כפרי

כפרי
אוכל מקומות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on כפרי

כפרי

כפרי

פורסם לראשונה ב- 1.11.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
בַּלַדִיּ بَلَدِيّ – כפרי; מקומי; יליד המקום; עממי, פשוט; המוני, לא מתורבת
לשמיעה:

חיה, שהיא אחותי הבכורה, וגם אני, שמענו רבות בילדותנו על ירקות בלדי, פירות בלדי ועופות בלדי.
כל דבר שהוא אינו מתועש, משובט, מהונדס גנטית או מיצור המוני. דברים שאפשר להשיג… בכפר.
בתחילת דרכנו, כמעט לפני 4 שנים, הופיע אצלנו הפוסט הקצרצר הבא:
המילה בַּלַד משמעותה “ארץ”, “עיר” או “כפר”. בעצם, כל מקום ישוב.
בלדי (תלוי בהקשר) יכול להיות מתורגם גם “הכפר שלי”.
המילה המובהקת ל”ארץ” היא בִּלַאד, ולכן: בִּלַאדִי זה ארצי, הארץ שלי.
שם התואר “בלדי” מתייחס לכל מה שמוצאו מהכפר האותנטי, לא מהחקלאות המודרנית, ירקות ופירות מזני מורשת, כאלה שלא עברו השבחה גנטית או הכלאות, שקשה למצוא היום בשווקים.
=-=-=-=
השורש הערבי ב.ל.ד עוסק במקומות ישוב וגם בטיפשות (לא בשימוש).
* הפעלים הספרותית בַּלֻדַ بَلُدَ בבניין הראשון או תַבַּלַּדַ تبلّد בחמישי, שניהם אינם בשימוש – נעשה טיפש ומטומטם
* הפועל הספרותי בַּלַדַ بَلَدَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התיישב, התגורר
* הפועל בַּלַּד بلّد בבניין השני – אִקְלֵם/יישב את- ב-
* הפועל תַבַּאלַד تبالد בבניין השישי – התבטל בעבודה, עבד לאט; העמיד פני טיפש
* בַּלַד بلد וברבים בִּלַאד بلاد או בֻּלְדַאן بلدان – כפר; עיר; ארץ (מה שאומר שמתרגם מערבית צריך להיזהר מאוד בתרגום המונח הנפוץ)
* בַּלְדַה بلدة – עיר, עיר קטנה, עיירה (תלמידיי מכירים את גישתי בנושא: גם אם ערבי מאזורנו מדבר על “בלדה”, אין לתרגם עיירה. עיירה זה בפולין. ערבים גרים או בכפרים או בערים. כך לשיטתי…)
* אֶלְבַּלְדֶה אֶלְקַדִימֶה البلدة القديمة – העיר העתיקה
* אִבֶּן/בִּנְת בַּלַד ابن / بنت بلد – בן העיר, בן הכפר, בן המקום; אדם פשוט, “עמך”; אדם מעודן, אדם עם טקט, משכיל ואינטליגנטי
* בִּלַאד بلاد וברבים בֻּלְדַאן بلدان – ארץ (כלומר בלאד זה גם ארץ אחת, אך גם כפרים/ערים/ארצות. הכל תלוי הקשר)
* בְּלַאד בַּרַּה بلد برّة – חוץ לארץ
* קַלְבֶּ אלְבַּלַד قلب البلد – לב/מרכז העיר/הישוב
* בַּלַדִיֶּה بلديّة וברבים בַּלַדִיַּאת بلديّات – עירייה
* בַּלִיד بليد (לא בשימוש) – טיפש
* בַּלַאדַה بلادة (כנ”ל) – טיפשות
