טוב

טוב
אִסלאם פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) שמות תוארLeave a Comment on טוב

טוב

טוב

פורסם לראשונה ב- 6.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חֵ’יר خير – טוב
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
היה לנו פוסט על המילה בעבר:
מילת, או ברכת היום היא –
כַּתַּ’ר חֵ’ירַכּ كثّر خيرك – (אלוהים) ירבה טובך; תודה רבה!
בפנייה לאישה: כַּתַּ’ר חֵ’ירֶכּ كثّر خيرك
בפנייה לרבים: כַּתַּ’ר חֵ’ירְכּוּ/ כַּתַּ’ר חֵ’ירְכֹּם كثّر خيركو / كثّر خيركم
שלא תהיה אי הבנה: תודה זה שֻכְּרַן, אבל גם זו דרך להודות, בצורה ציורית במיוחד. הפועל כת’ר מופיע בעבר על דרך הספרותית (בה ברכות וקללות יבואו עם פעלים בזמן עבר עם כוונה עתידית)
המהדרין יגידו:
אַללָּה יְכַּתֶּ’ר אַלְף חֵ’ירַכּ الله يكثّر ألف خيرك – שאלוהים ירבה את טובך אלף פעם
המהדרין של המהדרין יגידו:
כַּתַּ’ר חֵ’ירַכּ וּאַמְתַ’אלַכּ كثّر خيرك وأمثالك – ירבה טובך ו(טובם של) דומיךָ
במדוברת הוגים את האות ת’ כ- ת לכל דבר, אז אפשר לכתוב את הפועל כתר על נטיותיו עם ת: כתר ח’ירכ كتر خيرك
השורש הערבי ח’.י.ר עוסק בטוב:
* חֵ’יר خير, או חַ’יְר בספרותית, וברבים חֵ’ירַאת خيرات – טוב
מכאן: חַ’יְרִיּ خيريّ, כשם תואר: של צדקה. גַ’מְעִיַּה חַ’יְרִיַּה جمعيّة خيريّة אגודת צדקה (בעיקר בארגונים אסלאמיים אדוקים, דוגמת חמאס, אך לא רק)
* חִ’ירַה خيرة – מבחר, מיטב
* חִ’יַאר خيار בחירה, ברירה וגם מלפפונים
* צַבַּאחֶ אלְחֵ’יר صباح الخير – בוקר טוב
* מַסַאא’ אלְח’יר مساء الخير – ערב טוב
* חֵ’יר וּבַּרַכֶּה خير وبركة – טוב וברכה (נאמר כמעט בכל הקשר חיובי שהוא)
* תִצְבַּח עַלַא חֵ’יר تصبح على خير – לילה טוב (מיל’: שתקום בבוקר בטוב)
* חֵ’יר אִן שַאאַ’ אללָּה!? خير ان شاء الله؟ – מה קרה? הכל בסדר? (מיל’: [הכל] טוב, בעזרת האל?)
* נְשוּף וִשַּכּ בְּחֵ’יר/עַלַא ח’יר نشوف وشّك بخير/على خير – להתראות; שנתראה (מיל’: שנראה את פניך בטוב)
* אִנְתֶ חֵ’ירַכּ סַאבֶּק انت خيرك سابق – על מה אתה מדבר, לך יש יותר זכויות ממני (מיל’: אתה – הטוב שלך קודם)
* חֵ’ירְהַא בְּעֵ’ירְהַא خيرها بغيرها – בפעם הבאה יהיה טוב יותר (מיל’: הטוב שבה בזולתה)
* אִחְ’תַאר اختار בבניין השמיני – בחר
* אִחְ’תִיַאר اختيار צורת שם הפעולה/מצדר – בחירה
* מֻחְ’תַאר مختار, צורת הבינוני הפעול, פירושה המילולי: נבחר. אני סבור שעסקנו כבר בסוגיה הזו פה, בכל מקרה זהו גם תפקיד בכפרים או בשכונות: המח’תאר, והוא נקרא כך שכן הוא נבחר לתפקיד. המשעשע הוא שבעברית כותבים את המילה מוכתר, וזה נשמע זהה לגמרי לערבית, רק שדוברי עברית שאינם יודעים ערבית חושבים שמדובר כאן באדם שהכתירו אותו. אז נעשה סדר: בערבית השורש הוא ח’.י.ר והאות ת שתקועה שם היא של הבניין; בעברית השורש הוא כ.ת.ר, ואין שום קשר ביניהם, פרט לצליל
