חילוני

חילוני
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות תוארLeave a Comment on חילוני

חילוני

חילוני

פורסם לראשונה ב- 31.12.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Bugniv Titi, שכתב לנו:
“איך אומרים בערבית חילוניות?”
אז מילת היום היא –
עַלְמַאנִיּ عَلْمَانِيّ – חילוני ‎‏
לשמיעה:

* רַגֻ’ל עַלְמַאני عَلْمَانِيّ – אדם חילוני, אך גם: אדם פשוט, אדם לא מקצועי
* עַלְמַאנִיַּה عَلْمَانِيّة – חילוניות; אישה חילונית
* הפועל עַלְמַנַ علمن בבניין השני – הפך לחילוני (בעצמו), התחלן; הפך (מישהו) לחילוני; הפך משהו למדעי
* הפועל תַעַלְמַנַ تعلمن בבניין החמישי – התחלן, הפך לחילוני
* עַלְמַנַה علمنة – חילוניות, חילוּן
שימו לב: השורש ע.ל.מ.ן הוא שורש תנייני, דהיינו שורש חדש יחסית, שנוצר במכוון, או שלא במכוון, משורש קיים בתוספת אות: הנון של עלמאני, שאינה אות שורש, הפכה לאות שורש רביעית.
למשל, בעברית: עצבים –> עצבני –> התעצבן, מעצבן וכו’
האם חילוני בערבית הוא עלמאני שכן הוא עסוק בענייני, או שמא בהבלי, העולם הזה? האם המילה נגזרת מהמילה עַאלַם, כלומר עולם? או שמא מהמילה עִלְם, ידע?
שכן חילוניות אינה תופעה שתרבויות מסורתיות-עתיקות-דתיות-מאמינות יכולות להתייחס אליה בשאט נפש ובלי עמדה שיפוטית זו או אחרת…
נשמח להתייחסויותיכם.
היו לנו בעבר שני פוסטים עם השורש המקורי של היום:
היום נדבר על
מְעַלֶּם معلّم – מורה (או אדון או בוס, תלוי בהקשר)
לשמיעה:

מורה בערבית הוא גם אֻסְתַאד’ أستاذ או מֻדַרֶּס مدرّس.
השורש הערבי הנפוץ ע.ל.מ הופיע פה בדף באמצע אוגוסט האחרון. אז הנה חזרה וכמה תוספות:
* הפועל עִלֶם علم, בבניין הראשון, פירושו ידע, הכיר
* עִלֶם علم, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – יֶדַע, ידיעה; מדע
* עַאלֶם عالم, צורת הבינוני הפועל של הבניין, וברבים עֻלַמַאא’ علماء – מלומד, חכם, חכם דת
* מַעְלוּם معلوم, צורת הבינוני הפעול – ידוע
* מעלומה معلومة – ידיעה
* מעלומאת, ברבים, معلومات – מידע, ידיעות
* הפועל עַלַּם علّم, בבניין השני, פירושו לימד, הורה, ומכאן מְעַלֶּם معلّم, מילת היום, בצורת הבינוני הפועל
* תַעְלִים تعليم, שם הפעולה של הבניין השני – הוראה
* אַעְלַם أعلم, בבניין הרביעי – הודיע
* אִעְלַאם إعلام, שם הפעולה של הבניין הרביעי – תקשורת המונים, מדיה
* תְעַלַּם تعلّم, בבניין החמישי – למד
* עַלִים عليم – ידען, יודע כל (אחד מ- 99 השמות היפים של אללה. זוכרים מהשבועות האחרונים?)
* עַלַם علم, וברבים אַעְלַאם أعلام – דגל (יש הרבה מילים לדגל בערבית)
* עַאלַם عالم – פשוט עם הברה ראשונה ארוכה יותר וברבים עַוַאלֶם عوالم – עולם. צורת הרבים עַאלַמוּן عالمون (בספרותית) מוכרת בעיקר בצירוף: אַלְחַמְדֻ לִלַּהִ רַבִּ אלְעַאלַמִין الحمد لله ربّ العالمين – השבח לאל ריבון העולמים.
ועוד ועוד…
פוסט נוסף:
יַנְתַהִי אלְעִלְםֻ חַיְתֻ’ יַבְּדַאֻ’ אלְגַ’הְלֻ ينتهي العلم حيث يبدأ الجهل – הידע מסתיים במקום שהבורות מתחילה.
לשמיעה:

זהו משפט בערבית ספרותית. כאן, למעלה, הוא מנוקד על דרך הספרותית, בדיוק כפי שמבטאת אותו בהקלטה ימאמה.
אִנְתַהַא انتهى – הסתיים, זהו הבניין השמיני של השורש נ.ה.י., הקשור כולו לסיומים וסיומות (וגם לאיסורים). זוכרים? אנו בספרותית. במדוברת הפועל השימושי ביותר ל- הסתיים, או נגמר, הוא חִ’לֶץ خلص. שימו לב לניקוד! זה פועל. חִ’לֶץ. חַ’לַץ خلص, במובן מספיק, די (כן, כן, כך כותבים את זה, עם ח’ ועם צ בסוף) מנוקד שונה.
מילה נוספת מהשורש הזה: נִהַאיֶה نهاية – סיום, סוף (בִּדַאיֶה بداية – התחלה, וראו גם בסוף הפוסט היום).
עִלֶם – ידע, או מדע. השורש הזה רב משמעויות, נציין פה כמה חשובות:
חַיְתֻ’ – מילת קישור שפותחת פסוקית, או משפט משועבד (האבק ששכב שנים על החומר שנלמד בתיכון מתחיל להתנער???). גם מי שלא הבין, זו מילה בספרותית שברוב המקרים נתרגמהּ “כאשר”, אך לעיתים הולם יותר לתרגם: מקום שם-.
ככלל, בשפות השמיות תיאורי הזמן (כאשר) והמקום (מקום שם-) חופפים.
הפועל הספרותי בַּדַאַ’ بدأ, שהפך במדוברת ל- בִּדִי بدي (ויש גם אומרים בַּדַא), פירושו התחיל, שכבר פגשנו פה היום את צורת שם הפעולה שלו, התחלה, בדאיה (בִּדִּי بدّي במובן אני רוצה זה עם דגש. בערבית כל דגש משנה משמעות. כך גם בעברית, אבל מי היום מקפיד על דגשים חזקים?).
במדוברת מקובל יותר להגיד בַּלַּש بلّش במובן התחיל.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top