פורסם לראשונה ב- 8.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ella Cohen, שכתבה לנו:
“ערביט יקרים,
עליתי על משהו מעניין: בעברית כיבוש וכבישה (מלפפונים) הן מאותו שורש. בערבית אחתלאל – כיבוש ותח’ליל – כבישה.
נשמע גם אותו השורש למרות ה-ח הגרונית.
האמנם או חלמתי חלום?”
אז מילת היום היא –
מְחַ’לַּלַאת مْخَلَّلَات – חמוצים
היה לנו פוסט מורחב על השורש ח’.ל.ל בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Avraham Hasson, שכתב לנו בתגובות על הפוסט ע’ול (מפלצת):
“לגבי ע’ול, ישנו פתגם ערבי עתיק: שלושה דברים לא נמצאים: אַלְע’וּל וַאלְעַנְקַאא’ וַאלְחִ’לֶּ אלְוַפִיּ. בתרגום: שלושה דברים לא נמצאים בעולם: המפלצת והמפלצת המעופפת והחבר הנאמן”.
וכמה ימים אח”כ, בלי קשר, כתבה חרות שטרית:
“גיליתי משהו נחמד: בערבית ח’ל זה הפר (ביח’ל – מפר)
ואז קפץ לי הפסוק מספר במדבר ל’ ג’:
‘אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה’ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה’ “
אז מילת היום היא –
מְחַ’לַּלַאת مْخَلَّلَات – חמוצים
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
לגבי מה שכתב אברהם, מצאתי את הקטע הבא באתר סעודי בשם “מכה” (התרגום שלי):
جاء في الأساطير عند العرب أن المستحيلات ثلاثة، وهي الغول والعنقاء والخل الوفي. الغول كائن خرافي يرد ذكره في القصص الشعبية والحكايات الفلكلورية، يتصف هذا الكائن بالبشاعة والوحشية والضخامة، وغالبا ما تتم إخافة الأطفال بقصصه. أما العنقاء فهو ذلك الطائر الأسطوري ذو العنق الطويل الذي يخافه الجميع لكبر حجمه وقوته الخارقة. أما الخل الوفي فعد من المستحيل وجود صديق وفي مخلص ويحمل مشاعر خاصة لصديقه ويكون حوله عند الشدائد.
“באגדות של הערבים מצוין כי שלושה דברים אינם אפשריים: הע’ול, העַנְקַאא’ והחבר הנאמן.
הע’ול הוא יצור אגדי המוזכר בסיפורים עממיים ובפולקלור. הוא מתואר כמכוער, פראי ועצום, ולרוב הוא משמש להפחדת ילדים בסיפורים.
הענקאא’ היא עוף מיתולוגי מפחיד בשל צווארו הארוך, גודלו וכוחו האדיר (מזוהה לא פעם עם עוף החול, פניקס. שָלֵו).
החבר הנאמן מוזכר מכיוון שבלתי אפשרי למצוא חבר נאמן, שיש לו רגשות אישיים כלפי חברו ושהוא נמצא לידו בעת צרה”.
=-=-=-=
על השורש ח’.ל.ל היה לנו פוסט בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal, שכתב לנו:
“חשבתי שיהיה אולי נחמד לכתוב על מח’ללאת مخلّلات ומה זה בדיוק ח’יאר מח’לל خيار مخلّل؟”.
אז מילת היום היא –
מְחַ’לַּל مخَلَّل – חמוצים (בערבית המילה מופיעה בעיקר בצורת היחיד)
חְ’יַאר זה מלפפונים…
השורש הערבי ח’.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בהחמצת ירקות, בחומץ ובקלקול, שהוא גם סוג של החמצה… (בעברית)
ונא לא להתבלבל עם השורש השונה ח.ל.ל, העוסק בהיתרים/איסורים הלכתיים, ובכיבוש (מה שמעניין הוא שגם ח’לל עוסק בכיבוש/כבישה, אבל של ירקות…)
* הפועל חַ’לַּל خلّل בבניין השני – החמיץ, כבש בחומץ, הכין חמוצים. מילת היום היא צורת הבינוני הפעול של הפועל
* הפועל הספרותי אַחַ’לַּ أخلّ בבניין הרביעי – פגע, הפר (זה הפועל אליו התייחסה רעות)
* חִ’לּ خِلّ וברבים אַחְ’לַאל أخلال, בספרותית – חבר, חבר נאמן (זו המילה אותה הזכיר אברהם). אגב, מכירים את השיר העיראקי המפורסם פוֹקֶ (פוג) אלנַּחֶ’ל – “מעל הדקלים”? אז מסתבר שלא דקלים ולא נעליים; שם השיר המקורי הוא: פוק (פוג) אִלְנַא חִ’לּ فوق إلنا خِلّ – יש לנו חבר למעלה
* חַ’לִיל خليل, בספרותית – חבר, ומכאן שם העיר חברון בעברית, שכן אברהם אבינו היה חבר: אַלְחַ’ִליל الخليل.
הקורא J.J. Hirsch הרחיב לנו בנושא:
אברהם אבינו לא היה סתם “חבר” או “החבר” (אלְחַ’לִיל الخليل) אלא הוא היה החבר הקרוב / ידיד הנפש של אללה (חַ’לִילֻ אללַّה خليل الله). בסורה 4: 125 מסופר כי אללה לקח לו את אברהם לידיד נפש (חַ’לִיל خليل). בתרגומו החדש לקוראן (משנת 2016), מפנה פרופ’ רובין לספרים החיצוניים (ספר היובלים וספר חזון אברהם) ולתלמוד הבבלי אשר גם בהם אברהם מתואר כ”ידיד אלוהים”. ראו עמ’ 82, הע’ 125.
בסורה 17, פס’ 73 – מסופר כי (הכופרים) כמעט שפיתו את מוחמד לסטות מדברי האל שנגלו לו, ולבדות דברים אחרים במקומם..
הקוראן ממשיך לספר שאם זה היה קורה, אותם כופרים היו לוקחים את מוחמד לידיד נפש…
=-=-=
* חַ’לּ خَلّ – חומץ
* חִ’לַאלַ خلال, בספרותית – במהלך, במשך (מילת יחס)
* מִן חִ’לַאל من خلال – מתוך-; מבין-; בגלל-; באמצעות-, בעזרת-
* חַ’לַל خلل וברבים חִ’לַאל خلال – תקלה, פגם, קלקול, מום, נזק
* חַ’לַל פַנִּיּ خلل فنّيّ – תקלה טכנית
* עַקְלהֹ מַחְ’לוּל عقله مخلول – מבולבל (מיל’: השכל שלו מקולקל. מח’לול היא צורת הבינוני הפעול של הפועל בבניין הראשון, שאינו בשימוש)
* דוּדֶ אלְחִ׳לּ מִנַּא וּפִינַא دود الخلّ منّا وفينا – תולעי החומץ (בקטריות למעשה) באות מתוכנו במשמעות: הבוגדים / חורשי הרע מגיעים מתוכנו
1. חמוץ בערבית, בלי קשר להכנת חמוצים, כטעם, זה חַאמֹצ’ (חאמוֹד) حامض
2. דרך נוספת להגיד חמוצים: מַכַּאבִּיס, مكابيس, וזה ממש מאותו שורש של כבישה, כבושים, בעברית. ולא, אין כאן עיסוק פוליטי…
=-=-=
קטע מפוסט אחר שלנו:
באשר ל- מַכַּאבִּיס مكابيس, חמוצים, ממש במקרה בשבוע שעבר הפנה אותי הקורא Yuval Berger לדף אותו אנו כבר מכירים, העוסק בחלופות עבריות וזרות למילים ערביות: البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية
הם מריצים שם לאחרונה פרויקט, שנושאו:
איך אומרים בכל מקום בארץ מילה מסוימת (مشروع اللّهجات الفلسطينيّة).
מי שמעלה את הפוסטים הוא Yazeed Khamis.
כל אופציה מופיעה על המפה בהתאם לתפוצתה, ובסוף יש “עוגה” שמראה את היחס בין המילים השונות.
לגבי חמוצים, אלו הממצאים:
מסתבר ש-
מכאביס בשימוש בעיקר בנצרת והצפון, ובסה”כ בקרב 69% מהדוברים בארץ
מְחַ’לַּל مخلّل או מח’ללאת ברבים – בעיקר באזור המשולש, וגם בבאר שבע, עם 27%
מַתְשַאבִּיס متشابيس – באזור ואדי עארה, 2% (אין כאן מילה זרה. זו המילה מכאביס בדרך ההגייה של אלו שהוגים את האות כ כ- צ’. אבל שימו לב לדרך הכתיבה ולהפרדה הסטטיסטית! שָלֵו)
טַרְשַה طرشة – במִעִלְיַא; כַּבִּיס كبيس – בחיפה, אלמכר וקלנסוה; בִּיכֶּלְז (מאנגלית! Pickles. שלו) بيكلز – בנחף, נצרת, אלטירה, באקה וג’ת; ו- חַ’לְטַה خلطة (מיל’: מעורב, תערובת) – באלטיבה, כולם ביחד 2% הנותרים.
מרתק, לדעתי, ומעורר חשק עז למלפפון חמוץ.
ולא, אני לא בהיריון…
אה, שימו לב שהמיפוי הסטטיסטי הוא רק של הישובים הערביים בישראל, לא כולל הגדה / יהודה ושומרון ורצועת עזה, אם כי המפות המצורפות כוללות גם אותן. מעניין.
=-=-=-=
השורש ח.ל.ל הופיע אצלנו ממש לא מזמן:
אם נחזור לשאלתה של אלה, שנים אני שואל את עצמי מה הקשר בין השורשים הערביים ח.ל.ל ו ח’.ל.ל, שאחד עוסק בכיבוש והשני בכבישה, שהם בעברית באותו שורש. אולי אתם יודעים?
=-=-=-=
צילום: Christoph Wick
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
