מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
בֻּרְנֵיטַה بُرْنيطَة וברבים בֻּרְנֵיטַאת برنيطات או בַּרַאנִיט بَرَانِيط – כובע (ברט), כובע אירופאי; מגבעת; כומתה
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה.
– האי!
– האי. ג’יתי ואללה ג’אבכ. וין כנתי יא סת, אה?
– איש וין כנת? באלדכאן
– באלדכאן? מא אני עארף אנכ כנתי באלדכאן. טב היכ, יא נסרין, ראיחה ע אלדכאן? היכ? היכ, לא חאטה אשי עלא ראסכ ולא אישאר ולא שריטה
– יא סלאם!
– וברניטה חטי טיב, שברה קמרה חטי. הם אנתי! בקא, אסמעי, אחנא מש עאישין פי אסתראליא! שו בדהם יקולוא ענא אלנאס?
– אסמע אנת, יא עליוה! אחנא אתפקנא אני אקעד הון שהר בס, בס מא אתפקנא אנכ תג’ני! אנדרסטנד?
– מא אנא סתנד, יא בנת אלחלאל!
– אנדרסטנד, יעני פאהם? ילא, ג’מיל
– לא, מש פאהם! בעדין, למא אחכי מעאכי מא תתרכיני ותרוחי! האי אסמהא אהאנה! לא, מאהו אלצחיח, אהאנה!
– هاي!
– هاي. جيتي والله جابك. وين كنتي يا ستّ، اه؟
– ايش وين كنت؟ بالدّكّان
– بالدّكّان؟ ما اني عارف إنّك كنتي بالدّكّان. طب هيك، يا نسرين، رايحة ع الدّكّان؟ هيك؟ هيك، لا حاطّة اشي على راسك ولا إيشار ولا شريطة
– يا سلام!
– وبرنيطة حطّي طيب، شَبَرَة قمرة حطّي. همّ انتي! بقى، اسمعي، احنا مش عايشين في استراليا! شو بدّهم يقولوا عنّا النّاس؟
– اسمع انت، يا عليوة! احنا اتّفقنا إنّي أقعد هون شهر بس، بس ما اتّفقنا إنّك تجنّي! understand؟
– ما أنا stand، يا بنت الحلال!
– understand، يعني فاهم؟ يلّا، جميل
– لا، مش فاهم! بعدين، لمّا أحكي معاكي ما تتركيني وتروحي! هاي اسمها إهانة! لا، ماهو الصّحيح، إهانة!
– (בחורה מצודדת שהקשר שלה לעליוה אינו ברור לי ממקטע הסרטון הזה. לפי ההמשך היא הגיעה מאוסטרליה): היי!
– היי. באת בדיוק בזמן (מיל’: באת וכאילו אלוהים הביא אותך). איפה היית, גברת?
– מה פירוש איפה הייתי? בחנות
– בחנות? אני הרי יודע שהיית בחנות. אבל ככה, נסרין, את הולכת לחנות? ככה? לא שמה שום דבר על ראשך, לא אִישַאר* ולא סרט
– איזה יופי! (בזלזול)
– שימי כובע, קשת עם סרט לשיער** שימי, גם כן את! הקשיבי, אנו לא חיים באוסטרליה! מה יגידו עלינו האנשים?
– שמע אתה, עליוה! הסכמנו שאני אשהה פה רק חודש, אבל לא הסכמנו שאתה תשגע אותי! אתה מבין? (understand)
– (הוא לא הבין את האנגלית) אני עומד, יא בת טובים!
– אתה מבין? יאללה, ג’מיל (פונה למישהו שעומד לידה)
– לא, אני לא מבין! חוץ מזה, כשאני מדבר איתך אל תעזבי אותי ותלכי! זה נקרא השפלה! לא, האמת, זו השפלה!
* בזכות חברי אורי טרוק הבנתי שזה סוג של צעיף. המילה אינה מופיע במילונים אך מופיעה בגוגל.
** שַבַּרַה קַמַרַה – איזה מזל שיש מצד אחד גוגל וגוגל תמונות, ומצד שני קבוצת: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
שם ענו לי:
מוחמד זיאד:
שברה זה סרט (לא קולנוע) הזה שפעם היו עושות עם זה קוקו או קושרים אתו זר פרחים.
בנאתי נור חיאתי:
شبرة – סרט לקישוט שיער.
شبرة قمرة – שיר עממי ששרות ילדות בזמן משחק קפיצה בחבל, נותן קצב לקפיצות.
השחקן התכוון ל- شبرة, והמשיך ב قمرة רק בשביל שזה מתחרז יחדיו.
כך אני חושבת, כי גם אני מאלה שמוסיפים מילה לא קשורה לעניין רק בגלל החרוז.
עוני נדאף:
לפעמים משמשים בסתם מילה לחריזה, כמו למשל: حجرا بجرا (שתיהן ב ג), قللي سيدي عد للعشرة ١ ٢ … “، كنا نقولها لما نلعب غميضة وبدنا نعد او اي لعبة أخرى.
לילא עמורי:
الشبرا هي قطعة قماش دائرية من قماش مع جومي لرفع الشعر الى ما وراء الاذنين
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
ברניטה היא כובע אירופאי, מה שנקרא בעברית כומתה:
“כֻּמְתָּה היא סוג של כובע עגול עם חלק עליון שטוח. הכובע יושב בצורה הדוקה על הראש, כך ניתן לסדר את חלקו העליון בצורות שונות – לרוב מופנה לצד אחד. כומתות נחבשו לראשונה על ידי איכרים בסקים והיו סרוגות או מצונרות מצמר. כיום אפשר למצוא כומתות מלובדות מצמר, אך יש עדיין מי שסורג, מצנר ותופר כומתות מבדים שונים. כומתה (“בֵּרֵט”, Beret) גם נקשרה במשך שנים למראה הסטריאוטיפי של צרפתים וקטלאנים. אף על פי שהכומתות הן מראה נדיר בימינו, בארצות אלה זהו פריט לבוש סמלי או טקסי והן עדיין משמשות איכרים, אמנים, ציירים ואינטלקטואלים.
כומתות מזוהות עם מגזרים שונים. הכומתה הייתה גם פריט לבוש סטריאוטיפי לבמאי קולנוע עד שנות השמונים, אז, בהשפעת הבמאי סטיבן ספילברג ואחרים, החליף אותה כובע המצחייה. […]” (ויקיפדיה)
בצרפתית: Béret
באיטלקית: Berretto
באנגלית: Beret
בגרמנית: Barett
בֻּרְנֵיטַתֶ אלְמִצְבַּאח برنيطة المصباح – אהיל (מיל’: הכובע של המנורה)
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,610 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
