מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר גולד.
אז מילת היום היא –
וַסַאחַ’ה وَسَاخَة – לכלוך, זוהמה, טינופת
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
יאיר שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 4.3.24 וכותרתו:
מין אחסן זמאן ולא אליום..?
مين احسن زمان ولا اليوم..؟
איזה זמן טוב יותר, פעם או היום?
קאל, ביקול לכ אלנאס זמאן כאנת אחסן. ליש כאנת אחסן? לא כאנת אחסן ולא ע באלכ.
אלנאס ג’איה ג’איה וסח’ה ולאימה!
כל אלקצה אנה אחנא כנא זע’אר ומא כנאש פאהמין אלזעל אלמוג’וד!
אעמאמכ 30 סנה ביחכוש מע בעצ’ ליש? עשאן נצ מתר ארצ’!
ח’אלאתכ ע איש זעל? עלא אסוארה תרכתהא סתכ.
אה, סתאתכ ע איש מתקאתלאת? עלא אלטנג’רה מחת ענהא אלמנאכיר!
סיאדכ, סידכ צלאח וסידכ מחמוד ע איש תד’אבחוא? מא שמטוא תחת אלח’רוב באלסכין ולא קאלב היכ! מנשאן חט חג’ר זיאדה עלא אלסנסלה!
פמא תקול לי זמאן כאנת אחסן ומא כאנתש אחסן. ג’איה ג’איה אלנאס עאטלה.
ג’רב אלנאס, אקע במשכלה. בתלאקיש חדא יחכי אלחק, בתלאקיש חדא יוקף מעכ!
אלא האי כל אלקצה! אחנא כנא זע’אר ומש פאהמין.
הסה ולאדנא, כמאן 20 סנה ביקולוא זמאן כאנת אחסן.
מאהו רבנא ביסלט ע אלקום אלט’אלמין ט’אלמין. לאנה אלט’אלם הו סיף אללה פי אלארצ’, יצ’רב פיה אלט’אלמין! מנשאן יעלמנא דרס!
אלנאס מש רח תתע’יר. כלמא ביזיד לום ווסאח’ה.
קאל: זמאן אחסן. אנא עארף איש אחסן? כנתו תתקאתלוא עלא שקפת קמאש! תקעדוא 20 סנה, בתחכוש מע בעצ’!
כנתו תצ’חכוא ע בעצ’ באלזואג’. תלאכמוה, ירוח יחכי באלזע’ירה, תלאכמוה יחכי אלכבירה, אהההההה
פכרתו זמאן מא כנתוש אחים שלי.
قال، بيقول لك النّاس زمان كانت أحسن. ليش كانت أحسن؟ لا كانت أحسن ولا ع بالك.
النّاس جاية جاية وسخة ولئيمة!
كلّ القصّة إنّه احنا كنّا زغار وما كناش فاهمين الزّعل الموجود!
اعمامك ٣٠ سنة بيحكوش مع بعض ليش؟ عشان نصّ متر أرض!
خالاتك ع ايش زعل؟ على إسوارة تركتها ستّك.
اه، ستّاتك ع ايش متقاتلات؟ على الطّنجرة محت عنها المناكير!
سيادك، سيدك صلاح وسيدك محمود ع ايش تذابحوا؟ ما شمطوا تحت الخرّوب بالسّكّين ولا قالب هيك! منشان حطّ حجر زيادة على السّنسلة!
فما تقول لي زمان كانت أحسن وما كانتش أحسن. جاية جاية النّاس عاطلة.
جرّب النّاس، اقع بمشكلة. بتلاقيش حدا يحكي الحقّ، بتلاقيش حدا يوقّف معك!
الا هاي كلّ القصّة! احنا كنّا زغار ومش فاهمين.
هسّا ولادنا، كمان ٢٠ سنة بيقولوا زمان كانت أحسن.
ماهو ربّنا بيسلّط ع القوم الظّالمين ظالمين. لأنّه الظّالم هو سيف الله في الأرض، يضرب فيه الظّالمين! منشان يعلّمنا درس!
النّاس مش رح تتغيّر. كلما بيزيد لوم ووساخة.
قال: زمان أحسن. أنا عارف ايش أحسن؟ كنتو تتقاتلوا على شقفة قماش! تقعدوا ٢٠ سنة، بتحكوش مع بعض!
كنتو تضحكوا ع بعض بالزّواج. تلاكموه، يروح يحكي بالزّغيرة، تلاكموه يحكي الكبيرة، اهههههه
فكّرتو زمان ما كنتوش אחים שלי.
הוא אומר שהאנשים פעם היו טובים יותר. למה היו טובים יותר? הם לא היו טובים יותר ולא כלום.
האנשים גם כך מלוכלכים ושפלים!
