לאט לאט

לאט לאט
ביטויים ופתגמים מיליותLeave a Comment on לאט לאט

לאט לאט

לאט לאט

פורסם לראשונה ב- 30.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
שְוַיּ שְוַי شْوَيّ شْوَيّ – לאט לאט
לשמיעה:

מבירור מהיר ברשת עולה כי בחצי מהמקרים מי שכתבו את הביטוי כתבו (ומן הסתם כך הם מבטאים) בלי ה”א (תא מרבוטה בערבית) בסוף, בעוד החצי השני כותבים (ומבטאים):
שְוַיֶּה שְוַיֶּה شْوَيّة شْوَيّة
מבדיקה לא מקצועית שעשיתי, האופציה עם תא מרבוטה מאפיינת יותר את הלהג המצרי, שם הביטוי מבוטא שויַּה שויַּה.
לפני שנמשיך, מאיפה הביטוי הזה צץ?
זו הגרסה המדוברת והקלילה של הביטוי הספרותי:
שַיְאַן פַשַיְאַן شَيْئًا فَشَيْئًا – לאט לאט, בהדרגה (מיל’: דבר ודבר)
נשאלנו אם המקור הוא דווקא תורכי.
אז הקורא הידען Avshalom Farjun אף הוסיף, למי שיכול לקרוא ספרותית:
أصلها من اللغة العربية
أن أصلها تصغير كلمة شيء فيصبح شويء
ثم أنثت للتناهي في الصغر فصارت شويئة
ثم خففت في العامية فصارت شويّة
قد يكون أصلها من الشويّة وهي القطعة الصغيرة من الشواء
الشَّوِيَّةُ – شَوِيَّةُ :
الشَّوِيَّةُ : القطعة من الشَّوِيّ أي المَشْويَّة .
و الشَّوِيَّةُ البقيةُ من الشيء . والجمع : شَوَايَا
المعجم: المعجم الوسيط
شَوِيَّةٌ :. ” تَنَاوَلَ شَوِيَّةً مِنَ اللَّحْمِ وَالْخُبْزِ ” : قِطْعَةً صَغِيرَةً مِنَ اللَّحْمِ وَالْخُبْزِ
אז אין כאן שום קשר לשורש הערבי ש.ו.י, העוסק בצלייה, אלא וריאציה מדוברת על מונח ספרותי.
* שְוַיּ شْوَيّ או שְוַיֶּה شْوَيّة – קצת, מעט; לאט
* (משהו) וּשוי وشْوَيّ – … וקצת, ועוד קצת
* שויה ו- شْوَيّة و- – עוד מעט ו-, עוד רגע; לא היה חסר הרבה ש-
* מִן שוי من شْوَيّ – לא מזמן, לפני זמן קצר, רק עכשיו-
* מִש שוי مش شْوَيّ – לא מעט, לא סתם; לא אדם פשוט (תלוי הקשר)
* כַּמַאן שוי كمان شْوَيّ – עוד מעט; כמעט-
* קַבֶּל שוי قبل شْوَيّ – לפני זמן קצר
* בַּעֶד שוי بعد شْوَيّ – עוד מעט; לאחר זמן קצר
* כֻּלּ שוי كلّ شْوَيّ – לעיתים קרובות; כל רגע-
* לַחְטַ’ה שוי! لحظة شْوَيّ – רק רגע!
* לַוְלַא שוי لولا شْوَيّ – כמעט-
* אֶלדֻּנְיַא זַיֶּ אלעַ’אזִיַּה תֻרְקֹץ לַכֻּלֶ וַאחַד שְוי الدّنيا زيّ الغازيّة ترقص لكلّ واحد شْوَيّ (פתגם מצרי) – בחיים יש עליות וירידות, יש ימים טובים וימים רעים (מיל’: העולם הוא כמו רקדנית: היא רוקדת לכל אחד קצת)
וחייבים להזכיר בהקשר זה את שירה האלמותי של אם כלת’ום:
עַ’נִּי לִי שִויּ שוי – שיר לי לאט לאט
غنّي لي شْوَيّ شويّ
=-=-=-=-=
בלי קשר למילת היום, כתב לנו הקורא Vince Geva בפוסט בִּדִּי (אני רוצה), בו ציינו שבמצרים “אני רוצה” אומרים עַאוֶז:
