טובע

טובע
פעלים שמות תוארLeave a Comment on טובע

טובע

טובע

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
עַ’רְקַאן غَرْقَان – טובע
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g. האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
עובדיה שלח לי סרטון מ- 3.5.22, מערוץ יוטיוב של הלבנונית רנא סעד מח’לוף. היא גרה באשרפיה, ביירות.
Arabic with Rana
בערוץ שלה, בו יש לה רק 2,600 עוקבים, משום מה, היא כותבת על עצמה:
I’m Rana Makhlouf, a professional Arabic teacher for non-native speakers. I’m an author of two books for teaching Arabic to non-native speakers and I teach my sweet language in a fun and academic way.
I am an author, Youtuber and Podcaster and I’m proud of the job I do even though I live in Lebanon and Syria but I’m always motivated to deliver my Arabic to all of you.
I studied Physics and Translation, the thing that made me understand how all people think. I used my knowledge in both fields to deliver Arabic the way people need to learn.
I like to speak about beneficial and most interesting matters in the Arab World or anywhere else. Sometimes I speak about silly stuff, but I don’t like to focus on a silly content.
You can expect me to speak about great topics and I’m opened to new suggestions and recommendations all the time. I’d like to see your comments and I’d love it if you had the time to share my hard work with people who are interested.
Thank you for your interest.
באינסטגרם יש לה עוד פחות עוקבים, פחות מאלף. שם היא כותבת על עצמה:
Rana Saad Makhlouf Ⓜ️ Arabic with Rana
School
Arabic + Youtuber + Author
عالشّمس خلّي حلمك يودّيك
תן לחלומך להובילך לשמש
כותרת הסרטון:
ARE YOU BUSY? | STOP SAYING BUSY | LEVANTINE ARABIC
Let’s stop saying “BUSY” all the time and try to use more natural phrases that we use in Levantine Dialect.
מרחבא יא חלוין!
כיפכן? שו אח’בארכן אליום?
(קטע באנגלית)
אליום בדנא נחכי ען מצטלח או תעביר או כלמה ואחדה, נחנא דאימן מנקולא באלערבי, באללהג’ה אלשאמיה כתיר, בס נחנא פינא נסתבדל הידי אלכלמה בכלמאת תאניה. יעני אכיד אנת מש צ’רורי או אנת מש צ’רורי תסתעמלי הידי אלכלמה או הידי אלאסתבדאלאת, אלכלמאת אלתאניה, בס ממכן תסמעוהא מן אלעאלם אלתאניה.
פ ח’לונא נבלש
כלמתנא לליום הי כלמת “משע’ול”. אנא משע’ול או אנא משע’ולה. נחנא פינא נסתבדל הידי אלכלמה בכלמאת תאניה ובתעביראת ומצטלחאת תאניה, מת’לן:
אלשע’ל לפוק ראסי.
מת’לן ח’לונא נתח’יל אנו נחנא הלא ב מסבח או מת’לן ממכן ב בחר. פ למא בתכון אלמי לפוק ראסי יעני אנא עם בע’רק. פ למא ביכון אלשע’ל לפוק ראסי פ הון נחנא עם נתח’יל אלשע’ל כאנו מי וכאננא באלבחר. יעני אנא משע’ול כתיר.
אלשע’ל ל דיניי.
יעני נפס אלשי בדל מא קול לפוק ראסי מנקול ל דיניי, כמאן נפס אלשי, לאנו ח’לונא נתח’יל אנו נחנא באלבחר. פ אד’א נחנא באלבחר או ב אלמסבח ואלמי וצלת ל דיניי יעני וצלת להון תמאמן, פכאני אנא עם בלש אע’רק או עם בע’רק. פאנא ע’רקאן באלשע’ל.
והידא אלמצטלח יללי בעדו: אנא ע’רקאן באלשע’ל. כמאן מנקול: “ע’רקאן”, “ע’רקאנה”. ע’רקאן ל אלרג’אל וע’רקאנה ל אלנסא.
יעני כלמת “ע’רקאן” היי לל male וכלמת “ע’רקאנה” היי לל female.
