פורסם לראשונה ב- 12.9.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Moran Tal שכתבה לנו:
“רציתי להציע שתקדישו פוסט בערביט ל-حبّة البركة، الحبّة السّوداء (חבת אלברכה, אלחבה אֶלסַּוְדַאא’) – קצח.
אצל הערבים מאמינים שזה מביא ברכה ולמשל נהוג שנשים הרות יאכלו הרבה ממנו… יש להם גם טחינה מיוחדת שהם מכינים יחד עם קצח טחון ואז היא יוצאת שחורה”.
אז מילת היום היא –
חַבֶּّתֶ אלְבַּרַכֶּה حَبّة البَرَكة – קצח תרבותי
מילולית: הגרגר של הברכה
את השורש ח.ב.ב פגשנו בעבר בפוסט הבא:
השורש ב.ר.כ עוסק, בדיוק כמו בעברית, בברכות, בבריכות ובברכיים. הוא עמוס ונפוץ מאוד והנה עיקרי מופעיו:
* הפועל בַּרַכּ برك בבניין הראשון – ברך (ישב על ברכיו); גמל שהתיישב על ברכיו
* הפועל בַּּרַּכּ برّك בבניין השני – הבריך (גרם לגמל לִבְרוךְ)
* הפועל בַּארַכּ بارك בבניין השלישי – בירך
* בַּארַכּ אללָּה פִיכּ (ספרותית) بارك الله فيك / אללה יְבַּארֶכּ פִיכּ (מדוברת) الله يبارك فيك – שאללה יברך אותך
* מֻבַּארַכּ مبارك, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מבורך (וגם שם המשפחה של נשיא מצרים לשעבר…)
* בַּרַכֶּה بَرَكة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, למרות שהצורה היא של הבניין הראשון – ברכה
* אֶלבַּרַכֶּה! البَرَكة – בלי עין הרע!
* עַלַא בַּרַכֶּתֶ אללָּה على بَرَكة الله – שיהיה בהצלחה
* חֵ’יר וּבַּרַכֶּה خير وبَرَكة – הכל טוב; אדם טוב ואמין (מיל’: טוב וברכה)
* פִי כֻּלּ חַרַכֶּה בַּרַכֶּה في كلّ حركة بَرَكة – טוב להיות פעילים, אקטיביים (מיל’: בכל תנועה יש ברכה)
* בִּרְכֶּה بِركة – בריכה, שלולית
* הפועל תְבַּארַכּ تبارك בבניין השישי – התברך (במרוקאית אומרים: תְבַּארְכּ אללה עַלֵיכּ! – שאללה יברך אותך)
* שַעְרַה מִן דַקֶנֶ אלְחַ’נְזִיר בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ دَقن الْخَنْزِير بَرَكة – (אפילו) שערה מזקנו של החזיר היא ברכה
כלומר: להוציא משהו מקמצן, אפילו שערה מהזקן של החזיר (לצורך הדוגמה: דברים חסרי חשיבות ודוחים), זה השג.
גרסה פחות מעודנת של הביטוי, אך הרבה יותר יפה בעיניי:
שַעְרַה מִן טִיז אלְחַ’נְזִיר בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ طِيز الْخَنْزِير بَرَكة – (אפילו) שערה מהתחת של החזיר היא ברכה
=-=-=-=
הנה הערך על הצמח מויקיפדיה. וחבל שאין שם יד מקצועית שתאחד גרסאות ותעשה הגהה. אגב, ויקיפדיה בערבית, וכתבתי זאת פה לא פעם, היא די ביזיונית, כמו שהחבר’ה הצעירים אומרים: אומה של חצי מיליארד דוברי שפה, אך הערכים במיזם הזה שלדיים, חלקם בלתי מקצועיים והתחושה היא של חוסר כללי גדול.
