כומר
מקצועות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on כומר

כומר

כומר

פורסם לראשונה ב- 13.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
הפוסט היום ארוך. ארוך מאוד.
למי שאין כוח לעיין בכולו שיקפוץ ישר לסוף כדי להבין מדוע בחרתי במילה הזו…
מילת היום היא –
ח’וּרִיּ خُورِيّ וברבים חַ’וַארִנַה خوارنة או ח’וּרִיִּין خُورِيّين – כומר; כהן דת נוצרי
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי הספרותי ח’.ו.ר (בגזרת ע”ו) עוסק בחולשה והוא די נדיר. בנוסף, יש לו תחומי משמעות נוספים, כלל לא שימושיים:
* הפעלים הספרותיים חַ’וִרַ خَوِرَ בבניין הראשון או חַ’וַּרַ خوّر בשני – נחלש
* חַ’וַר خَوَر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חולשה, תשישות
* חַ’אאִ’ר خائر, בצורת הבינוני הפועל – תשוש
* הפעלים חַ’אר خار בבניין הראשון או חַ’וַּר בשני – נעשה רעב
* מְחַ’וַּר مخوَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – רעב
* חַ’וַּארַה خوّارة – אדמה רכה (ולא להתבלבל עם הכפר חוארה דרומית לשכם)
* ח’וּר خور – נשים חסרות דעת
מעיר בנושא הקורא Or Hasson:
נראה שאין קשר אטימולוגי בין خوري למלים האחרות מן השורש. מקור השם (והמילה) הוא בשם הלטיני לכומר, cura, שלפי חלק מהמילונים עבר מזרחה בתיווך היוונית.
ומוסיף Yehuda Katz את המובן מאליו:
אדמת חואר, נחל חוורים – הם הגרסה העברית של האדמה הרכה שהוזכרה זה עתה.
בנוסף, כותב לנו @בקר מסארוה:
“אצלנו בכפרים, בעיקר באיזור המשולש, הזקנים משתמשים במילה ח’ור خور לאדמה נמוכה שנמצאת בין הרים.
אגב, יש כפר בואדי ערה שנקרא ח’ור צקר خور صقر”.
וגם Yair Gold:
ככל הנראה חיוורון בעברית קשור לשורש ח’.ו.ר בערבית אך לא למלה ח’ורי שהיא כאמור שאילה משפה אחרת. בערבית משמעות השורש היא היה חלש. אך לפי המקור שאני מצרף בתגובות, יש בנוסף למשמעות של חולשה גם משמעות של חיוורון\לובן. אם כי ההסבר הוא בצרפתית שאיני דובר. (אגב המרחק לא רב בין חולשה לחיוורון, כאשר חושבים על זה. וייתכן שערבית שאלה שורש זה מארמית או משפה אחרת). בשפות שמיות שונות משמעות השורש קשורה לצבע הלבן. במספר שפות שמיות השורש קשור לצבע השחור. ההנחה היא שבפרוטו-שמית משמעות השורש היא צבע שחור-לבן
=-=-=
על השורש הקרוב ח’.י.ר היה לנו פוסט בשבוע שעבר:
ח’ורי הוא כומר בארצות אלשאם (סוריה רבתי, הלבנט: סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל).
כומר נוצרי בערבית, בכל מקום ולא רק באלשאם, הוא גם קִסּ قسّ וברבים קֻסוּס قُسُوس או קִסִּיס قِسِّيس וברבים קִסִּיסִיּוּן قِسِّيسُونَ או קַסַאוִסַה قَسَاوِسَة.
הקורא Nser Grabli כותב לנו בנושא: המילה באה מהמילה הארמית-סיריאנית קשישא שפירושה זקן כמו בעברית קשיש.
=-=-=
בישראל מוכרים השחקן מכרם ח’ורי ובתו קלרה ח’ורי. רק לפי שם משפחתם אפשר להבין שהם נוצרים.
ישנם גם יהודים עם שם המשפחה חורי, כמו למשל יוסי חורי, שהוא חבר בצמד “הפרברים”. יוסי נולד בעיראק, אך Gila Yona, שהיא מומחית לניב העיראקי היהודי ואף כתבה ספר בנושא, טוענת שזהו השורש הערבי ח.ו.ר, העוסק ביופי, ולא בשורש של היום.
באופן צפוי, מקומות רבים בלבנון כוללים את המילה “ח’ורי” בשמם.
