פורסם לראשונה ב- 22.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Hila Tlumak Shaham.
הילה שאלה מה השוני בין גֻ’זְא’ ל- קִסֶם בתרגום “חלק”.
אז מילת היום היא –
גֻ’זְא’ جُزْء וברבים אַגְ’זַאא’ أجزاء – חֵלֶק; כרך בספר; אחת הדרכים להגיד שבר מתמטי, או מנה בתוך שבר; אחד מ- 30 חלקי הקוראן (פרט לסורות, פרקים, הקוראן מחולק ל- 30 חלקים, אותם ניתן להקביל לפרשות השבוע ביהדות)
השורש הערבי הספרותי ג’.ז.א’ עוסק בחלקים והסתפקות במועט.
ייתכן שיש לו קשר עם השורש הערבי והעברי ג.ז.ז. והשורש הערבי ג’.ז.י, העוסק בגמול ובמס גולגולת.
* הפועל הספרותי גַ’זַאַ جزأ בבניין הראשון – חילק לחלקים; הסתפק ב-
* מַגְ’זוּא’ مجزوء, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחולק, מפוצל
* הפועל הספרותי גַ’זַּאַ جزّأ בבניין השני – חילק לחלקים, פיצל
* תַגְ’זִאַה تجزئة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חלוקה; מכירה בקמעונאות (אבל תוכנית החלוקה, למשל, נקראת בערבית קַרַארֶ אלתַּקְסִים قرار التّقسيم, עם השורש השני עליו שאלה הילה, וראו בהמשך)
* הפועל הספרותי אַגְ’זַאַת أجزأت, בנקבה בבניין הרביעי – ילדה בנות בלבד
* הפועל הספרותי תַגַ’זַּאַ تجزّأ בבניין החמישי – התחלק לחלקים
* הפועל הספרותי אִגְ’תַזַאַ בִּ- اجتزأ ب- בבניין השמיני – הסתפק ב-, הסתפק במועט
* גֻ’זְאִיּ جزئيّ – חלקי
* גֻ’זְאִיַּן جزئيًّا – באופן/בצורה חלקי/ת
* גֻ’זְאִיַּאת جزئيّات – חלקים קטנים; פרטי פרטים
* גֻ’זַיְא’ جُزَيْء, במשקל ההקטנה – מולקולה, חלקיק
* עִלְמֶ אלְאַחְיַאאִ אלְגֻ’זַיְאִיּ علم الأحياء الجزيئيّ או אַלְבִּיוּלוּגִ’יַא אלְגֻ’זַיְאִיַּה البيولوجيا الجزيئيّة – ביולוגיה מולקולרית
* אַגְ’זַאאִיּ أجزائيّ – רוקח, אַגְ’זַאאִיַּה أجزائيّة – בית מרקחת (לא בשימוש, פחות מ- 70 מופעים בגוגל, אפילו המילונים הערביים מתכחשים למונח…)
הכירו את הביטוי שמחזיר אותי לכיתה י”א, כיתת המזרחנות, שנת 1987.
ביטוי אותו כל מזרחן-ערביסט מכיר, או חייב להכיר, לשיטתי:
גֻ’זְא’ לַא יַתַגַ’זַּא’ جزء لا يتجزّأ – שאינו בר חלוקה, בלתי ניתן לחילוק; חלק אינטגרלי, שאינו יכול להיפרד
“מה כל כך חובה להכיר פה?”, אתם ודאי שואלים.
הו. אז קבלו את הפתיח של הערך הויקיפדי הבא, אותו אני מביא במסגרת מיזם “דע את שכנך/אויבך” (מחק את המיותר):
“האמנה הלאומית הפלסטינית (בערבית: الميثاق الوطنيّ الفلسطينيّ; תעתיק מדויק: אלמית’אק אלוטני אלפלסטיני) היא המסמך המכונן של אש”ף – הארגון לשחרור פלסטין, שהוקם ב-1964. הנוסח הראשון של האמנה נקבע בקונגרס הפלסטיני הראשון שנתכנס בירושלים במאי 1964 עם הקמת “ארגון השחרור הפלסטיני”. לאחר מלחמת ששת הימים נתכנסה המועצה הפלסטינית בקהיר בימים 17-10 ביולי 1968 ועידכנה את נוסח האמנה.
בנוסחה המקורי קובעת האמנה את זכותם הבלעדית של הפלסטינים על פלסטין (ארץ ישראל), ומגדירה את הציונות כתנועה כובשת ולא חוקית. בנוסח זה מתארת האמנה את השאיפה הפלסטינית לבטל את קיומה של מדינת ישראל, בטענה שהיהדות היא דת ולא לאום, ולפיכך היהודים אינם נכללים בין הקבוצות הזכאיות להגדרה עצמית. הכרתו של יושב ראש אש”ף, יאסר ערפאת, במדינת ישראל בספטמבר 1993 והסכמי אוסלו, סותרים את נוסח האמנה. בפרסומיה הרשמיים מציינת הרשות הפלסטינית, בצד נוסח האמנה המקורי, כי הסעיפים הסותרים את הסכמי אוסלו אינם עוד בתוקף, אולם אין כל נוסח חלופי לאמנה, וגם לא ברור האם ביטול הסעיפים תקף על פי תקנון אש”ף.
סעיפי האמנה ומשמעותם
לדברי הפרופסור ליחסים בינלאומיים, ד”ר יהושפט הרכבי, “האמנה הלאומית הפלסטינית היא מסמך היסוד של אש”ף כמצעו הרעיוני, אולם אין היא כחוקה שיש למדינות”. הרכבי ערך תרגום, ההדרה ופרשנות לאמנה, אשר נתפרסם בכותר: “האמנה הפלסטינית ומשמעותה” וראה אור לראשונה ב-1971. בהקדמה מביא הרכבי את הנוסח המעודכן של האמנה מ-1968. ומראה, בין השאר, הקצנה בעמדות הפלסטינים בנוסח זה לעומת הנוסח הראשון.
מסעיפי האמנה
שם האמנה: “אמנה זו תיקרא “האמנה הלאומית הפלסטינית”. הרכבי מציין כי הפתיח חודד ב-1968 לכלל הדגשה של “הפטריוטיזם הפלסטיני”.
סעיף 1: “פלסטין היא מולדת העם הפלסטיני והיא חלק אינטגראלי (חיוני, בלתי נפרד) מהמולדת הערבית הגדולה, והעם הפלסטיני הוא חלק מן האומה הערבית”. […]” (ויקיפדיה)
והנה הסעיף עצמו, במקור:
المادة “1”:
فلسطين وطن الشّعب العربيّ الفلسطينيّ، وهي جزء لا يتجزّأ من الوطن العربيّ الكبير، والشّعب الفلسطينيّ جزء من الأمّة العربيّة.
=-=
ובלי קשר:
אַלְגֻ’זְאֻ’ אלַּדִ’י לַא יַתַגַ’זַּא’ الجزء الذي لا يتجزّأ – אטום, החלק שאינו ניתן לחלוקה (כך האמינו היוונים הקדמונים, ולכן קראו לו כך).
נשוב לויקי:
“האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος), שפירושו “לא ניתן לחיתוך” – “א” (לא ניתן/לא אפשרי) “טומי” (חתך/חיתוך) הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים. הוא מורכב מחלקיקים קטנים יותר שאינם מיוחדים לו אלא נמצאים במערכים שונים בכל היסודות הכימיים.
המונח “אטום” נטבע במאה ה-5 לפנה”ס על ידי הפילוסוף היווני דמוקריטוס, ששיער את קיומו של חלקיק שאינו בר חלוקה. […]”
=-=-=-=
הילה שאלה על השוני בין שתי המילים.
על השורש ק.ס.ם פורסם אצלנו הפוסט הבא:
אז מה השוני בין ג’זא לקסם? אין שוני מהותי, לשיטתי.
קִסֶם יהיה בשימוש יותר לגבי דברים גדולים, למשל ארגוניים-ממסדיים, שמתחלקים לחלקים גדולים.
אבל אין לי אסמכתא מדעית לכך.
אולי הקוראים יעזרו?
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
