חלון

חלון
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on חלון

חלון

חלון

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

שֻבַּّאכּ شُبَّاك וברבים שַבַּאבִּיכּ شبابيك – חלון; סבכה; אשנב; קופה (בתיאטרון וכו')

משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני מהנד אלעסלי.

תזכורת: מהנד הוא בחור ירדני כשרוני וחביב, שמגלם בסרטוניו הרבים את עצמו, את אימו, את אביו, את אחיו וכו'.

כותרת הסרטון:

العيله الاردنيه والجارات 😂

המשפחה הירדנית והשכנות

– אהלין, יא אם אחמד!
– אהלין, אהלין, יא אם מהנד. וין אבנכ מהנד?
– ילא. ולא!!! תעאל להון!
– אה, ימא
– סלם עלא ג'ארתנא אם אחמד!
– אהלין בג'ארתנא אם אחמד! כיף חאלכ?
– כיף חאלכ, יא מהנד? מא שאא אללה, צאיר זלמה!
– זלמה?! ליש, אנא מא קלת לכ?
– לא, שו?
– אמבארח באלליל שח' ע אלפרשה, האי, רוחי שופיהא, נשרהא ע אלשבאכ
– ימא, לא, ימא! אמי בתחב תמזח כתיר הההה
– אח'רס! ובתערפי כמאן שע'לה?
– שו כמאן?
– אמבארח כאן לאבס בוכסר ספיידרמן. יעני עמרכ שפתי זלמה בילבס בוכסר ספיידרמן?
– יא עיב אלשום עליכ! יא עיב אלשום!
– ימא, מא לכ? לא! ליש חאס חאלי בוכסר?
– ולסא פי שע'לאת כתירה, חתא אנתי בתערפי?
– תעאלי, תעאלי, אנא כנת בדי אעטיה בנתי ואללה

– أهلين، يا أم أحمد!
– أهلين، أهلين، يا أم مهنّد. وين ابنك مهنّد؟
– يلّا. ولا!!! تعال لهون!
– اه، يمّا
– سلّم على جارتنا أمّ أحمد!
– أهلين بجارتنا أمّ أحمد! كيف حالك؟
– كيف حالك، يا مهنّد؟ ما شاء الله، صاير زلمة!
– زلمة؟! ليش، أنا ما قلت لك؟
– لا، شو؟
– امبارح باللّيل شخّ ع الفرشة، هاي، روحي شوفيها، نشرها ع الشّبّاك
– يمّا، لا، يمّا! أمّي بتحبّ تمزح كتير هههه
– اخرس! وبتعرفي كمان شغلة؟
– شو كمان؟
– امبارح كان لابس بوكسر سبايدرمان. يعني عمرك شفتي زلمة بيلبس بوكسر سبايدرمان؟
– يا عيب الشوم عليك! يا عيب الشوم!
– يمّا، ما لك؟ لا! ليش حاسّ حالي بوكسر؟
– ولسّا في شغلات كتيرة، حتّى انتي بتعرفي؟
– تعالي، تعالي، أنا كنت بدّي أعطيه بنتي والله

– (האמא) שלום אם אחמד!
– (השכנה) שלום, שלום, אם מהנד. איפה הבן שלך מהנד?
– (האמא) קדימה. איפה אתה!!! בוא לכאן!
– (מהנד) כן, אמא
– (האמא) תגיד שלום לשכנה שלנו אם אחמד!
– (מהנד) שלום לשכנה שלנו אם אחמד! מה שלומך?
– (השכנה) מה שלומך, מהנד? בלי עין הרע, הוא הפך לגבר!
– (האמא) גבר? מה, לא סיפרתי לך?
– (השכנה) לא, מה?
– (האמא) אתמול בלילה הוא עשה פיפי במיטה, הנה, לכי לראות, הוא פרס את זה (לייבוש) על החלון
– (מהנד) אמא, לא, אמא! (פונה לשכנה) אמא שלי אוהבת להתלוצץ הרבה חחחחח
– (האמא) שתוק! ויודעת עוד משהו?
– (השכנה) מה עוד?
– (האמא) אתמול הוא לבש בוקסר (עם ציור/תמונה) של ספיידרמן. בחיים שלך ראית גבר לובש בוקסר עם ספיידרמן?
– (השכנה) תתבייש לך! תתבייש!
– (מהנד) אמא, מה קורה לך? לא! למה אני מרגיש כמו בוקסר? (מתאגרף, שחטף נוק אאוט, והוא מתעלף)
– (האמא) ויש עוד דברים רבים, שמעת עליהם (את מכירה אותם)?
– (השכנה) בואי, בואי, ובחיי, אני עוד רציתי לתת לו את בתי (לאישה)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mohnd…/video/7618932224422907156

וגם פה:
https://www.tiktok.com/@mohn…/video/7306849245120711938…

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה עם תוספות):