אגב, ראו זה פלא! הערך על הצמח הזה בערבית לא רק שארוך משמעותית ממקבילו העברי, הוא נראה מקצועי ממנו פי כמה…
ועוד משהו: קיים גם ערך “קצח” בויקי בעברית (בלי “תרבותי”), שהמקבילה הערבית שלו נקראת שוניז شونيز. מוזר. אין לי מושג רב בבוטניקה, אבל משהו פה נראה לי מוזר…
“קצח תרבותי (שם מדעי: Nigella sativa) נקרא גם קצח הגינה, הוא צמח חד-שנתי עשבוני במשפחת הנוריתיים שמקורו בדרום-מערב אסיה.
מאפיינים
הקצח נפוץ בדרום אירופה, מערב אסיה, צפון אפריקה והודו. הוא לא גדל בר בישראל אולם ניתן למצוא אותו כפליט תרבות בשולי דרכים ושדות מעובדים. הקצח מגיע לגובה של כ60-80 ס”מ. ענפיו זקופים, העלים בצבע ירוק-אפרפר, דומים לעלים מנוצים פעמיים, אבל העלעלים לא מופרדים לחלוטין. העלים צרים וארוכים אך לא דמויי חוט.
הפרחים הם דו-מיניים, מופיעים בחודשים מרס-מאי, עדינים, ובדרך כלל בצבע כחלחל או לבן, בעלי חמישה עד עשרה עלי כותרת.
הפרי הוא הלקט גדול ומנופח בנוי משלוש עד שבע קשוות, כל אחת מכילה מספר רב של זרעים. זרעי הקצח הם חומים עד שחורים, ניתנים לאיסוף בחודשים יולי עד ספטמבר ומשמשים בתור תבלין. בלשון העממית השם קצח מתייחס לזרעים אלו, ולא לצמח המניב אותם.
הקצח מתפתח בקרקעות דלות באקלים צחיח ובתנאי שמש מלאה והוא עמיד בכפור. בסביבתו לא יתפתחו צמחים ממשפחת הקטניות.
בשימוש האדם
הקצח משמש כתבלין וכצמח מרפא מזה למעלה מ-2,000 שנה. הוא מוזכר בתנ”ך בספר ישעיהו פרק כ”ח פסוק כ”ה: “הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמון יזרק”.
בתקופת המשנה והתלמוד היה נפוץ גידול הקצח בכל חלקי הארץ, וזרעיו שימשו הן כתבלין על הלחם. והן כתרופה יעילה כנגד מחלות לב. על סגולותיו הרפואיות נאמר בתלמוד (מסכת ברכות, דף מ’): “אמר רב חמא בר’ חנינא: הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב”.
הוא משמש זה מאות שנים (כמקור מזון ומקור להפקת שמן) באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה לצרכים רפואיים. באסיה הוא מוכר כ”זרעי בצל שחורים”. השימוש המסורתי בו הוא לצרכים של בריאות הריאות, מערכת העיכול, תפקוד הכליות והכבד, מערכת זרימת הדם, שיפור ההרגשה הכללית, שלשול ועוד מחלות רבים.
לפי הנטורופתיה, הקצח משמש לאיזון לחץ הדם, בטיפול בכאבים וגזים במערכת העיכול וכתרופה נגד תולעים במערכת העיכול.
כמו כן הוא גם משמש כתבלין ללחם.
קיים מחקר רפואי המאשר כי לקצח התרבותי השפעות רפואיות. חושבים שרוב ההשפעות קשורות למרכיב בשם תיימוקוויינון (thymoquinone). ההשפעות שנמצאו כללו הורדת לחץ הדם ושיפור הנשימה.
לקצח טעם חזק ומריר, וריחו החלש מזכיר ריח תות שדה. בישראל משתמשים בו לרוב במוצרי מאפה, ובמקומות אחרים בעולם גם לייצור סוכריות וליקרים.
שמן קצח
שמן קצח טהור משמש בעיקר ברפואה אלטרנטיבית כנגד אלרגיות, אסטמה, מחלות עור כפסוריאזיס ודלקת עור אטופית, לחץ דם גבוה, בעיות במערכת העיכול, לאיזון המערכת החיסונית ולצרכים וטרינריים. את השמן המופק בכבישה קרה ניתן להשיג גם בצורת כמוסות”.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
