לבניית בית המקדש בזכות ידידותו הכנה עם דוד המלך ובנו שלמה. העצים נשלחו דרך הים עד יפו, ומשם הועברו לירושלים. נתן הנביא תזמן כמה ימים עקב עומסים בשער הגיא. שוב סגרו את הכביש לכבוד פמלייתה של מלכת שבא, ובמשעול 443 הייתה תאונת כרכרות קשה.
גילה של העיר צור הוא לפחות 3,500 שנה, ויש סבורים שהרבה יותר.
כיום היא העיר הרביעית בגודלה בלבנון (אחרי בירות, טריפולי מכרתנו וצידון, צַיְדַא صيدﺍ בערבית), וגרים בה ובסביבתה כ- 174,000 איש, רובם (80%) מוסלמים שיעים. משמעות שמה בשתי השפות: סלע.
מרחקה מראש הנקרה הוא 25 קמ’, על כביש החוף הלבנוני. דרך צלחה
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
