חלבן

חלבן
אוכל מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on חלבן

חלבן

חלבן

פורסם לראשונה ב- 7.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של אחותי הבכורה, הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“אמא הייתה אומרת פעמים רבות, במובן “הכל אותו דבר, זה לא משנה”: הִיֶּ הִיֶּ לַבַּנִיֶּה هي هي لبنيّة”
אז מילת היום היא –
לַבַּّאן لَبَّان במשקל בעלי המלאכה – חלבן, מייצר חלב/לבן, מוכר חלב/לבן; מייצר לבנים
=-=-=
זה מזכיר לי שפרסמנו פה לפני כמה חודשים את הקטע הבא:
ידידי הקורא יפתח גץ שלח לי תמונה, אותה צילם בירדן, ובה כתוב:
המלצות על אוכל עממי
(מסעדת) אם מחמד
מוצרי חלב כפריים (במקור: מֻשְתַקַּאתֶ אלְאַלְבַּאנֶ אלְבַּלַדִיֶּה مشتقّات الألبان البلديّة)
גְ’מִיד جميد – גבינת צאן; גבינה יבשה קשה; סוג של יוגורט
סַמֶן سمن – מרגרינה. סַמְנֶה سمنة היא חמאה עממית שעברה התכה/בישול וסינון ויש לה חיי מדף ארוכים. מוסיף בנושא הקורא מיכה חנונה:
הסמנה הבלדית היא חמאה מזוקקת שהוציאו ממנה את כל מוצקי החלב ולכן היא אינה מתקלקלת ולא צריכה קירור. צבעה שקוף או צהבהב אם הוסיפו תבלינים. את הסמנה מכינים מהזבדה
זִבְּדֶה زبدة – חמאה “רגילה”, טרייה
לַבַּן لبن – חלב; יוגורט; מין גבינה לבנה רכה; לֶבֶּן
לַבַּנֶה لبنة – לבנה
שְנִינֶה شنينة – סוג של יוגורט קייצי; לבן מעורב ומהול במים קרים; חלב רזה שהופרד ממנו השומן, כמו “ריוויון”
קִשְדֶה قشدة – שמנת של חלב; שמנת מוצקה; קרום החלב
שְרַאכּ קַמֶח شراك قمح – לחם דק מאוד; פיתות
=-=-=-=
ממשיכים עם הפוסט של היום.
60 שניות על צבעים:
בעברית הצבע לבן הוא מהשורש השֵמי בו אנו עוסקים היום, ובערבית חלב הוא לבן.
אך בערבית הצבע לבן הוא מהשורש של ביצים, ב.י.צ’ بيض.
כל שפה קישרה מוצר מזון אחר בהתייחסה לאחד הצבעים הנפוצים בעולם ובשיח הלשוני.
השורש הערבי ל.ב.ן עוסק במוצרי חלב (וחשוב לציין: אינו עוסק בצבע הלבן!) ובלְבֵנים, כמו בעברית:
* הפועל הספרותי לַבַּנַ لَبَنَ בבניין הראשון – השקה חלב את-
* לַאבִּן لابن וברבים לַוַאבִּן لوابن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בהמה הנותנת חלב; מי שמגיש חלב לשתייה
* הפועל לַבַּّן لبّن בבניין השני – ייצר לבֵנים
* הפועל הספרותי אַלְבַּנַת ألبنت בבניין הרביעי – בא לה החלב לאחר הלידה
* הפועל אִלְתַבַּן التبن בבניין השמיני – ינק חלב
* לַבַּן لبن וברבים אַלְבַּאן ألبان, וגם לַבַּן חַלִיבּ لبن حليب – חלב; יוגורט; מין גבינה לבנה רכה; לֶבֶּן. בערבית קיימים מונחים קולינריים רבים המשלבים את המילה
* זֻמְרַתֶ אלְאַלְבַּאן زمرة الألبان – מוצרי חלב (מיל’: קבוצת החלב)
* אַסְנַאנֶ אללַּבַּן أسنان اللّبن – שיני חלב
* לַבִּנַה لبنة וברבים לַבִּנַאת لبنات – לְבֵנה
* לַבַּנַתֶ אלְאַסַאס لبنة الأساس – אבן היסוד
* לַבִּין لبين – יונק; בהמה שופעת חלב
* לַבּוּן لبون – בהמה נותנת חלב
* לַבּוּנַאת لبونات – מחלקת היונקים (בזואולוגיה, וזו דרך פחות נפוצה להגיד את המונח בערבית)
* לִבַּאן או לֻבַּאן لِبان – עץ לבונה; מסטיק; פעולת ההנקה של תינוק
* לֻבְּנַא لُبنى – עץ לִבְנֶה; שם של אישה
* מַלְבַּן مَلبن – סוכריות מסוג ראחת לוקום
* מִלְבַּנַה مِلبنة – כף לחלב
* חַיְגִ’יבּ לֹה לַבַּנֶ אלְעצפור حيجيب له لبن العصفور – מוכן לעשות למענו הכל, גם את הבלתי אפשרי (מיל’: הוא יביא לו חלב של ציפורים)
* סַמַכּ, לַבַּן, תַמֶרהִנְדִי سمك لبن تمرهندي – ערבוביה, בלבול גדול של דברים שאינם קשורים (מיל’: דגים, חלב, תמר הינדי. לי הביטוי הזה תמיד מזכיר את התוכנית “שום, פלפל ושמן זית”…)
* צַאפי יַא לַבַּן? صافي يا لبن؟ – ביטוי הנאמר למישהו לאחר מריבה ומשמעו “אנחנו בסדר? השלמנו? אתה כבר לא כועס?”
אם הצד השני מתרצה הוא עונה חַלִיבּ יַא קשְטַה حليب يا قشطة – משמע הכל טוב, אני לא כועס. כמו “שולם שולם לעולם” בגרסת הילדים
=-=-=
חמולת צֻבּّ לַבַּן היא חמולה ירושלמית מוכרת, ששמה הוא שם המקצוע של אבי אבותיה, שכנראה היה חלבן:
צב לבן صبّ لبن, מילולית, פירושו: מזוג חלב!
אולם במקרה זה שם המשפחה אינו מבוסס על משקל בעלי המלאכה המוכר פַעַּאל, אלא על שם שהוא משפט תחבירי שלם, עם נושא, נשוא ומושא! פשוט אדיר!
=-=-=
אז מה משמעות הביטוי שאמא של חיה ושלי, שמחה כהן ז”ל, הייתה אומרת?
לַבַּנִיֶּה لبنيّة בערבית פירושה מאכל עשוי לבן עם אורז ובשר.
מה הקשר של לבניה – מעבר לסוגית החריזה – ולביטוי שתרגומו החופשי הוא: “אותה הגברת בשינוי האדרת”?
ברור שיש כאן חריזה עם המילה הִיֶּ, שפירושה היא. אבל מה הקשר, והאם לבניה היא בכלל מילה ערבית?
מילונים אינם מכירים את הביטוי, והוא גם מופיע פעמים בודדות ברשת.

במקרה כזה אין מקום להתלבטות; פונים לדף הנפלא

البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية

, שם קיבלתי חיש-קל תשובות:

הקורא עלא כתאנה הציע להישאר צמודים למשמעות של התבשיל: בין אם מתייחסים לאורז לבד או ללבן לבד, או לשניהם ביחד (עם הבשר), עדיין זה לבניה.
שאר הקוראים העלו את הסברה ההגיונית יותר, שמדובר בשיבוש של המילה המקורית:
הִיֶּ הִיֶּ אֶלְבַּנִיֶּה هي هي البنيّة – בכל מקרה מדובר באותה בת, ילדה
ואני חושב שיש לנו פה בינגו!
והדבר שהכי מדהים אותי עם הדף הזה הוא שאני לא מפסיק ללמוד ממנו ולתקן טעויות שחייתי איתן אפילו 50 שנה…
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
אֶללֻּבַּנֶ אלשַּרְקִיֶּה
“לובאן א-שרקיה (נכתב גם כ”א-לובן א-שרקיה” בערבית:اللّبّن الشّرقيّة) הוא כפר במחוז שכם שבצפון הגדה המערבית, הממוקם כ-15 ק”מ מדרום לשכם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-2,991 נפש באמצע שנת 2016.
שם הכפר
מקור שם הכפר מהמילה לצבע לָבָן (לפי ויקיפדיה בערבית, המקור הוא המילה הארמית-סריאנית לבאנותא لبانوتا), על שם סלעי אבן גיר הלבנים שבאזור. א-שרקיה משמעו המזרחית בערבית, זאת בכדי להבדיל את המקום מכפר בעל שם זהה, א-לובן אל-ע’רביה שבנפת ראמאללה ואל-בירה, כלומר לובן המערבית […]” (ויקיפדיה).
=-=
“אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ’רְבִּי (בערבית: اللّبّن الغربيّ), או אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ’רְבִּיַּה (اللّبّن الغربيّة) הוא כפר במערב נפת ראמאללה ואל-בירה, השוכן מזרחית לכפר רנתיס ומערבית לבית אריה-עופרים, סמוך לגדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר שוכן ב”שטח B”, שבשליטה אזרחית של הרשות, ואילו השטחים החקלאיים נמצאים ב”שטח C”. בכפר כ-1,500 תושבים,
היסטוריה
נוטים לזהות את הכפר עם היישוב “בית לבן” מתקופת התלמוד. בית לבן התפרסמה ביינותיה. בתקופה הצלבנית נקרא היישוב במקום “לובן” או “אוליבן”. החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וגם הקרן לחקר ארץ ישראל מזכירה אותו בדו”ח משנת 1882. הכפר מוזכר כנראה גם בכתביו של בנימין מטודלה שהגיע לארץ ישראל בעת השלטון הצלבני וזיהה אותו, בטעות, עם עמק איילון התנ”כי […]” (שם).
=-=-=-=
ונסיים עם עברית, או סוג-של עברית:
“מאפיין בולט שהפך לסמל בתי הזיקוק בחיפה הוא ה”לֶבֶּנִיוֹת”, צמד מגדלי קירור שנועדו לקרר את המים החמים המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. המגדלים (שגובהם היה 76 מטר) זכו לכינוי הזה בגלל צורתם, שהזכירה את צנצנות הלֶבֶּנִיָה שנמכרו בארץ באותן שנים. מאחר שה”לבניות” הן מחליפי חום ופולטות אדי מים בלבד, הן לא זיהמו את הסביבה.
בשנת 2008 הפסיקו ה”לבניות” לשמש לקירור, ובתי הזיקוק משתמשים בעזרים מודרניים יותר לקירור המים. עקב מצבן הרעוע של הלבניות בתחילה התקבלה החלטה לפרק אותן, אולם לאחר התלבטויות רבות וסקר שנערך בקרב תושבי האזור, הוחלט להשאירן כסמל של העיר חיפה. מאז לבניה אחת הוארה בתאורה ירוקה והשנייה הוארה בתאורה כחולה, שני הצבעים של סמל החברה.
בנובמבר 2011 החלה בניית פיגומים סביב ה”לבנייה” המערבית במתחם בתי הזיקוק כדי לשקם את המבנה, כחלק מהפיכתו למרכז מבקרים במסגרת פרויקט של רון אסולין.
ביוני 2020 קרס חלקה העליון של ה”לבנייה” המזרחית” (ויקיפדיה).
=-=-=
“[…]
הלבן של אז (וגם השמנת) היו באים בצנצנות קטנטנות שנקרא “לבניות”, ואף פעם לא ידעתי אם מתקני הקירור בבתי הזיקוק בחיפה נקראו “לבניות” בגלל צנצנות הלבן או להיפך… בכל מקרה העיצוב שלהן היה דומה”.
(המועצה לקידום המורשת הישראלית)
=-=-=
מוסיף הקורא @Yehuda Katz:
לגבי ה”לבניות”: בימי המנדט ובראשית שנות העצמאות היו לתנובה שני מוצרים, לֶבֶּן (כך! ראה באבן שושן) ולֶבֶּנִיָּה. הלבנייה הייתה בעלת יותר אחוזי שומן ויקרה יותר. אגב, באותם הימים היית חייב להחזיר צנצנת ישנה כדי לרכוש את המוצר (כך נהגו גם עם בקבוקי תרופה בקופת חולים).
בנוסף, צנצנת הלבן הייתה בעלת שוליים ישרים בעוד צנצנת הלבנייה הייתה בעלת שולים מוצרים, כמו המגדלים של בתי הזיקוק בחיפה.
=-=-=-=
התמונה: החלבן, רח’ קק”ל פינת אבן גבירול, 1953
צילום: ראובן מילון
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x