* אִסְתִחַ’ארַה استخارة, בצורת שם הפעולה של הבניין העשירי – הטלת גורל (מנהג קדום); בקשת רחמים; בקשה להראות את הדרך הטובה
סוג של תפילה בה המתפלל שואל את היושב במרומים שאלה וממתין לתשובה.
נהוגה לפני החלטות משמעותיות בחיים.
* הפועל הספרותי כַּתַ’רַ كثر בבניין הראשון – עלה במספרו על-
* הפועל הספרותי כַּתֻ’רַ كثُر באותו בניין אך במשקל אחר – התרבה
* כֻּתֶ’ר كثْر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – רובו של-. מִן כֻּתְ’רֶ אלְ- من كثر ال- – מרוב
* כַּתְ’רַה كثرة, צורת שם פעולה נוספת – ריבוי (לא בדקדוק)
* הפועל כַּתַּ’ר كثّر בבניין השני – הִרְבָּה
* כְּתִ’יר كثير וברבים כְּתַ’אר كثار – הרבה; מרובה, רב
=-=-=
תוספות מאוחרות של הקוראים:
* כְּתִ’ירֶ אלְחַרַכֶּה קַלִילֶ אלְבַּרַכֶּה كثير الحركة قليل البركة – מרובה תנועה, מועט ברכה
* פִיש מִנֹּה חֵ’יר فيش منّه خير – אין ממנו תועלת, אין ממנו טוב
* כֻּלּ תַאְחִ’ירַה פִיהַא חֵ’ירַה كلّ تأخيرة فيها خيرة – כל עכבה לטובה
* אִעְמֶל חֵ’יר וּארְמִיה פִי אלְבַּחֶר اعمل خير وارميه في البحر – עשה טוב וזרוק אותו לים (כלומר שכח מזה). פתגם שמשמעותו מקבילה ל- “שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו”. כדאי לעשות טוב כי יום אחד זה יחזור אליך
* מִנ כַּתְ’רַתֶ אלְטַּבַּאחִ’ינ פִשְלַתֶ/אִחְתַרַקַתֶ אלטַּבְּחַ’ה من كثرة الطّبّاخين فشلت/احترقت الطّبخة / מנ כת’רת אלְמַלַּאחִין עִ’רְקַתֶ אלסַּפִינֶה من كثرة الملّاحين غرقت السّفينة – מרוב טבחים המאכל לא יצא טוב / מרוב מלחים הספינה טבעה – ישנם דברים שמוטב שייעשו על ידי צוות מצומצם
* אַללָּה יְגִ’יבּ אִללִּי פִיה אלְחֵ’יר الله يجيب اللي فيه الخير – נקווה שיהיה טוב, שיסתדר בטוב (מיל’: אללה יביא את מה שיש בו טוב)
* לַוְ כַּאן פִיהַא חֵ’יר מַא רַמַאהַא אֶלטֵּיר لو كان فيها خير ما رماها الطّير – אילו היה בה משהו טוב לא היה זורק אותה העוף. נאמר כזלזול על מישהו שהוא דחוי מגורש, או על כל דבר שנמצא זרוק
* בִּדַּכּ תְחַיְּרוֹ? חַ’יְּרוֹ بدّك تحيّره؟ خيّره – אתה רוצה לבלב אותו? תן לו לבחור
* חֵ’יר לַא תִעְמַל שַרּ מַא בְּתִלְקַא خير لا تعمل شرّ ما بتلقى – אל תעשה טוב, (כך) לא תפגוש רע
* יַא רַאיֶח כַּתֶּ’ר מַלַאיֶח يا رايح كثّر ملايح – הו עוזב/הולך, הרבה מעשים טובים! קריאה למי שעוזב מקום מסוים (בוס בעבודה למשל) לנצל את ההזדמנות ולצ’פר את הנותרים מאחור… הטבות, מינויים כאלה ואחרים וכו’
ונסיים עם הפרט הבא: המזבלה “הלאומית” חיריה הייתה פעם הכפר אַלְחַ’יְרִיַּה – הטובה.
שאללה ירבה טובכם,
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top