ואם כבר עוסקים במונחים מהנצרות המזרחית, אני משוכנע שרובכם שמע על המילה:
מַאר مار, שהוא קדוש נוצרי (מיל’: אדון או אל, בארמית-סִרְיַאנית, והקשר ל- מר העברי ברור לגמרי).
אני מרגיש שאתם בוהים במסך: “אנחנו? שמענו את המילה הזו??? אתה בטוח?”
אז אם אתם מטיילים בארץ, ודאי ביקרתם במנזר מַאר אֶלְיַאס دير مار الياس, או בסביבתו. דֵיר הוא מנזר בערבית. הנה הפתיח מויקיפדיה:
מנזר מאר אליאס הוא מנזר יווני-אורתודוקסי בירושלים. המנזר שוכן בין קיבוץ רמת רחל לשכונת גילה, על דרך חברון (כביש 60), מערבית לגבעת הארבעה ודרומית-מזרחית לגבעת המטוס.
המנזר הוקם בתקופה הביזנטית, בין השאר כתחנת דרכים על הדרך מירושלים לבית לחם וחברון. הוא נהרס בפלישה הפרסית ב-614, שוקם ונהרס שוב ברעידת אדמה במאה ה-12 והוקם שוב בשנת 1160. שיקום נוסף נעשה בתקופה הצלבנית וכמו כן, הוא שופץ בתחילת המאה התשע עשרה.
בשנת 1345 נקבר במקום הבישוף של ירושלים, אליאס. לאחר מותו החלו תושבי בית לחם ובית ג’אלא לעלות לרגל לקברו מדי שנה. עם הזמן התפתחה מסורת הגורסת שכאן חנה אליהו הנביא בבורחו מפני איזבל. בעבר היו מראים ליד המנזר סלע ועליו שקע בדמות אדם, ונטען שהסלע קיבל את צורת גופו של אליהו כדי שיוכל לנוח בנוחות על גביו […].
או במנזר מַאר סַאבַּא دير مار سابا, הנה גם הפתיח על אודותיו:
“מר סבא הוא מנזר יווני-אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה בתחומי שטח C, אולם דרך הגישה אליו ברכב עוברת בשטח A, בכפר עבידיה. ניתן לגשת למנזר באמצעות הליכה/רכיבה על אופניים/נסיעה ברכב שטח מהכביש שבבקעת הורקניה. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה הדמות החשובה מבין נזירי המדבר של התקופה הביזנטית, והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון.
מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, כונה לעיתים טיפיקון המנזר בשם “טיפיקון ירושלים”. טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול, ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו […]”.
=-=-=-=
בזכות הפוסט הזה אני חוזר לאחד השירים, אם לא ה-.
השיר הוא הֻוַּארַתֶ אלתַּנּוּרַה هوّارة التّنّورة, שאני בעיקר אוהב בהקשרו את הביצוע של הזמר הלבנוני הגבר-גבר עַאצִי אֶלְחַלַּאנִי عاصي الحلاني.
מה זה הוארה? זה ז’אנר מוזיקלי של אזור אלשאם (הלבנט, “סוריה הגדולה”), בכך אין ספק, אבל אין שום מקום שמסביר את זה בדיוק, גם לא מילונים. עניין מקומם.
תנורה היא חצאית. כל שיר הוארה עוסק בנושא אחר.
כשאומרים על שיר “מילים ולחן – עממי” – מתכוונים לשירים מסוג זה ?
השיר מתחיל בפתיח מרתק, שרק הוא מצדיק פוסט נפרד ולכן אינו מופיע היום.
ואז יש שיר ארוך, ממנו בחרתי להביא קטעים נבחרים בלבד.
שני בתים ממנו פורסמו פה בעבר ומובאים שוב. בבית האחרון (כאשר באמצע יש בתים נוספים) מבינים שהבחורה היא… נוצרייה.
הכינו את הכפיים ואת כל איברי הגוף, כי זו חוויה תרבותית:
شفت الحلوة عالدّورة توقّف تاكسي لتركب שִפְתֶ אלְחִלְוֶה עַאלדַּוְרַה תְוַקֶּפ תַאכְּסִי לַתִרְכַּב
بعدها بنت صغيّرة بتسوسح عقل الشّباب בַּעְדַהַא בִּנְתֶ צְעַ’יֻּרַה בִּתְסַוְסֶח עַקְלֶ אלשַּבַּאבּ
جبينها مثل البلّورة مثل البدر اللّي بالحجاب גְ’בִּינְהַא מִתְ’לֶַ אלְבַּלּוּרַה מִתְ’לֶ אלְבַּדְרֶ אִללִּי בִּאלֶחְְגַ’אבּ
شنّت عالجيش ثورة تمحي العسكر والطّواب שַנֶּת עַאלְגַ’יְש תַ’וְרַה תִמְחִי אֶלְעַסְכַּר וּאלטוַאבּ
انهزّت عالارض خصورها نجوم السّماء بتتكهرب אִנְהַזֶּת עַאלְאַרְצְ’ חְ’צוּרְהַא נְגוּםֶ אלסַּמַאא’ בְּתִתְכַּהְרַבּ
زورت للبدر زورة البدر بينزل على التّراب זַוְרַת לַלְבַּדֶר זַוְרַה אֶלְבַּדְרֶ בְּיִנְזֶל עַלַא אלתְּרַאבּ
انشكّت بالأرض حوراء تطعم تفّاحة وعناب אִנְשַכַּת בִּאלְאַרְצֶ’ חַוְרַאא’ תִטְעַם תֻפַאחַה וּעְנַאבּ
لبست أجمل تنّورة شبر من فوق الرّكاب לִבְּסֶת אַגְ’מַל תַנּוּרַה שִבֶּר מִן פַוְקֶ אלרְּכַּאבּ
وبسحابة تنّورة وليش الفتحة من وراء؟ וּבְּסַחַּאבֶּת תַנּוּרַה וּלַיְשֶ אלְפַתְחַה מִן וַרַאא’?
ראיתי את היפה בכיכר, עוצרת מונית כדי לנסוע
היא עדיין ילדה קטנה, משגעת את הגברים
המצח שלה כמו בדולח, כמו הירח המלא בזמן ליקוי (?)
היא גרמה למרד בצבא, היא הורסת את החיילים ואת התותחים
כשהיא מעכסת את מותניה, כוכבי השמיים מתחשמלים
היא ביקרה בירח, והירח נפל על האדמה
פסעה (?) על האדמה אישה שחורת עיניים, אוכלת תפוח וענבים
היא לבשה את החצאית היפה ביותר, שמגיעה קצת מעל הברכיים
חצאית עם רוכסן, אבל למה הפתח מאחור?
هوّر يا ابو الهوّارة، يا دين ابوي الهوارة הַוֶּר יַא אבּוּ אלְהֻוַּארַה, יַא דִין אַבּוּי אֶלהוארה
لمّن شدّوا عالرّحيل وحطّوا بقلبي نارة לַמַּן שַדּוּא עַאלרַּחִיל וּחַטּוּא בִּקַלְבִּי נַארַה
רקוד את ההוארה, איש ההוארה, הדת של אבי היא ההוארה
כשהם קשרו (את הסוסים) לקראת המסע, הם הבעירו בליבי אש
[…]
الحلوة اللّي قامت بكّير وقفت على مرايتها אֶלְחִלְוֶה אִללִּי קַאמֶת בַּכִּיר וִקְפֶת עַלַא מְרַאיִתְהַא
تسوّي لشعرها كوافير بعينها تهندس كحلتها תְסַוִּי לשַעַרְהַא כְּוַאפֵיר בְּעַיְנְהַא תְהַנְדֶס כֻּחְלֶתְהַא
سوّت قهوة مرّة كثير غليتها وهيّلتها סַוַּת קַהְוֶה מֻרַּה כְּתִ’יר עִ’לְיֶתְהַא וּהַיַּלֶתְהַא
بإيدها جوز سنانير عم بتحيّك كنزتها בִּאִידְהַא גַ’וְזֶ סְנַאנִיר עַם בִּתְחַיֶּכּ כַּנְזֶתְהַא
نزلت كسدرة عالبير البير بقلب جنينتها נִזְלֶת כַּסְדֻרַה עַאלְבִּיר אֶלְבִּיר בּקַלְבֶּ גְ’נַיְנֶתְהַא
السّنارة وقعت بالبير الأطرش سمع رنّتها אֶלסִּנַארַה וִקְעַת בִּאלְבִּיר אֶלְאַטְרַש סִמֶע רַנֶּתְהַא
الأعمى قال خرمها كبير الأخرس سب ديانتها אֶלְאַעְמַא קַאל חֻ’רְמַהא כְּבִּיר אֶלְאַחְ’רַס סַבֶּ דְיַאנֶתְהַא
صار بدّنا حكمة وتبصير وحتّى نجيب السّنارة צַאר בִּדְּנַא חִכְּמֶה וּתַבְּצִיר וּחַתַּא נְגִ’יבֶּ אלסִּנַארַה
