ליל הכלולות

פורסם לראשונה ב- 11.2.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.

אז מילת היום היא –

לֵילְתֶ אלדַּחְ’לֶה ليلة الدَّخْلة – ליל הכלולות

היה לנו בעבר פוסט על השורש:

מילת היום מופיעה לבקשתן של הקוראות Haya Levy וחרות שטרית.

אז מילת היום היא –

דַחִ’ילַכּ دخيلك – בבקשה ממך (נאמר בעת לחץ)

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל

בפנייה לאישה: דַחִ’ילֶכּ دخيلك. לרבים: דַחִ’ילְכֹּם دخيلكم

השורש הערבי ד.ח’.ל עוסק בעיקר בכניסות ובענייני פנים:

* הפועל דַחַ’ל دخل בבניין הראשון – נכנס; הצטרף לשורות ארגון. נדגיש, כי במדוברת ישתמשו יותר ב- פַאת فات, או חַ’שּ خشّ, כדי לציין נכנס

* דַחֶ’ל دخل, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – הכנסה (כלכלית, של כסף). צַ’רִיבֶּתֶ אלדַּחֶ’ל ضريبة الدّخل – מס הכנסה

* שוּ דַחַ’לַכּ? شو دخلك؟ (במדוברת) – מה העניין/הקשר שלך? למה אתה מתערב?

* דַאחֶ’ל داخل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – פְּנִים

* אֶלדַּאחֶ’ל الدّاخل – הפְּנים. בהקשרים גיאופוליטיים של אזורנו הכוונה לרוב היא לשטח מדינת ישראל או ארץ ישראל כולה (תלוי בפרספקטיבה של הדובר), ומכאן: עַרַבֶּ אלדַּאח’ל عرب الّداخل, או עַרַבּ 48 – הערבים אזרחי ישראל

* שם התואר דַאחִ’לִיּ داخليّ – פנימי. וַזִירֶ אלדַּאחִ’לִיַּה وزير الدّاخليّة – שר הפנים

* דֻח’וּל دخول, שם פעולה נוסף של הבניין הראשון – כניסה (גם אקט הכניסה עצמו, וגם כניסה כמקום. שימו לב לשלטים מעל כניסות)

* דַחְ’לֶה دخلة, שם פעולה נוסף – כניסה (הפעולה)

* מַדְח’וּל مدخول, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – הכנסה (כספית), פדיון

* הפועל דַחַּ’ל دخّل בבניין השני – הכניס

* הפועל הספרותי דַאחַ’לַ داخل בבניין השלישי – היה במו”מ עם-, התערב ב-

* הפועל הספרותי אַדְחַ’לַ أدخل בבניין הרביעי – הכניס (פיזית)

* הפעלים תַדַחַּ’לַ تدخّل בבניין החמישי או תַדַאחַ’לַ تداخل בבניין השישי – התערב ב- (התערבות בעניין, לא על כסף)

* תַדַחֻּ’ל עַסְכַּרִיּ تدخّل عسكريّ – מעורבות/התערבות צבאית

* מָדְחַ’ל مدخل וברבים מַדַאחֶ’ל مداخل, במשקל המקומות – כניסה, שער, פתח

* דַחִ’יל دخيل, היא מילת היום, וברבים דֻחַ’לַאא’ دخلاء – נטפל; זר, נוכרי; אורח לא קרוא; נטע זר. כך בספרותית. הביטוי דח’ילכ, או דַחִ’יל רַבַּכּ دخيل ربّك, שהוא בעיקר בשימוש במדוברת, אומר: אני אורח אצלך, חוס עלי, תן לי מחסה. דח’יל רבכ, מיל’: אני אורח אצל אלוהיך, ריבונך

* דַחִ’יל עַרְצַ’כּ دخيل عرضك – בבקשה ממך. מיל’: אני אורח/חוסה של הכבוד שלך. ערצ’ זה כבוד, וגם רוחב או הצגה של משהו. הכל תלוי הקשר

* דַחִ’יל עַלַא אַללָּה וּעַלֵיכּ دخيل على الله وعليك – הריני חוסה בצילך, נתון לחסותך. מיל’: אני אורח/חוסה אצל אללה ואצלך

כותב בנושא הקורא @Nirliv Doc:

דח’יל היה בן שבט שעשה פשע כלשהו והפך מועמד בכיר לנקמת דם. אם השבט שלו היה חלש מהשבט תאב הנקמה, הוא היה מגורש מהשבט, ומבקש להפוך בן חסות אצל שבט חזק יותר, מה שהופך אותו לדח’יל.

