חול
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on חול

חול

חול

פורסם לראשונה ב- 18.9.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Demsky Michal – Tour guide.
מיכל שאלה על הקשר בין העיר רמלה למילה הערבית לחול.
אז מילת היום היא –
רַמֶל رَمل – חול
לשמיעה:

השורש הערבי ר.מ.ל עוסק בעיקר בחול:
* הפועל הספרותי רַמַלַ رَمل בבניין הראשון – ארג; קישט בפנינים
* רַמְלֶה رَملة, בצורת שם היחידה האחת – גרגר חול אחד; חופן חול
* אַרְמַל أرمل ובנקבה אַרְמַלֶה أرملة – אלמן
המילה ארמל היא מעניינת, שכן לרוב נתקלים בצורת הנקבה שלה ולא הזכר (באופן לא מפתיע, שכן גברים בכל העולם נפטרים בגיל מוקדם יותר מבנות זוגם, כך שיש יותר אלמנות מאלמנים).
אולם מבחינה לשונית, המילה ארמל היא במשקל בעלי המום אַפְעַל (כמו אַטְרַש – חרש, אַעְמַא – עיוור וכו’), אך צורת הנקבה שלה היא צורת נקבה סטנדרטית, עם תא מרבוטה בסופה, ולא צורת הנקבה של בעלי המום: רַמְלַאא’. מוזר.
הנה הפתיח על העיר מויקיפדיה:
“רַמְלָה (בערבית: الرّملة) היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ומרכז נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים לוד, ניר צבי וצריפין, מדרום היישובים מצליח וישרש, ממערב נמצאים נס ציונה, באר יעקב ונצר סרני, וממזרח נמצאים אחיסמך, כפר דניאל וגמזו.
העיר נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל גֻ’נְד פלסטין סולימאן בן עבד אלמלכ מבית אומיה, שנעשה לאחר מכן לח’ליף, ושימשה כעיר הבירה של הג’נד בתקופה הערבית. מקור שמה של העיר – “מַדינת אלרמלה”, שתרגומו “עיר החולות” (مدينة ألرملة), משום שנבנתה על דיונות חול (רמל رمل בערבית). רמלה נחשבת גם לעיר היחידה שנוסדה על ידי הערבים בתקופת שלטונם בארץ ישראל.
נכון לסוף שנת 2016 התגוררו בעיר 74,964 תושבים, שלושה רבעים מהם יהודים, כ-18% ערבים מוסלמים ו-4.5% ערבים נוצרים. רמלה היא עיר קולטת עליה, ויש בה ייצוג ומיזוג של כל העדות והעליות. כשליש מתושביה עלו מחבר המדינות בגל העלייה שהחל בסוף שנות ה-80″.
שיהיה יום מצוין,
=-=-=-=-=
נחשו מה קרה ממש אתמול?
כותב לנו Cobi Gothelf:
“שלום.
אשמח אם אחד הפוסטים שלכם יסביר בפירוט את כל נושא בינוני פועל ובינוני פעול, על כל עשרת הבניינים.
תודה רבה”
אמרתי לעצמי:
אנו הרי דף שאינו מלמד דקדוק; אם ניכנס לעומקם של עניינים דקדוקיים לא נצא מזה, וזו גם לא פלטפורמה מתאימה.
למי מכם שעדיין לא שם לב, אי אפשר ללמוד שפה זרה ממילה אקראית אחת ביום. ככה, מילה פה, מילה שם, בלי כללים לשוניים, בלי הטיות, בלי תחביר, בלי שיחה חיה, בלי… מורה.
הדף שלנו רק נותן צוהר לעולמה של השפה הערבית, ודרכו – לתרבות הערבים והאסלאם. אבל ממש ממש על קצה המזלג.
הו, דיברתי על מזלג!
אז לקראת יום הכיפורים שעומד בפתח, וכמו מיטב העיתונים שמגייסים למילואים את כל כותבי התשבצים שלהם לקראת החג הזה, כך גם אנו, באופן חד פעמי, ניענה, ומעכשיו לעכשיו, כמו שאומרים, לבקשתו של קובי.
קדימה.
זוכרים? על קצה המזלג. מה שאכתוב כאן מיד הוא הכי כללי בעולם, וברור שיש מאות יוצאים מהכלל, כמו כל דבר בשפה:
זמני הפועל בשפות השמיות כוללים שני זמנים מובהקים:
עבר (שמר, למשל) ועתיד (ישמור).
לצידם קיים “זמן” ציווי (שְמור!) וצורות שם פועל (בעברית; לשמור) ושם פעולה (בעברית ובעברית; שמירה), וכן שני זמנים צמודים, שנקראים:
בינוני פועל (לתיאור פעולות אקטיביות; שומר)
בינוני פעול (לתיאור פעולות שנעשו על נושא המשפט; שָמוּר)
למה בינוני? מכיוון שהצורות נמצאות בין עולם הפועל (שיוך לבניינים, משמעות הבניין) ובין עולם השמות (התנהלות כמו שמות עצם: 4 צורות בלבד – יחיד, יחידה, רבים, רבות; אפשרות יידוע וכו’)
הבינוניים בעברית משמשים גם כפעלים בזמן הווה:
שמרתי בעבר, אני שומר בהווה, אשמור בעתיד
בערבית זמן העתיד נקרא הווה-עתיד, שכן הוא מתאר פעולות בהווה או בעתיד, כשהקשר המשפט, בעיקרון, יבהיר למאזין או לקורא מה הזמן המכוון במקור.
בערבית ספרותית כמעט ולא נמצא צורות בינוני במשמעות פעלים בהווה, אך במדוברת הן נפוצות מאוד.
קדימה, ניגש למצאי בערבית (הספרותית, בה הדברים מסודרים יותר):
הבניין הראשון, פַעַלַ:
פועל: פַאעִל فاعل, למשל: כַּאתִבּ (סופר, המקצוע; כותב וכו’)
פעול: מַפְעוּל مفعول, למשל: מַכְּתוּבּ (מכתב; כתוב)
הבניין השני, פַעַּלַ:
פועל: מֻפַעִּל مفعِّل, למשל: מֻחַרִּר (משחרר)
פעול: מֻפַעַּל مفعَّل, למשל: מֻחַרַּר (משוחרר)
הבניין השלישי, פַאעַלַ:
פועל: מֻפַאעִל مفاعِل, למשל: מֻקַאתִל (לוחם)
פעול: מֻפַאעַל مفاعَل, למשל: מֻבַּאלַע’ (מוגזם)
הבניין הרביעי, אַפְעַלַ:
פועל: מֻפְעִל مفعِل, למשל: מֻסְלִם (מוסלמי)
פעול: מֻפְעַל مفعَل, למשל: מֻרְסַל (שלוח, שנשלח)
הבניין החמישי, תַפַעַּלַ:
פועל: מֻתַפַעִּל متفعِّل, למשל: מֻתַקַדִּם (מתקדם, מודרני)
פעול: מֻתַפַעַּל متفعَّل, למשל: מֻתַוַפַّא (שהלך לעולמו)
הבניין השישי, תַפַאעַלַ:
פועל: מֻתַפַאעִל متفاعِل, למשל: מֻתַעַאוִן (משתף פעולה)
פעול: מֻתַפַאעַל متفاعَل, למשל: מֻתַבַּאדַל (הדדי)
הבניין השביעי, אִנְפַעַלַ:
פועל: מֻנְפַעִל منفعِل, למשל: מֻנְפַרִד (בודד, נפרד)
פעול: מֻנְפַעַל منفعَل (בְּפועל אין. זה בניין פסיבי במהותו)
הבניין השמיני, אִפְתַעַלַ:
פועל: מֻפְתַעִל مفتعِل, למשל: מֻשְתַרַכּ (משתתף)
פעול: מֻפְתַעַל مفتعَل, למשל: מֻשְתַרַכּ (משותף)
הבניין התשיעי אינו בשימוש כמעט
הבניין העשירי, אִסְתַפְעַלַ:
פועל: מֻסְתַפְעִל مستفعِل, למשל: מֻסְתַקְבִּל (מקבל פנים של מישהו)
פעול: מֻסְתַפְעַל مستفعَل, למשל: מֻסְתַקְבַּל ([ה]עתיד)
צום מועיל שיהיה.
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top