מילת היום היא –

שַבַּכַּתֶ אלְכַּהְרַבַּאא' شَبَكَة الْكَهْرَبَاء – רשת החשמל

וגם:
בזמנו פרסמנו את הדברים הבאים (והיום – עם תוספות):

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yossi Daya:

יוסי, כהרגלו, משאיר אותנו באווירת החגים, וזו מילה שהוא ביקש בחנוכה, כשהצגנו את המאכל זלאביה כגרסה ערבית של סופגניה (זלאביה אינה סופגניה, אנו יודעים, לא צריך להגיב בנושא…)

אז מילת היום היא –

מְשַבַּّכּ مْشَبَّك – מאפה מבצק וסוכר קרוש

🎵 https://clyp.it/ydy5qyvq

מיל': שלוב, שזור, מסורג, מרושת

במילון מצוין שזהו מאפה, אם כי הוא מוכר גם (או רק?) בגרסתו המטוגנת, ולפי ויקיפדיה בערבית, זהו מאכל מצרי (יוסי מייד יגיד שהוא מכיר אותו מהמטבח הסורי, וגם הוא צודק).

מאכל דומה מאותו השורש הוא אלשֶבַּאכְּיַּה אֶלְמַעְ'רִבִּיַּה الشّباكيّة المغربيّة המרוקאית – צפון אפריקאית, שאולי אתם מכירים מהמימונה. המוסלמים במרוקו אוכלים אותו בעיקר בחודש רמדאן.

המאכלים האלה נקראים כך בשל דמיונם לרשת.

השורש הערבי ש.ב.כ עוסק ברשתות ובדברים הקשורים לרשת, וכן בחלונות. בעברית הוא מופיע במילה סבך, שהוא מקום מרושת, או מעין-מרושת, במילה סְבָכָה וגם במילה שובך (יונים, המתכתבת עם המשמעות של חלון):

"וַיַּעַשׂ, אֶת-הָעַמּוּדִים; וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל-הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת-הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, וְכֵן עָשָׂה, לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית." (מלכים א׳ ז, פסוק יח)

שבכה אפשר לכתוב גם סבכה, וכבר ציינו פה בעבר לא פעם, שאין באמת שוני מהותי בין סמך עברית לשין שמאלית, שנשמעת כיום זהה לה.

שבכה נמצאת לא רק בתנ"ך, היא גם ברכב שלכם:
מכירים את הגריל? החלק הקדמי בין הפנסים, זה שבמרכזו יושב הסמל של החברה שייצרה את המכונית?
אז גריל זה באנגלית, כמו גריל של מנגל, ובעברית: סִבְכַת הַמַּקְרֵן (גריל הרדיאטור, Radiator Grille, בלעז).

* הפועל שַבַּכּ شبك בבניין הראשון – לכד, תפס; סיבך, סכסך; התארס, נתן מתנת אירוסין לכלה. בספרותית, בנוסף, גם: שילב, השתלב, ערבב
* שַבַּכֶּ אלְכַּהְרַבַּאא' شبك الكهرباء – חיבר את החשמל
* מַשְבּוּכּ مشبوك, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחובר, מרושת
* הפועל שַבַּّכּ شبّك בבניין השני – כמו הבניין הראשון
* תַשְבִּיכּ تشبيك, שם הפעולה של הבניין השני – רישות
* מְשַבַּּّכּ مشبّك, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפעול של הבניין השני
* תַשַאבֻּכּ تشابك, שם הפעולה של הבניין השישי – השתלבות; הסתבכות
* הפועל אִשְתַבַּכּ اشتبك בבניין השמיני – הסתבך; נלחם
* אִשְתִבַּאכּ اشتباك וברבים אִשְתִבַּאכַּאת اشتباكات, שם הפעולה/ מצדר של הבניין – קטטה, ריב; קרב, לחימה, עימות
* אִשְתִבַּאכַּאת עַנִיפַה اشتباكات عنيفة – עימותים אלימים
* שַבַּّאכּ شبّاك, במשקל בעלי המלאכה – מייצר רשתות
* שַבְּכַּה شبكة – מתנת אירוסין לכלה
* שֻבַּّאכּ شبّاك וברבים שַבַּאבִּיכּ شبابيك – חלון
* שַבַּכֶּה, בספרותית שַבַּכַּה, شبكة וברבים שַבַּכַּאת شبكات או שִבַּאכּ شباك – רשת (מכל סוג, כולל תקשורת, כבישים, חברות מסחריות וכו', וכמובן של דייגים), סבכה; מלכודת; השער בכדורגל
* שַבַּכַּתֶ אלְמַעְלוּמַאת شبكة المعلومات או אלשַבַּכַּה אֶלְעַאלַמִיַּה الشّبكة العالميّة או אלשַבַּכַּה אֶלְעַנְכַּבּוּתִיַּה الشّبكة العنكبوتيّة או אלשבּכַּה אֶלדַּוְלִיַּה الشّبكة الدّوليّة, ולפי ויקיפדיה בערבית גם שַאבִּכַּה شابكة בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – רשת האינטרנט (מיל': רשת המידע; הרשת העולמית; רשת העכביש; הרשת הבינלאומית)
* שַבַּכַּה אִגְ'תִמַאעִיַּה شبكة اجتماعيّة – רשת חברתית
* שַבַּכַּת תַגַ'סֻּס شبكة تجسّس – רשת ריגול
* שַבַּכַּתֶ צַיְד شبكة صيد – רשת דיג, של דייגים
* וִקֶע פִי אלשַבַּכֶּה وقع في الشّبكة – נפל בפח
* מַשְבַּכּ مَشْبك או מִשְבַּכּ וברבים מַשַאבֶּכּ مشابك – אטב, מהדק; סיכה; קליפס
* שוֹבַּכּ شوبك וברבים שַוַאבֶּכּ شوابك – מערוך