כמאן נחנא מנקול: אלשע’ל ל קראמיש דיניי. קראמיש דיניי הנן הדול. יעני מש בס ל דיניי, ל קראמיש דיניי.
[…]
مرحبا يا حلوين!
كيفكن؟ شو اخباركن اليوم؟
(بتحكي انكليزي)
اليوم بدّنا نحكي عن مصطلح أو تعبير أو كلمة واحدة، نحنا دايمًا منقولا بالعربي، باللّهجة الشّاميّة كتير، بس نحنا فينا نستبدل هيدي الكلمة بكلمات تانية. يعني أكيد انت مش ضروري أو انتِ مش ضروري تستعملي هيدي الكلمة أو هيدي الاستبدالات، الكلمات التّانية، بس ممكن تسمعوها من العالم التّانية.
ف خلّونا نبلّش
كلمتنا لليوم هي كلمة “مشغول”. أنا مشغول أو أنا مشغولة. نحنا فينا نستبدل هيدي الكلمة بكلمات تانية وبتعبيرات ومصطلحات تانية، مثلًا:
الشّغل لفوق راسي.
مثلًا خلّونا نتخيّل إنو نحنا هلّا ب مسبح أو مثلًا ممكن ب بحر. ف لمّا بتكون الميّ لفوق راسي يعني أنا عم بغرق. ف لمّا بيكون الشّغل لفوق راسي ف هون نحنا عم نتخيّل الشّغل كأنّو ميّ وكأنّنا بالبحر. يعني أنا مشغول كتير.
الشّغل ل دينيّي.
يعني نفس الشّي بدل ما قول لفوق راسي منقول ل دينيّي، كمان نفس الشّي، لأنّو خلّونا نتخيّل إنّو نحنا بالبحر. ف إذا نحنا بالبحر أو ب المسبح والميّ وصلت ل دينيّي يعني وصلت لهون تمامًا، فكأني أنا عم بلّش أغرق أو عم بغرق. فأنا غرقان بالشّغل.
وهيدا المصطلح يللّي بعدو: أنا غرقان بالشّغل. كمان منقول: “غرقان”، “غرقانة”. غرقان ل الرّجال وغرقانة ل النّسا.
يعني كلمة “غرقان” هيّي لل male وكلمة “غرقانة” هيّي لل female.
كمان نحنا منقول: الشّغل ل قراميش دينيّي. قراميش دينيّي هنّن هدول. يعني مش بسّ ل دينيّي، ل قراميش دينيّي.
[…]
שלום מתוקים!
מה שלומכם? איך המצב היום?
(קטע באנגלית)
היום אנו רוצים לדבר על מונח או ביטוי או מילה אחת, שאנו תמיד אומרים אותה בערבית, הרבה בלהג השאמי (סורי-לבנוני-ארץ ישראלי. שלו), אבל אנו יכולים להחליף את המילה הזו במילים אחרות. כלומר בוודאי שאינך חייב או את אינך חייבת להשתמש במילה הזו או בחלופות האלה, המילים האחרות, אבל אתם יכולים לשמוע אותן מאנשים אחרים.
אז הבה נתחיל
המילה שלנו היום היא המילה “עסוק”. אני עסוק או אני עסוקה. אנו יכולים להחליף את המילה הזו במילים אחרות ובביטויים ומונחים נוספים, למשל:
“העבודה (מגיעה) עד מעל ראשי”.
למשל דמיינו שאנו עכשיו בבריכה, או אפשר למשל בים. כאשר המים מגיעים מעל הראש שלי אני טובעת. אז כאשר העבודה מגיעה עד מעל ראשי אנו מדמיינים כאילו העבודה היא מים ואנו בים. כלומר אני עסוק מאוד.
“העבודה (מגיעה) עד האוזניים שלי”.
זה אותו הדבר, רק שבמקום שאומר עד מעל ראשי אנו אומרים עד האוזניים שלי, זה אותו הדבר, כי בואו נדמיין שאנו בים. אם אנו בים או בבריכה והמים מגיעים לאוזניים שלי, כלומר הם הגיעו עד כאן בדיוק, זה אומר שאני מתחילה לטבוע או שאני טובעת. אני טובע בעבודה.
