חרטה

חרטה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on חרטה

חרטה

חרטה

פורסם לראשונה ב- 9.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
ראשית מזלטוב 🎂🥳🎉 לשלו שחגג אתמול יומולדת עגול ושמח.
מאחלים עוד שנים רבות של אושר והנאה, חברות והתפתחות.
שתמיד יהיו לך מים חמים במקלחת ושתמשיך להראות כמו נער בן 16.
אוהבים❤️ ימאמה ורני.
=-=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @איתן לוי, שכתב לנו:
“היי
אתה יכול בבקשה להסביר אלו ביטויים אתה מכיר ל- “תאכל את הלב” ואיפה משתמשים במה?
אשמח לדעת”
אז מילת היום היא –
נַדַאמֶה نَدَامة – חרטה, צער
לשמיעה:

הממממ…..
איך אומרים בערבית “תאכל את הלב!”, ולא בקטע אישי, משהו בסגנון: “זה כל כך יפה, לאכול את הלב (של עצמי)!”
אלא בסגנון מקניט: “קניתי לי עכשיו מכונית במיליון שקל. לך אין כסף, תאכל ת’לב!!!”
בקיצור, לא היה לי מושג.
אז פניתי לידידי המומחה Avshalom Farjun:
אבשלום כתב לי, בהתייחסו לאופציה הראשונה:
“אם זה כתוצאה מחרטה על משהו, אומרים: אַכַּל אַצַאבְּעֹה נַדַאמֶה أكل أصابعه ندامِة” (מיל’: אכל את אצבעותיו מרוב חרטה)
אופציה נוספת, “שלי”: עַצּ’ אַצַאבְּעֹה נַדַאמֶה عضّ أصابعه ندامِة (מיל’: נשך את אצבעותיו מרוב חרטה)
בשלב הבא פניתי למורה עמית שלי, שנתן לי תשובה נוספת: ג’כארה פיכ!
על ג’כארה כבר היה לנו פוסט, הנהו שוב:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Einat Levy Tiarjan, שכתבה לנו:
“היי 😊
אשמח להבהרה מהו מקור המילה مجاكرة (ואפשר גם مجاقرة כפי שימאמה מבטאת בהקלטה) במשמעות של ‘דווקא’.
תודה רבה”
אז מילת היום היא –
מֻגַ’אכַּרַה مُجَاكَرَة – לעשות דווקא, להקניט, להתגרות ‎‏
לשמיעה :