ונסיים עם הפתגם היפה:

דֻח’וּלֶ אלְחַמַּאם מֻש זַיּ חֻ’רוּג’ֹה دخول الحمّام مش زيّ خروجه – הכניסה לאמבט/לשירותים/לבית המרחץ (חמאם) אינה כמו היציאה ממנו.

המשמעות: יותר קל להסתבך בעניין מאשר להיחלץ ממנו; יותר קל להתחיל משהו מאשר לסיימו; אל תחשוב שזה יהיה עניין קליל.

עכשיו קחו לכם דקה להבין את המשמעות המילולית של הפתגם. בהצלחה

בין התגובות האחרונות פה מובא בערבית הסיפור מאחורי הפתגם.

מוסיפה ידידתי הקוראת Gila Yona:

* שו דח’ל האי בהאי? شو دخل هاي بهاي؟ – מה הקשר בין זה לזה?

* סכתנאלו – דח’ל בחמארו سكتنالو- دخل بحمارو – שתקנו לו (הרשינו לו) אז הוא נכנס (גם) עם החמור שלו

* דח’ל אלדניא دخل الدّنيا – התחתן (מיל’: נכנס לעולם)

* יא דאח’ל בין אלבצלה וקשרתהא מא בתנאול אלא צנתהא يا داخل بين البصلة وقشرتها، ما بتناول الّا صنّتها – לא כדאי להתערב בעניינים שלא קשורים אליך (מיל’: אתה שנכנס/נדחף בין הבצל לקליפתו, לא תעסוק אלא בריחו)

* אללי דאח’ל פי שי אללי מא ביעניה, בילאקי מא לא ירצ’יה اللّي داخل في شي إللّي ما بيعنيه، بيلاقي ما لا يرضيه – לא כדאי להתערב בעניינים שלא קשורים אליך (מיל’: מי שנכנס לעניין שאינו נוגע אליו יפגוש את מה שהוא אינו מעוניין בו)

=-=-=-=-=

נחזור לעניין שלשמו התכנסנו:

לילת אלדַּחְ’לה, יש מבטאים: אֶלדֻּחְ’לה.

ביני ובין עובדיה התפתח דיון ארוך וממושך בנושא מה המשמעות המילולית של הביטוי.

במשך עשרות שנים אני יודע, שהכוונה היא ללילה בו החתן מבתק את בתוליה של אשתו הטריה, כלומר מבצע בה חדירה, כניסה.

כן כן, אלו תיאורים גראפיים, אבל מה לעשות, היה פה ויכוח ער וקולני… ואם זו המציאות הלשונית, אז זו המציאות הלשונית…

עובדיה גרס, שזה לא יכול להיות, שזה בוטה מדי, שלא יעלה על הדעת שאירוע כה חשוב בחיי אדם, זוג ומשפחה יקבל שם כזה.

הוא הוסיף שהוא יודע שהכוונה היא ללילה בו החתן מכניס לראשונה את כלתו לביתם הזוגי. ליל הכניסה לבית.

אז מה לא עשינו? את מי לא שאלנו?

אני יכול לסכם, לאחר בירור מדוקדק ברשת, כולל באתרים אסלאמיים מכובדים וידעניים, ולאחר שיחות שלי עם מומחים רבים לשפה, ערבים ומורים לערבית, שהמשמעות המינית היא ככל הנראה המקורית, והמשמעות השנייה, זו עם הכניסה לבית, היא כנראה מה שנקרא “ייפוי או עידון המציאות”, או “שפה נקייה”, בדיוק כמו שמלמדים דרדקים שרחב הזונה עסקה במכירת מזון…

והנה מערכון יפה, בערבית, ששלח לי בזמנו מיכה חנונה, שמסביר/מאשר שכל הדיון סביב המונח הזה קשור לקיום יחסי המין הראשונים בליל הכלולות: