כמו שאני רוצה

כמו שאני רוצה
ביטויים ופתגמים מיליותLeave a Comment on כמו שאני רוצה

כמו שאני רוצה

כמו שאני רוצה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא עידן להב.
אז מילת היום היא –
זַיּ מַא בִּדִּי زَيّ مَا بِدِّي – כמו שאני רוצה
עידן שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
anisak86
Anoosa♥️????????????????لبنه ومكدوس
לַבַּנַה וּמַכְּדוּס
=-=
כולם יודעים מה זה לבנה, ומכדוס הוא מאכל מבוסס חצילים
לחשבון יש כמעט 68,000 עוקבים. אנוּסה (במלעיל!!!) כותבת על עצמה:
بسم لله الرحمن الرحيم ????????تبارك الرحمن
#anoosaproducts#labanaوmakdoos
ترمسعيا
בשם האל הרחמן והרחום, יבורך הרחמן
תֻרְמֻסְעַיַּא (כפר בין ראמאללה לשכם)
אנוסה? אנוסה הוא כינוי חיבה. אבל אני חייב לדעת עליה עוד פרטים.
היא גרה בארה”ב, בזה אין ספק. מצמד האותיות IL שמופיעות בכתובת שלה (בסרטונים אחרים) עולה שהיא גרה במדינת אילינוי (יודע שלרגע חשבתם שמדובר בישראל…).
למזלנו היא מפרטת טיפה יותר על עצמה בחשבון אינסטגרם שלה, שהוא בעל אותו כינוי:
Anisa Khraiwish
יזם
بسم الله تبارك الرحمن Anoosa products ???? Makdoos ????Labana Pro????????❤️Chicago is ????ترمسعيا is ❤️
אם כן, שמה אַנִיסַה חַ’רַיְוִש أنيسة خريوش, ויש לה ליין מוצרי מזון.
היא גרה בשיקגו (שנמצאת באילינוי).
=-=
הסרטון פורסם ב- 8.3.24.
אניסה מתייחסת בו לתגובה שקיבלה ממשתמש בשם אבן אלקדס (בן ירושלים), שמתייחס לדיבור הכפרי (פלאחי) שלה, בו האות הערבית כאף נהגית לא פעם כ- צ’ ch.
כבר התייחסנו פה בעבר לתופעה הזו.
בתגובה נכתב:
אנתי בתתצנעי תצנע באלחכי אלפלאחי. אנא פלאח בס מש היכ
מש כל שי באלתשאף אשי ומנו
אנא ועאיש חיאתי בקרית צפא ראמ אללה, בנחכי באלתשאף בס מש היכ
אנתו אלאמריכאן בתזודוהא כת’יר, בתציר תצנע
انتي بتتصنّعي تصنّع بالحكي الفلّاحي. أنا فلاح بس مش هيك
مش كلّ شي بالتشاف اشي ومنو
أنا وعايش حياتي بقرية صفا رام الله، بنحكي بالتشاف بس مش هيك
انتو الأمريكان بتزوّدوها كثير، بتصير تصنّع
את מדברת באופן מלאכותי עם הדיבור הפלאחי הזה. גם אני פלאח, אבל לא ברמה הזו
לא כל מילה היא עם צ’אף, יש ויש
אני חי בכפר צפא (ליד) ראמאללה, אנו מדברים בצ’אף אבל לא ברמה הזו.
אתם האמריקאים מגזימים מאוד, זה הופך למלאכותי
=-=
מוכנים לסרטון? זו חוויה לשונית מרטיטה, המשלבת בין דיבור כפרי שומרוני ל… אנגלית אמריקאית. תענוג לאוזניים!
אול אשי, אנא מש עארף שו מע’לבכ ושו מא’ת’ר עליכ אני בחכי פלאחי הידא.
ת’אני אשי הדא מש תצנע, יא פצח קראיבכ. אחנא אהל אמריכא ליש הידא מנחכי? ען אסיאדנא, ג’דאדנא אג’וא הנא, האג’רוא עלא אמריכא, עלמוא אהלנא, עלמוהם תעלם אלערבי, ובעדין אהלנא עלמונא אחנא אלערבי. so אחנא אלפלסטיני, אללע’ה אלפלסטיניה, אללהג’ה אלאצליה, יעני מן ג’דודנא, מן ג’דאדנא. OK, so I don’t know שו משכלתכם. יעני קדיש, אלי סנתין באטלע עלא אל social media, אלי סנתין בחכי זי מא אנא. שו אללי מתצנע פי?
אקסם באללה אנא מש עארף שו האד. שו אלחכי האד?
ובעדין, עדם אלמאאח’ד’ה, בדאל מא אנת מרכז עלא טריקת חכיי, רכז עלא שו קאעד ביציר פי שעבנא, כיף קאעדין ביתקאתלוא. אה פעלן, אנא מש דאימן קאעד בנזל שו אללי ביציר פיהם עשאני קאעד בנזל שע’ל, קאעד בשתע’ל, מנשאן עיאלי! so מש צ’רורי תקעד תנק. באלעכס, לאזם נקף מע בעצ’, שו אלחכי אלפאצ’י? אלענצריה האי? I’m sorry, I know אנכו מתעודין עלי אני אצ’ל אחכי ואמזח והיכ, בס צאירין יזאודוהא too much and it’s unbearable.
חתא ע כלמה כנאפה. עמלנא דעאיה ללנאס “אכלנא כנאפה”. אללה לא יוריכם! שו צאר פי! “כנאפה, מש צ’נאפה”. עמי, אנא בדי אחכיהא זי מא בדי! אנא מש אלוחידה אללי בס בקול כנאפה. עאדי, “כנאפה, אצלן אטיב כנאפה”.
ואללי מש מעג’בה כיף אנא בחכי ומש מעג’בה אלשע’לאת הדולה, keep scrolling! מע אלסלאמה, you know?
אהלן וסהלן פי כל ואחד וואחדה מחתרמה, אמא ח’לאף ען היד מא בקדר אקול לכם.
לא בקול לכם שע’לה: אללה יהדיכם.
أوّل اشي، أنا مش عارف شو مغلّبك وشو مؤثّر عليك إنّي بحكي فلّاحي هيدا.
ثاني اشي هدا مش تصنّع يا فصح قرايبك. احنا أهل أمريكا ليش هيدا منحكي؟ عن أسيادنا، جدادنا اجوا هنا، هاجروا على أمريكا، علّموا أهلنا، علّموهم تعلّم العربي، وبعدين أهلنا علّمونا احنا العربي. so احنا الفلسطيني، اللغة الفلسطينيّة، اللّهجة الأصليّة، يعني من جدودنا، من جدادنا. OK, so I don’t know شو مشكلتكم. يعني قدّيش، الي سنتين باطلع على ال social media، الي سنتين بحكي زيّ ما أنا. شو اللي متصنّع فيّ؟
أقسم بالله أنا مش عارف شو هاد. شو الحكي هاد؟
وبعدين، عدم المؤاخذة، بدال ما انت مركّز على طريقة حكيي، ركّز على شو قاعد بيصير في شعبنا، كيف قاعدين بيتقاتلوا. اه فعلًا، أنا مش دايمًا قاعد بنزّل شو اللي بيصير فيهم عشاني قاعد بنزّل شغل، قاعد بشتغل، منشان عيالي! so مش ضروري تقعد تنقّ. بالعكس، لازم نقف مع بعض، شو الحكي الفاضي؟ العنصريّة هاي؟ I’m sorry, I know إنّكو متعوّدين علي إنّي أضلّ أحكي وأمزح وهيك، بس صايرين يزاودوها too much and it’s unbearable.
حتّى ع كلمة كنافة. عملنا دعاية للنّاس “أكلنا كنافة”. الله لا يورّيكم! شو صار فيّ! “كنافة، مش كنافة”. عمّي، أنا بدّي أحكيها زيّ ما بدّي! أنا مش الوحيدة اللي بس بقول كنافة. عادي، “كنافة، أصلًا أطيب كنافة”.
واللي مش معجبه كيف أنا بحكي ومش معجبه الشّغلات هدولة، keep scrolling! مع السّلامة، you know?