היפה שקמה מוקדם עמדה מול המראָה שלה
סידרה את שיערה ואיפרה את עיניה
היא הכינה קפה מר מאוד, הרתיחה את המים ואפשרה להם לגלוש
בידיה צמד מסרגות, היא סורגת לעצמה סוודר
היא ירדה לטיול קצר לבאר, הבאר במרכז הגן שלה
המסרגה נפלה לבאר, החירש שמע את צלילהּ
העיוור אמר: קוף (המסרגה) גדול, האילם קילל את הדת שלה
אנו רוצים דברי חכמה והגדת עתידות כדי שנביא את המסרגה
(האחריות לפרשנות מילות השיר היא עליכם…)
וזה הבית שמופיע לראשונה אצלנו היום:
البنت الي نزلت على القدّاس تنقّي شبّ وتتكلّل
لمن شافها الخوري الياس وبطّل قدّاسو يكمّل
صفى مثل الشّارب كاس صار يلوح يمين وشمال
قالن شو هيدا يا ناس وين كان مخبّى هالمال
شعرها أشقر وملس من فوق كتافا مجدّل
انفا إذا بيتنفّس بالأرض بيعمل زلزال
لسانا إذا بيتحدث بيتحدث حديث رجال
ريقا خمرة بقلب الكاس وأطيب من عرق الشلال
دقنا فنجان الالماس معبّى بنّ مخلّط هال
عنقا شمعة للقدّاس بتشابه عنق الغزال
بطنا حرير الأطلس ما شافو بعينو الدّلّال
بطات اجريها الأساس عليها جسمها بيتنقّل
قدمها على الصّخر انداس تحت الصّخر يصفّي رمال
أنا يلي وصفتا يا ناس بدون علاج بدون جدال
من اجريها لشعر الرّاس وسبحان ربّي اللي صّورا
הנערה שהלכה לתפילה, בחרה בחור כדי להתחתן
כשראה אותה הכומר אליאס הוא לא היה יכול לסיים את הטקס
הוא התנהג כשיכור, והתחיל לזוז ימין ושמאל
הוא אמר להם: “מה זה, אנשים? איפה היה מוסתר כל היופי הזה?”
שערה בלונדיני וחלק, שזור מעל כתפיה
כשאפה נושם הוא גורם לרעידת אדמה
כשלשונה מדברת היא מדברת דיבור של גברים
הרוק שלה הוא יין בתוך הכוס, והוא טוב מערק “אלשלאל” (כנראה שם מותג)
הסנטר שלה הוא כוס יהלומים, מלא פולי קפה מעורבבים בהל
הצוואר שלה הוא נר של כנסיה, דומה לצוואר של צביה
הבטן שלה היא משי אריג סאטן, שהשדכן מעולם לא ראה
ירכי רגליה הם הבסיס, שעליו גופה נע
כשרגלה דרכה על הסלע, מתחת לסלע נותר חול
אני זה שתיאר אותה, אנשים, ללא טיפול וללא ויכוח
מרגליה ועד שיער ראשה, והשבח לאל אשר יצר אותה
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
אבל למה, בעצם, בחרתי במילת היום?
כדי להכיר לכם את אושיית הרשת הלבנונית אנג’י ח’ורי Angie Khoury أنجي خوري
אנג’י הזו צצה בכל רשת חברתית: פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב… איפה לא…
מה הקטע שלה בחיים לא בדיוק הבנתי, אבל היא אחת הדמויות הפרובוקטיביות ביותר שפגשתי אי פעם. היא מצלמת עצמה בסרטונים בהם היא מדברת על הכל, כאשר אינה בוחלת בשום נושא. ובל נשכח שמדובר, אחרי הכל, בבחורה לבנונית.
לאחרונה פורסם ששמה האמיתי הוא בכלל נַגְ’וַא ח’ליק אללה.
זהו. הפעם אני לא שם קישורים, מי שרוצה לחפש את הפרסונה מוזמן לעשות זאת בעצמו.
אגודת הכמרים הנוצריים העדיפה לשמור על שתיקה במקרה זה… ?
שיהיה יום נהדר וחג שמח,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x