=-=-=-=

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

"א-שובכ (בערבית: الشوبك) היא עיר בירדן. יש בה כ-12,500 תושבים. היא אחת הנקודות הגבוהות בירדן, ומפורסמת במטעי הפירות ובפרט התפוחים שלה. היא מפורסמת גם בגלל המבצר הצלבני מונראל (Montreal. בצרפתית: Crac de Montréal "ההר המלכותי", בערבית: קַלְעַת מוֹנְתְרִיַאל قلعة مونتريال) שנמצא בתוכה.

[…]". (ויקיפדיה)

לא הצלחתי למצוא את מקור שם הישוב, בכל מקרה, לא נראה לי שיש לו קשר לרשתות או למערוכים.

=-=

כתב יאיר פז-גולד:
שבכת אִנְדַ'אר – מערכת התראה.
שבכת אַנְפַאק סִרִּיַּה – מערכת (רשת) מנהרות סודית.

הנושא של ש' ימנית ו-ש' שמאלית במקרא מהווה שנים רבות ענין בעל משמעות בבלשנות שמית. כיוון שהוא משקף ככה"נ מצב קדום שלא תמיד בא לידי ביטוי בערבית, למרות שפונטית ערבית נחשבת כמייצגת קלאסית של מצאי ההגאים הפרוטושמי. מקובל בבלשנות השמית לתאר שלושה סוגי s במרחב השמי. אחת מהן כפי הנראה s צידית (לטראלית). וכאן אפשר אולי למצוא דוגמה ל-"עליונות" העברית: שבכה – בשין שמאלית מתקשרת למשמעות ה-רשת בערבית. ואילו שובך (שובך יונים. מלה מהרובד התלמודי של עברית, שין ימנית) מתאימה יותר למשמעות החלון או מקום גבוה.
וכאן התשובה לשאלתך לגבי העיר הירדנית הגבוהה. שובך מתקשר לגובה (מקום גבוה, אביזר גבוה) – וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר וַיֹּצֵא אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וַיָּבֹאוּ חֵילָם וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם (ספר שמואל). שובך כביטוי של רוממות, גובה (אולי גם שכבת קצונה גבוהה, או שמדובר על אביזר פיזי כלשהו).
שובך יונים הוא מקום גבוה ביחס לקרקע, וגם חלון הוא מקום גבוה ביחס לקרקע (אפשר אולי לזהות גם קשר כלשהו למגורים או למוגנות). בכל אופן הערבית, במקרה זה, איחדה את שני הגאים אלו בכתב ולא יצרה הפרדה כמו בעברית.

כתב בר גרינברג:
רַמְזֶ אלשֻּבַּאכּ رمز الشباك או פשוט شباك – סולמית, האשטאג

ואני מוסיף: מיל': סימן החלון.
האשטאג הוא תג הקבצה, בעברית – #. בכל מקרה, זו אחת הדרכים לכנות את הסימן הזה.

כתב אידוב תורן:
שַבַּכַּת אַמַאן شبكة أمان – רשת ביטחון (מכל סוג. שלו)
אִדַ'א דַחַ'לֶ אלְפַקֶר מִנֶ אלְבַּאבּ טִלֶעֶ אלְחֻבּ מִנֶ אלשֻּבַּאכּ إذا دخل الفقر من الباب طلع الحبّ من الشّبّاك (אם העוני נכנס מהדלת האהבה יוצאת מהחלון. שלו)

=-=-=

התמונה: Waldemar Brandt
A little yellow house in the fishing town Büsum (Germany), North Sea

זה היה הפוסט ה- 3,136 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

0 0 הצבעות
Article Rating
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
guest
0 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
Back To Top
0
נשמח לתגובה שלך.x