פורסם לראשונה ב- 7.4.19
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Eilona Hadar Koraz, שכתבה לנו:
“היום נתקלתי במילה חובזה ולרגע נזכרתי במילה שאבא (שהוא גם אבא שלי, שָלֵו, שכן אילונה אחותי…) היה אומר. אכלנו קטפנו חובזות…
אשמח אם יש הסבר למילה חובזה. תודה”
חֻ’בֵּّיזֶה خُـبّيزة – חֶלְמִית
או: חֻ’בַּّאזַה خُبَّازَة, חֻ’בַּّאזַא خُبَّازَى, חֻ’בַּّאז خُبَّاز ו- חֻ’בֵּّיז خُبّيز (השניים האחרונים בצורת שם קיבוצי)
הנה פוסט ישן שהיה לנו לפני שלוש שנים, בפברואר 16′, ממש ממש בתחילת דרכנו (בדף הקודם):
את הצמח היום אנחנו משערים שרובכם מכירים. במיוחד את הפירות שלו.
ח’בז בערבית זה לחם והסיבה לכך היא שהח’וביזה זמינה ונגישה לכולם.
מהעלים אפשר להכין ממולאים, חביתות, מאפים, לחמים ועוד. אפשר למצוא אין סוף מתכונים ברשת.
צאו ללקט עכשיו, הצמח גדל כמעט בכל מקום בארץ; עדיף במקומות בהם לא עוברות הרבה מכוניות ושאין בהם ריסוס.
זה מה שיש לויקיפדיה לספר לנו בנושא:
“חֶלְמִית (שם מדעי: Malva) היא סוג של כ-30 מיני צמחים עשבוניים רב שנתיים במשפחת החלמיתיים. לסוג תפוצה רחבה באזורים הסובטרופיים וטרופיים של אפריקה, אסיה ואירופה.
העלים הם בעלי אונות לסירוגין. גובה הגבעול נע בסביבות 50 ס”מ, קוטר הפרחים נע בין 0.5 ל-5 ס”מ, והם בעלי חמישה עלי כותרת לבנים או ורודים וחמישה עלי גביע. לחלמית פרי קטן הראוי למאכל. גם עליהם של מינים רבים של חלמית ראויים למאכל, לדוגמה, בסלטים, לאחר בישול, בחביתת ירק או בקציצה מטוגנת.
מינים רבים גדלים בגינות פרחים, בעוד אחרים הם עשבים פולשנים, במיוחד ביבשת אמריקה שם אינם מתורבתים.
בישראל נפוצות החלמית המצויה (Malva nicaeensis) והחלמית הגדולה (או כחולה) (Malva sylvestris). החלמית (הידועה כ”חוביזה”, מערבית: خبّيزة, או כ”לחם ערבי” וגם כ”לחם גמדים”), נודעה בארץ בכך ששימשה את תושבי ירושלים למאכל בעת המחסור והמצור בתקופת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. היא גדלה בשדות בר, אזורים זנוחים, אך גם בגינות הבתים”.
אֶלְחֻ’בֶּזֶ אלְחַאף בִּעַרֶּצ’ אלֶכְּתַאף الخبز الحاف بعرّض الكتاف
הלחם שאין מרוח עליו דבר, מרחיב את הכתפיים
(דברי נחמה לעני שמאכלו רק לחם)
ח’בז בערבית הוא גם לחם (ערבים, בעיקרון, אינם אוכלים לחם בצורת כיכרות כמו באירופה, או כמו היהודים בישראל) וגם פיתות, תלוי בהקשר.
פיתה אפשר להגיד גם כְּמַאג’ كماج (כשם קיבוצי, שם ביחיד שמשמעותו רבים) או כמאג’ה كماجة (כפיתה בודדה) וגם רְעִ’יף رغيف (שם קיבוצי) או רע’יפה رغيفة (כפיתה בודדה).
והנה פצצה: פיתה, למרבה ההפתעה, אינה מילה בערבית, שכן אין בערבית העיצור P. זו מילה מארמית, והשוו בעברית: פת לחם. אחרים גורסים: זו מילה מיוונית – פיטה – שמשמעותה לחם או עוגה.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Amir Pagis:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ב.ז עוסק בלחם:
* הפועל חַ’בַּז خبز בבניין הראשון – אפה
* חִ’בַּאזַה خبازة או חַ’בֶּז خبز, היא מילת היום, שתיהן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – אפייה
* אַנַא חַ’אבְּזַכּ וּעַאגְנַכּ أنا خابزك وعاجنك – אני מכיר אותך יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך (מיל’: אני אופה אותך ולש אותך)
* הפועל אִנְחַ’בַּז انخبز בבניין השביעי – נאפה
* חֻ’בֶּז خبز – לחם, פיתות; פרנסה
* חַ’בַּّאז خبّاز, במשקל בעלי המלאכה – אופה
* מַחְ’בַּז مخبز וברבים מַחַ’אבֶּז مخابز, במשקל המקומות – מאפיה
* חֻ’בַּאז خُبّاز בספרותית, חֻ’בֵּיזֶה خبّيزة במדוברת – חלמית, ה”חוביזה” המפורסמת, “הלחם הערבי”, מסיפורי המצור על ירושלים במלחמת השחרור…
* אַעְטִי אלְחֻ’בֶּז לַלְחַ’בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם (הבצק) לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.