* קֻלְנַא כַּדַ’א, קַאלוּא: אִטְלַעוּא מִנֶּ אלְבַּלַד قلنا كذا قالوا اطلعوا من البلد – הרי זה מה שאמרתי בהתחלה!!! צדקתי עוד טרם ניסיתם להגיד שאני טועה! (מיל’: אמרנו כך, אמרו: צאו מהעיר! הביטוי הזה הוא הפאנץ’ בסיפור עממי די גס ובוטה)
* קַסַּמוּא אלְְבַּלַד נֻצֵּין قسّموا البلد نصّين – הגיעה לפשרה במידה שווה (מיל’: חצו את הכפר/העיר לשניים)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ)
* וֵינֶ בְּלַאדַכּ? וֵין אַרַאצִ’יכּ? وين بلادك؟ وين أراضيك؟ – איפה אתה? לאן נעלמת? (מיל’: איפה הארץ שלך? איפה האדמות שלך?)
* מַגְ’לֶס בַּלַדִיּ مجلس بلديّ – מועצה כפרית, מועצה מקומית
* אִנְתִחַ’אבַּאת בַּלַדִיֶּה انتخابات بلديّة – בחירות לרשויות המקומיות
* רַקַּאצַה בַּלַדי رقّاصة بلديّ (במצרים) – רקדנית בטן
* עֵיש בַּלַדי عيش بلديّ (במצרים) – לחם מקומי מצרי
* כַּבִּינֵיה / כַּנִיף בַּלֶדי كبينيه / كنيف بلديّ (במצרים) – בית שימוש ללא אסלה, שירותי “בול פגיעה” (בניגוד ל- אִפְרַנְגִ’י افرنجي – מערבי)
* אִחְכִי מַעִי בַּלַדִי احكي معي بلدي – דבר אתי בשפה שמובנת לשנינו או בגובה העיניים
כותב לנו הקורא Yuval Berger:
* לַטֶּם חְ’דַאדַכּ מִן בַּנַאתֶ בְּלַאדַכּ لطّم خدادك من بنات بلادك – סטור על לחייך עם בנות כפרך
או: מִן טִינֶ בְּלַאדַכּ חֻטַ עַ חְ’דאדכּ من طين بلادك حطّ ع خدادك – שים על לחייך מהבוץ של כפרך,
שמשמעותו הוא המלצה להתחתן עם בנות מאותו הכפר שבו גדלת
=-=-=-=
אילו היה זמן לתמלל אותו הייתי עושה זאת בשמחה, אבל בינתיים קבלו את השיר –
חִלְוַה יַא בַּלַדִי حلوة يا بلدي – יפה היא ארצי, של האחת והיחידה דלידה (בערבית דאלידא داليدا).
הנה הפתיח של הערך על-אודותיה מויקיפדיה:
“דָלִידָה (נולדה בשם יולנדה כריסטינה ג’יליוטי, באיטלקית: Iolanda Cristina Gigliotti;‏ 17 בינואר 1933 – 3 במאי 1987) הייתה זמרת שאנסון איטלקייה-צרפתייה-מצרית.
יולנדה כריסטינה ג’יליוטי נולדה בקהיר, מצרים, להורים ממוצא איטלקי. אביה היה כנר ואמה הייתה זמרת באופרה של קהיר, ומגיל צעיר הם לימדו אותה לשיר. בשנת 1954 זכתה בתחרות מלכת היופי של מצרים ומיד לאחר מכן עזבה לפריז על מנת לקדם קריירת משחק, ואימצה את שם הבמה שלה: דלידה”.
=-=-=-=
וממש לפני סיום:
כולם שמעו על המפלגה הישראלית בל”ד. איזה ראשי תיבות יפים הם בחרו, נכון?
אז זהו, שלא בדיוק. אלו ראשית התיבות של השם העברי שלהם: ברית לאומית דמוקרטית.
בערבית שמם הוא אֶלתַּגַ’מֻּעֶ אלְוַטַנִיּ אֶלדִּימֹקְרַאטִיּ التّجمّع الوطنيّ الدّيمقراطيّ ובקיצור: אלתג’מע.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top