כוונה

כוונה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on כוונה

כוונה

כוונה

פורסם לראשונה ב- 29.1.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
עובדיה שלח לי את הבדיחה הבאה:
אז מילת היום היא –
קַצְד قَصْد – כוונה; רצון, מטרה, תכלית; חיסכון; מתינות; ממוצע
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל; האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
ואחד סאפר ואשתאק לזוג’תה, פארסל אליהא:
“אשתקת אליכ יא זוג’תי אלראבעה”
אלחין ויש אללי יקנעהא אנה ח’טא’ מטבעי וכאן קצדה זוג’תי אלראא’עה…
אללה יפרג’ המה
רכזוא את’נאא’ אלכתאבה
واحد سافر واشتاق لزوجته، فأرسل اليها:
“اشتقت اليك يا زوجتي الرّابعة”
الحين ويش اللّي يقنعها إنّه خطأ مطبعيّ وكان قصده زوجتي الرّائعة…
الله يفرج همّه
ركّزوا أثناء الكتابة
מישהו נסע והתגעגע לאשתו, אז שלח לה (הודעה):
“התגעגעתי אליך, אשתי הרביעית”
עכשיו מה ישכנע אותה שמדובר בטעות הקלדה, וכוונתו הייתה: אשתי הנפלאה… (בערבית השוני בין המילה נפלא ו- רביעי הוא אות אחת)
שאללה יעזור לו
שימו לב/התרכזו במהלך הכתיבה
=-=-=-=
השורש הערבי ק.צ.ד הוא ספרותי בעיקרו והוא עוסק בכוונות ובחיסכון, וגם בקצידות (ראו בהמשך). הוא מופיע במילים ספרותיות רבות שאינן בשימוש.
בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים.
* הפועל קַצַד قصد בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התכוון, רצה ב-; היה מתון, נהג בחסכנות; חיבר שירים מסוג קצידה
* דוּנַ קַצְד دون قصد – ללא כוונה
* עַן קַצְד عن قصد או קַצְדַן قصدًا – בכוונה
* מַקְצוּד مقصود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – כשם תואר: שהולכים/מתכוונים אליו, מבוקש; משהו שנעשה בכוונה. כשם עצם: כוונה, משמעות, מובן, תכלית, מטרה
* הפועל קַצַּד قصّد בבניין השני – חיבר שירים מסוג קצידה
* הפועל הספרותי אִקְתַצַד اقتصد בבניין השמיני – חסך
* אִקְתִצַאד اقتصاد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כלכלה; חיסכון (המילה מופיעה באינספור מונחים וצירופים)
* אִקְתִצַאדִיּ اقتصتديّ – כלכלי; חסכוני
* קַצִיד قصيد – מכֻוון, שאילו מתכוונים
* בַּיְתֶ אלְקַצִיד بيت القصيد – הבית העיקרי בשיר (בקצידה). בהשאלה: עיקרו של דבר
* מַקְצַד مقصد וברבים מַקַאצֶד مقاصد – יעוד, מטרה, יעד, מגמה, תכלית, משאלה, כוונה, רצון; מוסד, אגודה
* גַ’מְעִיַּתֶ אלְמַקַאצֶדֶ אלְחַ’יְרִיַּה אֶלְאִסְלַאמִיַּה جمعيّة المقاصد الخيريّة الإسلاميّة – אגודת הצדקה והחסד האסלאמית “אלמקאצד” (הוקמה בביירות בשנת 1878. מדובר במלכ”ר: מוסד ללא כוונת רווח, העוסק בחינוך, חינוך לערכים, בריאות וחברה, וזאת מתוך אג’נדה לאומית ודתית)
* קַצִידַה قصيدة וברבים קַצַאאֶד قصائد – שיר ערבי מסוגנן ושקול (בעל משקל)
“קצידה (בערבית: قصيدة) היא צורת שירה שמקורה בתקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב. עם הכיבוש האסלאמי הקצידה הפכה לנפוצה בתרבויות שונות, ביניהן התרבויות הערביות, הפרסית והטורקית. הקצידה הובאה גם לשירה העברית על ידי דונש בן לברט.
המשמעות המקורית של המילה קצידה היא הגעה אל המטרה ובהמשך היא הפכה למילה המציינת שיר במבנה מסוים, אשר אורכו לא פחות מעשרה בתים.
מבנה מקורי
מבנה הקצידה הראשוני היה בעל שלושה חלקים:
נסיב (نسيب) – פתיחה בעלת ממד נוסטלגי שלרוב עוסקת באהבה שהייתה ואיננה ובגעגועים. מטרת חלק זה היא למשוך את אוזני השומעים
רחיל (رحيل) – שיר על הגמל, הסוס, או חיות המדבר ועל סצנות מחיי הנוודות במדבר
גוף – דברי שבח של הדובר על עצמו, על השבט שלו, או על הפטרון שלו. לעיתים מלווה גם בסאטירה על השבט האויב
שלושת חלקי השיר בקצידה אינם קשורים בקשר נרטיבי, אלא באמצעות חריזה ומשקלים. האיזון בין אורך חלקי השיר השונים משתנה.
[…]
הקצידה בשירת הבקשות של יהודי מרוקו
בקובץ שירת הבקשות “שיר ידידות” של יהודי מרוקו, שילבו המחברים קצידות בסוף כל קטע שירה, בהתאם לפרשת השבוע. הקצידות הכילו את סיפורן של פרשיות השבוע, אך לא תאמו לכל הפרשיות. בשל כך, רבי דוד אלקיים חיבר קצידות חדשות בחריזה עברית לפי כללי החריזה הערבית”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“בית החולים אל-מקאצד או בשמו המלא בית חולים אל-מקאצד אל-ח’ירייה אל-אסלאמיה ( בערבית: مستشفى جمعيّة المقاصد الخيرية الإسلامية בעברית: בית החולים של אגודת הצדקה האסלאמית אל-מקאסד) הוא בית חולים כללי בשכונת א-טור בהר הזיתים בצפון מזרח ירושלים, המשרת את האוכלוסייה הערבית.
בית החולים נוסד על ידי אגודת הצדקה האסלאמית אל-מקאסד. אבן הפינה למבנה בית החולים הונחה בשנת 1964 בזמן שמזרח ירושלים הייתה בשליטה ירדנית. המבנה מומן, בין השאר, מתרומות של נסיכות הנפט כווית. הבנייה הושלמה בשנת 1967 ולאחר מלחמת ששת הימים עבר המבנה לשלטון ישראלי. בית החולים פתח את שעריו לקהל בשנת 1968 ומאז הוא משרת את האוכלוסייה הערבית הן בירושלים והן ביהודה ושומרון, כחלק ממערך בתי חולים במזרח ירושלים, הכולל גם את בית החולים שבמתחם אוגוסטה ויקטוריה, בית היולדות “הסהר האדום”, ובית החולים אל-אמירה בסמה השוכנים על הר הצופים הסמוך. […]” (שם)
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top