פורסם לראשונה ב- 20.12.17
מרחבא
שלום לכולם,
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת מיכל גולן.
מיכל ביקשה את המילה כשהיינו ב”כלמה”, אך אין לי גישה לבקשתה המלאה כך שאני לא זוכר מה הרקע שלה, ולא הצלחתי להשיג אותה לבירורים…
בכל מקרה, מילת היום היא –
שִבֶּר شِبر וברבים אַשְבַּאר أشبار – טֶפַח; מידת אורך בין קצת הזרת לקצה האגודל כשהיד פתוחה ומתוחה (כ- 20 ס”מ)
השורש הערבי ש.ב.ר עוסק במרחק קטן. בעברית הוא נראה כקשור לשברים, אך גם להבאת או רכישת מזון (אולם מדובר בשורשים שונים):
“וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.” (בראשית מב, פסוקים ב – ג)
“וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ” (בראשית מב, פסוק ו)
* הפועל הספרותי שַבַּרַ شبر בבניין הראשון – מדד בזרת
* הפועל שַבַּّר شبّر בבניין השני – מדד בזרת; עשה תנועות עם ידו תוך כדי דיבור; התרברב; פשט רגל
* יִעְ’רֶק פִי שִבֶּר מַיֶּה يغرق في شِبر ميّة – מסתבך מהדבר הקטן ביותר, לא מסוגל להסתדר (מיל’: טובע במים רדודים, בגובה טפח)
* שִבֶּר אַרְצ’ شِبر أرض – שעל. ביטוי שפגשתי רק בהקשרים פוליטיים, של ויתור, או אי-ויתור, על שום פסע, שעל, או שטח אדמה בגודל ס”מ ספורים.
והנה מה שאומרת ויקיפדיה על טפח:
“טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, גודל תפילין, שטח של רשות היחיד ועוד.
כיום ישנה מחלוקת בהלכה מהו אורך הטפח :
לפי החזון איש – 9.6 ס”מ (כשכוונתו לאגודל – כ-2.4 ס”מ)
לפי הגר”ח נאה – 8 ס”מ
בספרות בעקבות התלמוד משתמשים במידה זו כמטפורה, “מגלה טפח ומכסה טפחיים” הוא ביטוי שפירושו שגם כאשר אדם מגלה משהו הוא מסתיר לא פחות”.
לשאלתי: מה הקשר בין שיבר לברז?
ענה הקורא יהודה כץ:
מגרמנית: Schieber, מגוף, שסתום שער, סוג שסתום ראשי הנפוץ במערכות צנרת מים ביתיות. [ויקיפדיה]
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
