
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
נַצּ (נס) نَصّ וברבים נֻצוּץ نصوص – טקסט; נוסח מדויק, דברים כלשונם; תנאי בחוזה, סעיף; אמירה מפורשת בקוראן; כינוי לקוראן ולהלכה המוסלמית
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
עובדיה שלח לי סרטון מחשבון פייסבוק:
هل تعلم ؟
معلومات عامة
האם אתה יודע?
ידע כללי
כותרת הסרטון:
بتعرف ليش سمّوا لبنان بهالإسم؟ ![]()
האם אתה יודע למה קראו ללבנון בשם הזה?
בתערף ליש סמוא לבנאן בהאלאסם?
אלאסם עמרה אכתר מן 4000 סנה, וג'אי מן אלג'ד'ר אלכנעאני אלקדים, ומענאה אלאביץ'.
סמוה אלאביץ' לאנה קמם ג'באלה בתבקא מע'טאיה באלת'לג' אלאביץ' אע'לב איאם אלסנה, ובתנשאף ביצ'א מן בעיד כתיר.
אלפיניקיין ד'כרוה בנצוצהן אלקדימה, ואנד'כר אסמה באלתוראה אכתר מן 70 מרה. ומדנה אלעתיקה, מתל בעלבכ, בעדהא ואקפה לליום ובתשהד עלא האלתאריח' אלעריק.
לבנאן – אסם אביץ' מתל ת'לג'ה וקדים מתל ארזה.
بتعرف ليش سمّوا لبنان بهالاسم؟
الاسم عمره أكتر من ٤٠٠٠ سنة، وجاي من الجذر الكنعاني القديم، ومعناه الأبيض.
سمّوه الأبيض لأنّه قمم جباله بتبقى مغطّاية بالثّلج الأبيض أغلب أيّام السّنة، وبتنشاف بيضا من بعيد كتير.
الفينيقيّين ذكروه بنصوصهن القديمة، وانذكر اسمه بالتّوراة أكتر من ٧٠ مرّة. ومدنه العتيقة، متل بعلبك، بعدها واقفة لليوم وبتشهد على هالتّاريخ العريق.
لبنان – اسم أبيض متل ثلجه وقديم متل أرزه.
האם אתה יודע למה קראו ללבנון בשם הזה?
גילו של השם מעל 4,000 שנה, והוא בא מהשורש הכנעני העתיק, שמשמעו לבן.
קראו לה לבנ(ון) כי פסגות הריה נותרות מכוסות שלג לבן ברוב ימות השנה, והן נראות לבנות ממרחק גדול מאוד.
הפיניקים הזכירו אותה בכתביהם העתיקים, ושמה נזכר בתנ"ך יותר מ- 70 פעמים. עריה העתיקות, כמו בעלבכ, עדיין קיימות עד היום והן עדות להיסטוריה המיוחסת הזו.
לבנון – שם לָבן כמו השלג שלה ועתיק כמו ארזיה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
קישור לסרטון
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מִנַצַּה (מנסה) או מַנַצַּה مِنَصَّة וברבים מִנַצַּאת مِنَصَّات – במה, פלטפורמה; בסיס, כַּן; כס; דוכן; חצובה
השורש הערבי הספרותי נ.צ.ץ (בגזרת הכפולים) עוסק בטקסטים וניסוחים אך גם בבמות.
לא מצאתי קשר לדברים נוצצים בעברית.
* הפועל נַצַּ نَصَّ בבניין הראשון – השמיע קול; קבע, חייב, הזכיר במפורש; הושיב על במה; הבליט, הרים
* נַצַּ אלְחַדִית' نَصَّ الحديث – ייחס דברים בחדית' למי שאמרם במקור
* מַנְצוּץ עַלַיְהִ منصوص عليه, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – מצוין במפורש; קבוע בחוק
* הפועל נַצַּצַ نَصَّص בבניין השני – ארז, קשר ביחד, סידר בערמה; ציטוט; במדוברת: חילק לשני חצאים
* תַנְצִיץ تنصيص, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ציטוט
* הפועל אִנְתַצַּ انتصَّ בבניין השמיני – התרומם, התיישר; ישב על כיסא כבוד
* נַצּ نصّ וברבים נֻצוּץ نصوص – טקסט; נוסח מדויק, דברים כלשונם; תנאי בחוזה, סעיף; אמירה מפורשת בקוראן; כינוי לקוראן ולהלכה המוסלמית
* נַצִּיּ نصّيّ – טקסטואלי
* נַץּ חַרְפִיּ نصّ حرفيّ – נוסח מילולי
* נַץּ קַצִיר نصّ قصير – אחת הדרכים להגיד הודעת SMS (מיל': תוכן קצר)
* נַצַּן וַרוּחַן نصًّا وروحًا – ככתבו וככוונתו
* נֻצַּה نُصَّة וברבים נֻצַץ نُصص – בלורית
* מִנַצַּת אִטְלַאק צואריח' مِنَصَّة إطلاق صواريخ – כן שיגור, משגר טילים
* מנצתַ אלְקַצַ'אא' مِنَصَّة القضاء – כס המשפט
* מנצתַ אלְוַתְ'בּ / אלְקַפְז مِنَصَّة الوثب / القفز – מקפצה, קרש קפיצה
ואל תתבלבלו עם נֻצּ نُصّ, במדוברת, שפירושו חצי, אך מקורו בשורש אחר: נ.צ.ף.
כתב יאיר פז-גולד:
אם בכל זאת מנסים למצוא חוט מקשר בין המשמעות הערבית של ن.ص.ص לבין נ.צ.צ בעברית יש העניין של הבולטות וה"חדשׁוּת". בערבית זה יותר פיזי (בליטות, במות, אזורים מוגבהים). בעברית זה יותר מטאפורי: דברים נוצצים שבולטים לעין.
עברית תלמודית מחברת אותנו בצורה חזקה יותר לערבית: נוֹצֵץ – מעלה ניצנים, פורח, מלבלב (כאן מודגש יותר ענין הבליטה הפיזית אל מחוץ לצמח\אדמה).
התמונה: Emmanuel Ikwuegbu
זה היה הפוסט ה- 3,323 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.