יהלומים

יהלומים
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on יהלומים

יהלומים

יהלומים

פורסם לראשונה ב- 27.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Assaf Katz, שכתב לנו בפוסט על המילה פחם, בו הופיעה תמונה של יהלום:
“איך קוראים לגרפיט וליהלום בערבית (אני מניח שלתצורות האחרות אין שם שימושי)?”
ענה לו עלי @Ali Jabareen (علي الماهر):
“בערבית אומרים جرافيت وألماس
גראפית, אלמאס
במדוברת אומרים אלמאז עם ז חזקה
ויש נשים בשם אלמאזה
אלמאס ألماس היא מילה ברבים. בספרותית משתמשים במילה מאסה עם דגש באות ס.
במדוברת נהוג להגיד אלמאזה עם ז ועם אל הידיעה”.
כתבה @Ella Cohen:
“מבקשת עוד שמות של אבנים טובים”
ענה לה עלי:
“יש הרבה בערבית, חלקם שאול מפרסית
زمرّد זֻמֻרֻּד
ياقوت יַאקוּת
عقيق עַקִיק
فيروز פַיְרוּז
مرجان מֻרְגַ’אן
زبرجد זַבַּרְגַ’ד
חלקם מוזכרים בקוראן”
אני:
“היחידות שמעניינות אותנו פה, כך שיהיה פוסט “עם בשר”, הן יאקות ועקיק (שיופיעו בימים הקרובים).
זמרד היא אזמרגד, ברקת, וזו אינה מילה ערבית
פירוז, טורקיז, אינה מילה ערבית. שם נוסף שלה: פַיְרוּזַג’ فَيْرُوزَج
זברג’ד, אבן פֶּרידוט, גם היא אינה מילה ערבית
על מרג’אן היה לנו פוסט: https://bit.ly/392V7Bn
בקיצור, כַּלַאמַכּ גַ’וַאהֶר كلامك جواهر” (תרגום המונח – בפוסט בשבוע הבא…)
אלה כתבה:
“אבני חן שנפוצות בתכשיטים: פנינה, טורקיז, אודם (רובי), אמרלד (ברקת), ספיר.
מה שמעניין מלבד תרגומם לערבית, זו האטימולוגיה שלהם וביטויים שנגזרים מהם, נו כרגיל בפוסטים שלכם”.
אני:
“נקדיש פוסטים ל- יאקות (ספיר וגם אודם) ול- עקיק (פשוט שורש מעניין).
טורקיז הוא פירוז, ברקת היא זמרד. בשני המקרים אין לי מה להגיד. אלו אינם שורשים נפוצים או נוטים. זה יהיה פוסט באורך שורה…
על פנינה גם היה לנו פוסט:
חתם את הדיון Dima Korzh:
“גם ברוסית זה אלמאז. איזה יופי! Алма́з “
אז מילת היום היא –
אַלְמַאס أَلْمَاس או אַלְמַאז أَلْمَاز ואפילו אַלְמַאט’ أَلْمَاظ – יהלומים
לשמיעה:

ימאמה מבטאת: אלמאז (אלו חילופי קוליוּת: ס-ז)
זהו גם השם והכתיב בפרסית.
בתורכית: Elmas
לפני שנמשיך, אני חוזר כ- 30 שנה אחורה בזמן, לימים בהם אני למדתי את המילה.
המורה שלי – לא זוכר מי מהם – אמר/ה שהמקור הוא המילה מאס, והצורה שהתקבעה – אלמאס – כוללת בעצם את סַמַּן הַיִּדּוּעַ “אל”, שהפך לחלק מהמילה.
וכן, מילונים גורסים:
מַאס مَاس, או מַאסַה مَاسة – יהלום/יהלומים
בכל מקרה, אין מדובר במילה ערבית מקורית.
לפני הסברים לשוניים, כמה מילות פתיחה לויקיפדיה:
“יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי. גביש היהלום שייך למערכת הקובייתית והוא מופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד האלוטרופים של פחמן. אלוטרופ ידוע אחר הוא גרפיט.
היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 בסולם מוס (Mohs’ Scale) – דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. יהלומים משמשים לנוי (בייצור תכשיטים) ולתעשייה. יהלומים נוצרו בטבע, ובמחצית המאה העשרים החל ייצור מלאכותי שלהם. […]”
=-=-=-=
אפילו המילון העתיק (מהמאה ה- 13) “לִסַאנֶ אלְעַרַבּ” لسان العرب של אִבֶּן מַנְט’וּר ابن منظور גורס:
המקור – גם של המילה האנגלית diamond – הוא המילה היוונית ἀδάμας (adámas) שפירושה חסין, בלתי ניתן לשבירה, בלתי ניתן לאילוף.
בערבית הצליל d הפך במכוון ל- l כדי לתת למילה נופך ערבי.
מספרים ששבטי הבדואים באפריקה ובמזרח התיכון, שסחרו ביהלומים, קראו לאבן אַדַ’אמַאס أذاماس או אַלְמאס ألماس, אך ביטאו אותה: אַלְמַאט’ ألماظ או אַלְמַאד’ ألماذ.
צורת היחיד של המילה הייתה ועודנה אַלְמַאטַ’ה ألماظة.
=-=-=-=-=
אסף שאל גם על גרפיט:
“גרפיט (באנגלית: Graphite) הוא אחת מתצורות המוצק של פחמן. האלוטרופים האחרים הם גביש היהלום, הפחם, הפולרן ותצורה מודרנית יותר של צינורית פחמן המופקת בטכניקת ננוטכנולוגיה”.
בערבית:
עְ’רַאפִית غرافيت או אֻסְרֻבּ أُسْرُب או אֻסְרוּבּ أسروب.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top