טוב, אני מודה; בהתחלה אמרתי לעינת שאין לי מושג על מה היא מדברת ושמעולם לא שמעתי את המילה.
הסיבה לכך הייתה, כך התברר, שהיא ביקשה את צורת שם הפעולה/מצדר (של הבניין השלישי) מג’אכרה/מגאקרה, בעוד אני הכרתי, במעורפל, את צורת הפועל בנטייה בעבר.
השורשים הערבים ג’.כ.ר ו- ג’.ק.ר, שטרם עמדתי לעומק על הקשר ו/או על הזהות ביניהם, עוסקים בהתגרות ובהקנטה:
* הפועל גַ’אכַּר جَاكر (נפוץ משמעותית הרבה יותר) או ג’אקר جَاقر בבניין השלישי – הקניט, התגרה, התנכל ל-
* הפועל גַ’כַּר جَكر בבניין הראשון – רגז, כעס
* הפועל גַ’קַר جَقر בבניין הראשון – שלח מבט כועס ועוין כלפי-
* הפועל תְגַ’כַּר تجَكّر בבניין החמישי – רתח מזעם
* הפועל אִנְגַ’כַּר انجَكر בבניין השביעי – רגז, כעס
* הפועל תְגַ’אקַר تجَقّر בבניין השישי – התחצף
* עֵינֹה גַ’קְרַה عينه جَقرة – אדם חצוף
* גִ’כֶּר /ג’כַּארה פִיכּ! جكر / جكارة فيك – דווקא לך!
חיפוש המילים האלה ברשת מקשה מאוד, מכיוון שרוב האזכורים שלהם אינם קשורים למילת היום כי אם הם בעצם כתיב ערבי של מילה אנגלית – ג’וקר (ש”דגדג” לי לא פעם בזמן כתיבת הפוסט לחשוב שאולי היא המילה שהיא המקור למילת היום) או תורכית (יש שופט כדורגל תורכי מפורסם שזהו שמו: Cüneyt Çakır).
=-=-=-=
כמה תוספות לאחר פרסום הפוסט מהספר “באין גברים קראו לתרנגול אבו עלי” של Avshalom Farjun:
הפועל גַ’קַּר جَقّر בבניין השני – קרא תיגר
שַחְ’ץ גִּ’כֶּר شخص جَكر – עקשן, מחזיק מעצמו
וּנְקַאר جكار ونكار – מריבות, סכסוכים
כֻּלּ מַא גַ’אכַּרְתוֹֹ בִּיזִיד חַמַאקַה מִתְ’לִ אללִּי בְּגַ’אכַּר בְּכַּפַאה – ככל שתנסה להראות לו שאתה יודע יותר, תגבר טיפשותו. כמו מי שלחוץ לשירותים ואם ינסה להתאפק יעשה במכנסיים (מיל’: ינסה להתווכח עם אחוריו על צדקתו)
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
טַרִיקֶ אלְגַ’כַּר طريق الجَكر
דרך אלג’כר הוא השם העממי של הדרך/הכביש המקבילה לציר הוברס (שם הקוד הצה”לי לגדר המערכת מסביב לרצועת עזה, החל מהים התיכון מצפון-מערב וכלה בגבול עם מצרים בדרום, הוא ציר פילדלפי) מצידה המערבי של הגדר, בתוך רצועת עזה.
מדוע הדרך הזו נקראת כך? לפי מה שהבנתי, ואשמח לתובנות שלכם, אם יש, מדובר בכביש שמטרתו, בין השאר, להתגרות בכוחות צה”ל שנמצאים מצידה המזרחית של הגדר.
=-=-=-=-=
כל זה מהפוסט ההוא.
ועכשיו לפוסט הנוכחי:
מכיוון שדי אין לנו תשובה חד משמעית לשאלה של איתן, וגם צריך לקחת בחשבון שלא בכל שפה יש מִִתְאָם מלא במונחים ובפתגמים לשפות אחרות, החלטתי להציג שורש שטרם הצגנו, זאת בהשראת תשובתו של אבשלום:
השורש הערבי נ.ד.מ עוסק מצד אחד בחרטות ובצער, ומצד שני, בספרותית בלבד, בחברים למשתה (ובל נתבלבל: הפועל העברי נדם הוא משורש ד.מ.ם):
* הפועל נִדֶם ندم בבניין הראשון, נַדִמַ نَدِمَ בספרותית, או תְנַדַּם تندّم בבניין החמישי – הצטער, התחרט
* נַאדֶם نادم, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מתחרט; חוזר בתשובה
* נַדַם ندم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, צורה נוספת למילת היום, שגם היא שם פעולה של הבניין – חרטה, צער; חזרה בתשובה
* הפועל הספרותי נַאדַמַ نَادَمَ בבניין השלישי – ישב עם מישהו לבילוי, לשתייה
* מֻנַאדַמַה منادمة, בצורת שם הפעולה של הבניין – שתייה בחברה, מושב רעים
* מֻנַאדִם منادم, בצורת הבינוני הפועל – איש שיחה, ידיד לבילוי זמן; חבר למשתה
* הפועל הספרותי אַנְדַמַ أندم בבניין הרביעי – גרם ל- שיתחרט, עורר חרדה במישהו
* הפועל הספרותי תַנַאדַמוּא تنادموا בבניין השישי – ישבו זה עם זה לשתייה או לבילוי משותף
* מַנְדַם مَنْدَم, במשקל המקומות (משום מה) – חרטה, צער
* יַא נַדַאמַה! يا نادمة – כמה חבל! אוי ואבוי!
* נַדְמַאן ندمان – מתחרט, מלא חרטה; חוזר בתשובה
* וַלַד נַדְמַאן ولد ندمان – ילד לא יוצלח
* נַדִים نديم וברבים נֻדַמַאא’ ندماء – חבר למשתה, רע לשיחה; שם פרטי של גבר
* פִי אֶלתַּאַנִּי אֶלסַּלַאמֶה וּפִי אלְעַגַ’לֶה אֶלנַּדַאמֶה في التّأنّي السّلامة وفي العجلة النّدامة (מיל’: במתינות ביטחון/בטיחות ובחיפזון חרטה). זו גרסה פחות מוכרת מאשר: אֶלְעַגַ’לֶה מִנֶּ אלשַּיְטַאן וּאֶלתַּאַנִּי מִנֶּ אלרַּחְמָן العجلة من الشّيطان والتّأنّي من الرّحمن – החיפזון מהשטן, והמתינות מהרחמן (אללה)
* אֶלְעַ’צַ’בּ אַוֶּלְתֹה גֻ’נוּן וּאַאחֶ’רְתֹה נַדַאמה الغضب أوّلته جنون وآخرته ندامة – לא כדאי לכעוס, כעס רק מזיק (מיל’: הכעס – תחילתו טירוף וסופו חרטה)
* לַחְטַ’ת צַבֶּר פִי לחט’ת עַ’צַ’בּ תַמְנַע אַלְף לחט’ת נַדַם لحظة صبر في لحظة غضب تمنع الف لحظة ندم – רגע של סבלנות ברגע של כעס/עצבים ימנע אלף רגעי חרטה
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top