أهلا وسهلا في كلّ واحد وواحدة محترمة، أمّا خلاف عن هيد ما بقدر أقول لكم.
لا، بقول لكم شغلة: الله يهديكم.
קודם כל, אני לא יודעת* מה מפריע לך ומה מציק לך שאני מדברת ככה בניב הפלאחי.
שנית, זה לא מלאכותי או לשון צחה של אנשים (מיל’: קרוביך). אנו, תושבי ארה”ב, למה אנו מדברים כך? זה (הגיע) מסבינו שבאו לכאן, שהיגרו לארה”ב. הם לימדו את הורינו, לימדו אותם ללמד ערבית, ואח”כ הורינו לימדו אותנו ערבית. כך שהשפה הפלסטינית, הלהג המקורי, היא מסבינו. אז אני לא מבינה מה הבעיה שלכם. כבר כמה? אני שנתיים ברשתות החברתיות, אני כבר שנתיים מדברת כפי שאני. מה מלאכותי בי?
אני נשבעת באלוהים שאני לא יודעת מה זה. מה זה הדיבור הזה?
חוץ מזה, במחילה מכבודכם, במקום שתתרכז בדרך הדיבור שלי, התרכז במה שקורה לעם שלנו, איך הם נלחמים אלו באלו. כן, אני לא תמיד מתייחסת למה שקורה להם כי אני מפרסמת דברים של העבודה, אני עובדת, למען ילדיי! אז זה לא קריטי שתתקרצץ. להיפך, אנו אמורים לעמוד זה לצד זה. מה זה דברי ההבל האלה? מה זו הגזענות הזו? אני מצטערת, אני יודעת שאתם רגילים שאני מדברת ומתלוצצת וזה, אבל הם מגזימים יותר מדי וזה בלתי נסבל.
אפילו בעניין המילה כנאפה. הכנו פרסומת לאנשים, “אכלנו כנאפה”. שאלוהים לא יַראה לכם טוב! מה שקרה לי! “(אומרים) כנאפה, לא צ’נאפה”. בנאדם, אני רוצה להגיד איך שבא לי! אני לא היחידה שאומרת צ’נאפה. זה רגיל, “צ’נאפה, עדיף (להגיד) צ’נאפה”. (מצחקקת)
מי שלא מוצא חן בעיניו איך שאני מדברת ולא מוצאים חן בעיניו הדברים האלה, שימשיך לגלול. להתראות, אתה מבין?
ברוכים הבאים כל המכובדים, ומעבר לכך אין לי מה להגיד לכם.
לא, אגיד לכם משהו: שאלוהים ינחה אתכם בדרך הישר.
* כמו כפריות רבות באזורנו, גם היא מתייחסת לעצמה בצורות הבינוני הפועל בצורת הזכר ולא הנקבה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו פוסט שהוקדש לשורש הספרותית ז.י.י, העוסק בבגדים.
גם מילת היום היא מהשורש הזה, אך היא במדוברת ואין לה זיקה לשום מילים אחרות מהשורש כך שאין קשר ביניהן.
* זַיּ زَيّ – כמו
* זַיּ מַא- زَيّ ما- – כמו ש-
* זַיּ בַּעֶץ’ زَيّ بعض – (הם) אותו דבר
* זַיּ אלְמַיֶּה زَيّ الميّة – בקלות; לגמרי (מיל’: כמו המים)
* רַאסֹה זַיֶּ אלְחַגַ’ר راسه زَيّ الحجر – עקשן (מיל’: הראש שלו כמו אבן)
* זַיֶּ / מִתְלֶ אלְאַטְרַש פִי אלזַּפֶّה زيّ / متل الأطرش في الزّفّة – הוא לא יודע מה קורה סביבו (מיל’: כמו חרש בתהלוכת שמחה, בחתונה, שאינו שומע את הזמרה והנגינה ואינו יודע מה קורה סביבו)
המילה מופיעה בעשרות ביטויים ופתגמים. היא זהה במשמעותה למילה מִתֶ’ל مثل.
מקור התמונה: idepgram
זה היה הפוסט ה- 2,426 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x