וזהו המונח הבא: “אני טובע בעבודה”. אנו גם אומרים: “טובע”, “טובעת”. טובע לגברים וטובעת לנשים.
כלומר המילה “טובע” היא לזכר ו”טובעת” לנקבה.
אנו גם אומרים: העבודה (מגיעה) עד קצה האוזניים שלי. קראמיש הם הקצה העליון של האוזניים. כלומר לא רק עד (מרכז) האוזניים שלי, אלא עד הקצה של האוזניים שלי.
[…]
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
עִ’רֶק غِرق – טבע
השורש הערבי ע’.ר.ק עוסק בטביעה, אך גם בהתמשכות של דברים.
בעברית הוא אולי מתכתב עם ע.ר.ק, אולם ע.ר.ק מתכתב בעצמו עם השורש הערבי הזהה ע.ר.ק.
* הפועל עִ’רֶק غرق, בספרותית עַ’רִקַ, בבניין הראשון – טבע, שקע
* עִ’רֶק פִי אלדְּיוּן غرق في الدّيون – שקע בחובות
* עִ’רֶק פי אלְאַחְזַאן غرق في الأحزان – טבע בצער
* עַ’ארֶק غارق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם עַ’רִיק غريق – טובע, שקוע
* עַ’ארֶק פִי אלנּוֹם غارق في النّوم – שקוע בשינה
* עַ’ארֶק פִי אלְעַמַל غارق في العمل – שקוע בעבודה
* הפועל עַ’רַּק غرّق בבניין השני – הטביע, שיקע; הציף; סיבך
* עַ’רַּקֶ אלסּוּק غرّق السّوق – הציף את השוק (בסחורות זולות)
* תַעְ’רִיק تغريق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הטבעה; הצפה (הפעולה)
* הפועל הספרותי אַעְ’רַקַ أغرق בבניין הרביעי – הטביע, הציף; הגזים
* הפועל הספרותי אִסְתַעְ’רַקַ استغرق בבניין העשירי, המוכר לכל מי שעוסק בעיתונות – נמשך, התמשך; הכיל, ספג; העמיק, הגזים, הפריז
* אִעְ’רַוְרַקַתִ אלְעַיְן اغرورقت العين, עם הפועל הספרותי המטורלל בבניין 12 (!!!) – העין התמלאה דמעות
* עַ’רְקַאן غرقان – טובע
* עַ’רְקַאן בִּ- غرقان ب- – שקוע ב-
* עַ’רְקַאן לַשוֹשְתֹה غرقان لشوشته – הסתבך לגמרי, שקוע עד הצוואר, תקוע בצרה רצינית
* יִעְ’רֶק פִי שִבֶּר מַיֶּה يغرق في شِبر ميّة – מסתבך מהדבר הקטן ביותר, לא מסוגל להסתדר או לפתור בעיות (מיל’: טובע במים רדודים, בגובה טפח, 15 ס”מ)
* מִנ כַּתְ’רַתֶ אלְטַּבַּאחִ’ינ פִשְלַתֶ/אִחְתַרַקַתֶ אלטַּבְּחַ’ה من كثرة الطّبّاخين فشلت/احترقت الطّبخة / מנ כת’רת אלְמַלַּאחִין עִ’רְקַתֶ אלסַּפִינֶה من كثرة الملّاحين غرقت السّفينة – מרוב טבחים המאכל לא יצא טוב / מרוב מלחים הספינה טבעה – ישנם דברים שמוטב שייעשו על ידי צוות מצומצם, עניין שרבים מדי מתערבים בניהולו נדון לכישלון
* אֶלְמַרְכַּב אִללִּי פִיהַא רַאִיסֵין תִעְ’רַק المركب اللّي فيها رئيسين تغرق – כמו הקודם (מיל’: ספינה עם שני רבי חובלים תטבע)
* לַא תְמִדּ אִידַכּ לִלְעַ’רְקַאן בִּעַ’רְּקַכּ מַעֹה لا تمدّ إيدك للغرقان بغرّقك معه – אל תעזור למי שהסתבך כי הוא יסבך גם אותך (מיל’: אל תושיט יד לטובע כי הוא יטביע אותך איתו)