“יש לי שאלה בבקשה: הזכרתם את המילה המצרית عاوز. מילדותי בירושלים, אני זוכר שלמשחק monkey in the middle (שניים מתמסרים בכדור והשלישי מנסה לחסום או לתפוס את הכדור) קוראים בעגה ירושלמית עאווז. האם יש קשר בין שם המשחק למילה عاوز?”
בנוסף, הקורא Yoni Halali הגיב על תגובתו של וינס, שלח לנו תמונה, שאת התוכן שלה אביא מיד, וכתב:
“אם לא את המשחק, אתה בטוח מכיר את הפועל התעווז לא? ‘מה אתה מתעווז עליי??’ “
אז ככה:
ברור שאני מכיר את הפועל להתעווז; בתור ילד התעווזתי על אחרים, ואחרים התעווזו עלי.
מצד שני, למרות היותי ירושלמי מבטן ומלידה, עאווז לא שיחקת ולא שמעתי על המשחק מעודי.
אבל אין לי מושג מה מקור הפועל, ולא מצאתי שום סימוכין לקיומו בערבית במילונים שברשותי במובן הזה.
אז אסתפק בהצגת התוכן של התמונה, שהיא צילום מסך ממאמר של הבלשן רוביק רוזנטל, שפורסם ב”ישראל היום” ב- 1.3.19:
“מה אתה מתעווז
ועוד בענייני משחקי ילדים נוסטלגיים, כותב רפאל: “אני בן 35 מירושלים. בילדותי היינו משחקים משחק כדור בו יש מעין מעגל ילדים עם ילד באמצע, והמטרה היא להתמסר בלי שהילד באמצע ייגע בכדור. למשחק קראנו “אווז” a-we-z. לאחרונה כתב חבר ילדות בווטסאפ את המילה כ “עווז”, ומשם התעורר דיון האם כותבים באל”ף או בעי”ן, ובעצם מה מקור המילה. האם מדובר בשיבוש של מילה ערבית או אנגלית?”
בעקבות הפנייה לגולשים בדבר מקורו של המשחק הירושלמי ‘אווז’ כותב אביתר נור: “מקור המילה המדוברת הינו ביהודית-מרוקנית ומשמעותה ‘לרמות’. המשמעות המתוארת אינה ייחודית לעיר, והייתה רווחת בקרב ילדי עולים בשכונות ומכאן קיבל משמעות של רמאות, עבודה בעיניים. נהגו לשחק בכדור, כשהמשתתפים עומדים בעיגול ומוחאים כפיים והקורבן שעליו ׳מתעווזים׳ במרכז. ההתמסרות הינו בגובה החזה לצדו השני של העיגול, תוך שימוש במסירות מהירות ביותר, עין עקומה וכו׳, כשחברי המעגל מלווים את המסירות בקריאות עידוד וצהלות לאיד, עד שהקורבן במרכז הצליח להשתלט על הכדור וזה שהפיל הכדור (קטע את מסירות המעגל) נאלץ להיות במרכז ההתעווזות”.
תודה לאביתר נור, וליעוד גונן שהביא את דבריו. הפועל התעווז (במלעיל) אכן הגיע מן היהודית המרוקאית וזכה להיכנס להיכל הסלנג הישראלי. מה אתה מתעווז? – מדוע אתה משקר, מדוע אתה מנסה לרמות אותי. תְעַוֵז פירושו ביהודית מרוקאית התעקם”.
תוספת שלי, ותודה לקוראים כפיר דדון ומיכה חנונה:
המשמעות של עיקום, בערבית, מופיעה בשורש ע.ו.ג’.
הניבים המגרביים (צפון אפריקאים, עם דגש על המרוקאי), מפגינים פה שוב “משחק” פונטי בין העיצורים: z, j, dj, s, sh.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top