זהו הפוסט המקורי שהובא זה עתה:
והנה כמה תוספות עדכניות, כדי שלא תרגישו שהכל פה ממוחזר (לחם ישן הוא לא משהו כיפי…):
* הפועל אִנְחַ’בַּז انخبز בבניין השביעי – נאפה
* רַבְּטֶת חֻ’בֶּז ربطة خبز – חבילת/שקית פיתות
* מַא אִלְהֹש חֻ’בֶּז מַעַנַא ما الهش خبز معنا – אין לו מה לחפש אצלנו; מקומו לא איתנו (מיל’: אין לו לחם איתנו)
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
דן גרינברגר:
אולי خبيزة היא צורת הקטנה של خبز כמו ש بحيرة היא צורת הקטנה של بحر ועוד הרבה מילים בדרך זו
תגובתי: זהו, שזה נראה כך, אולם קיים סיכוי סביר שאין מדובר בהקטנה. ראשית, כי יש שם דגש. שנית, קיימת גם הצורה ח’באז/ה, שאין לה שום קשר להקטנה.
מיכה חנונה:
מעלי החוביזה מכינים גם מרק ידוע הנקרא “מפרק אלח’וביזה” שזה בעצם מרק מעלים מרוסקים על ידי בלנדר ידני העשוי מענף דק שיש לו פיצולים בתחתית, אשר נקרא גם הוא “מפרק”.
אחותי אילונה:
תודה רבה, שלו, כמה ידע על המילה חובזה. שבאמת הזכירה לי את אבא שדיבר ערבית, ואתה עברת אותו פי אלף מונים. פוסט מעולה. תודה.
רויטל בטאט:
ויש את הביטוי הבא לסמל ברית ומחוייבות فيه بيناتنا خبز وملح מילולית יש בינינו לחם ומלח.
תגובות הקוראים לפוסט הנוכחי:
עובדיה מזרחי:
לאחד שאכל איתך מאותו מסטינג ועכשיו הרים עליך ראש אומרים: מא כברתי יא ח’ביזה! ما كبرتي يا خبيزة! – איך גדלת, הוי חלמית!
החלמית, אגב, גדלה גם במזבלות.
מתן מלכה:
* מין כברכ יא ח’ביזה ע’יר שח’אח’ אלכלאב مين كبّرك يا خبيزة غير شخاخ الكلاب – למה מי אתה??מה אתה עושה פוזות? (מיל’: מי הפך אותך לגדולה, יא ח’ביזה, מלבד השתן של הכלבים?
* כברתי יא ח’ביזה ובטלתי תטלעי עאלודיאן كبرتي يا خبيزة وبطلتي تطلعي عالوديان – אנחנו כבר לא לרמה שלך, אהה? (מיל’: גדלת, ח’ביזה, והפסקת לצמוח בוואדיות)
* ברכצ’ ברכצ’ ואלעשא ח’ביזה بركض بركض والعشا خبيزة – מתאמץ מאוד ולא מרוויח מזה דבר (מיל’: אני רץ ורץ וארוחת הערב היא ח’ביזה)
* מת’ל ורק אלח’ביזה, וין מא דארת אלשמס בדור מעהא مثل ورق الخبيزة، وين ما دارت الشمس بدور معها – על האדם הצבוע (מיל’: כמו העלים של הח’ביזה, לאן שפונה השמש הם פונים יחד איתה)
גילה יונה:
* خبز الشعير – عالفقير كثير חִ’בִּז אלשְעִיר – עַאלְפַקִיר כְּתִ’יר” – לחם שעורים בשביל העני הוא הרבה. לחם שעורים נחשב פעם לחם של עניים.
* פתגם עיראקי יהודי لا تبين خبزك بين الجواعي לַא תְבַּיֵּן חִ’בּזַכּ בֵּין אלְגְ’וַאעִי – אל תראה את לחמך לפני רעבים.
הכוונה: אל תתפאר לעומת מיעוטי יכולת שידם אינה משגת.
צילום: Andreas Eichler, Wikipedia
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.