* עִ’רֶק חַתַּא שַעֶר רַאסֹה غرق حتّى شعر راسه – שקע עד הצוואר (מיל’: עד שער ראשו)
* אֶלְעַ’רְקַאן בִּיתְמַסֶּכֶּ בְּקַשֶּה الغرقان بيتمسّك بقشّة – מי שטובע ייאחז אפילו בקש
* אַיְאַס מִנֶ אלְעַ’רִיק أيأس من الغريق – מיואש ביותר (מיל’: מיואש יותר מהטובע בים)
=-=-=
הקורא יובל ברגר Yuval Berger הזכיר לי קטע שהופיע (גם) בחוברת הלימוד שלי בתיכון, בשנות ה- 80, חוברת שהוזכרה בדף הזה לא פעם…
החוברת הירוקה “לקט קטעים מן הספרות הערבית הקלאסית”:
העוינות בין שבט אַלְאַזְד לשבט תַמִים
(אלאזד היה שבט דרומי בחצי האי ערב, בעוד תמים – שבט צפוני. השנאה העזה בין שבטי הדרום והצפון הייתה אחת הסיבות להתמוטטות שושלת בית אומיה)
אמר אבן עיאש: סיפר לי אדם משבט אלאזד: היינו עם אסד בן עבדאללה בחֻ’רַאסַאן (בצפון פרס. אסד היה שר הצבא ששלט במקום והוא ניהל קרבות רבים עם התורכים). בעודנו צועדים איתו, הנהר עלה על גדותיו וסחף איתו כמות אדירה של מים וסחף. והנה אדם נאבק בגלים בקוראו: “הצילו, אני טובע!”
אסד נעמד ואמר: “מישהו יודע לשחות?” עניתי: “כן”. אמר לי: “קדימה, צא לאדם”. קפצתי מסוסי, התפשטתי וזרקתי עצמי למים. בעודני שוחה קרוב לאיש שאלתי: “מאיזה שבט אתה?”. ענה: “מבני תמים”. אמרתי: “המשך בדרכך”.
ואני נשבע באללה, לא התרחקתי ממנו מרחק אמה והוא כבר טבע.
אמר אבן עיאש: אמרתי לו: “אוי ואבוי, האם לא חששת מאללה? הרי הטבעת אדם מוסלמי!” ענה לי: “בחיי, אילו הייתה עמי אבן הייתי חובט איתה בראשו”.
לקוח מהספר: “עיון אלאח’באר” לאבן קתיבה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
וכותב לנו הקורא ערן ישי Eran Ishay:
אֶלְמַרְאַה בַּחֶר וּאלרַּגֶ’ל סַפִינֶה וּמַא אַכְּתַרֶ אלסֻּפֹן אִללִּי עִ’רְקַת פִיה المرأة بحر والرّجل سفينة وما أكثر السّفن اللّي غرقت فيه – האישה היא ים והגבר ספינה, ומה רבות הספינות אשר טבעו בו
כתב רועי צורף:
פתגם שלמדתי שהוא שימושי:
אֶלְעַ’רִיק מַא בִּחַ’אף מִנֶ אלְבַּלַל الغريق ما بخاف من البلل
הטובע אינו מפחד מהרטיבות
הוסיפה אסתר ספדיה:
עַ’רְקַאן בִּאלְחֻבּ غرقان بالحبّ – שקוע באהבה
ע’רקאן בִּדַבַּאדִיבּוֹ غرقان بدباديبو – שקוע בתאוות בשרים. נאמר תמיד בחוסר אהדה לאדם שנכנע לתשוקה גשמית גופנית.
אני הוספתי בנושא ביטוי שהופיע אצלנו בעבר:
* דַבְּדוּבַּה دَبْدُوبة וברבים דַבַּאדִיבּ دباديب – חוד של עיפרון
* מַאת פִי דַבַּאדִיבּ- مات في دباديب- – מת על מישהו/משהו (מיל’: מת בחודים של-)
צילום: Cristian Palmer
זה היה הפוסט ה- 2,074 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x