כל הסיפור הוא שכשהיינו קטנים לא הבנו את הכעס הקיים!
הדודים שלך מצד אבא 30 שנה לא מדברים זה עם זה מדוע? בגלל חצי מטר אדמה!
הדודות שלך מצד אמא על מה כועסות? על צמיד שסבתך השאירה.
אה, סבתותיך על מה רבות? על הסיר שפגם להן בלָק!
הסבים שלך, סבא צלאח וסבא מחמוד, על מה הם שחטו זה את זה? הרי שיערם הלבין מתחת לעץ החרוב, (שחטו) בסכין …! כי הוא שם אבן מיותרת בשרשרת!
אז אל תגיד לי שפעם היה טוב יותר. גם כך האנשים בזויים.
נסה את האנשים, היכנס לְבעיה. לא תמצא מישהו שאומר אמת, לא תמצא מישהו שיעמוד לצידך!
זהו כל הסיפור! היינו קטנים ולא הבנו.
הילדים שלנו, בעוד 20 שנה, יגידו שפעם היה טוב יותר.
אלוהים משליט על העושקים עושקים. כי העושק הוא חרבו של האל על פני האדמה, באמצעותו הוא מכה בעושקים! כדי ללמד אותנו לקח!
אנשים לא ישתנו. רק נוספים עוד אשמה ולכלוך.
“פעם היה טוב יותר”. אני יודע מה טוב יותר? הייתם רבים על חתיכת בד! במשך 20 שנה לא דיברתם זה עם זה!
הייתם צוחקים זה על זה בנישואין. הרבצתם לו, הוא דיבר על עניין קטן, הרבצתם לו, אז הוא דיבר על עניין גדול, חחחחחחח
חשבתם שפעם לא הייתם אחים שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
כמעט כמו תמיד, יש חלקים בדבריו של אשרף שאינם מובנים לי עד הסוף. לא מילולית ולא רעיונית.
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofri Vaidenfeld, שכתב לנו:
“היי,
אשמח לדעת אם המקור של המילה “ווסאח” זה وسخ – לכלוך. תודה מראש”
אז מילת היום היא –
וַסַח’ وَسَخ וברבים אַוְסַאח’ أوساخ – לכלוך
לשמיעה: https://clyp.it/anvbwnfh
למי שלא היה בצבא או במילואים הרבה זמן (עם דגש על יחידות לוחמות) או מעולם לא שירת בצה”ל:
מילת היום, וסח’, חדרה לסלנג עברי, בעיקר צבאי: וַסַח (נכתב לרוב עם “שבע שגיאות”: וואסח, ואסאח וכו’), במובן: הוויה קרבית ולוחמת, “מורעלוּת”.
אולי הלכלוך, הפיסי, של החיילים הקרביים, מבוץ ומאבק, תורם לתחושת הוסח שלהם. אולי…
אומר בנושא “מילוג”:
“וואסח: פוזה קרבית
או:
ראשי תיבות של וואלה סחתיין” (ואללה צחתין, לשיטתי ותעתוקי)
טוב, אני בשוק, אני בהלם, אני המום: גם מזה עשו ראשי תיבות? האטימולוגיה העממית מתהפכת במקום מושבה…
“מילון הסלנג המקיף” של רוזנטל טוען ש- וואסח זה בכלל שם תואר, עם הקשרים צבאיים: מתנשא.
בקיצור, חברים, לא צריך להיסחף: קחו מטלית לחה או מגבון, כי בסך הכל מדובר פה בלכלוך, בערבית.
השורש הערבי ו.ס.ח’ עוסק, כפי שהבנו, בלכלוך:
* הפועל וִסֶח’ وسخ במדוברת, וַסִחַ’ وَسِخَ בספרותית, בבניין הראשון – התלכלך
* וַסַאחַ’ה وساخة, צורת שם הפעולה/מצדר של הפועל, בדיוק כמו מילת היום, רק במשקל אחר – לכלוך, זוהמה
* וִסֶח’ וַסַאחַ’ה وسخ وساخة – מלוכלך, מנוול
* וִסֶח’ وسخ וברבים וַסְחִ’ין وسخين, בספרותית וַסִח’ وَسِخ – מלוכלך, מזוהם (חפץ או אדם); מנוול, בעל אופי מלוכלך
* הפועל וַסַּח’ وسّخ בבניין השני – לכלך, הכתים, הכפיש; ביזה, השמיץ את-; ניבל את הפה, דיבר לא יפה; קלקל
* הפועל הספרותי אַוְסַחַ’ أوسخ בבניין הרביעי – לכלך, ולא להתבלבל עם אוסח’ בצורת ערך היתרון או ההפלגה: מלוכלך יותר, הכי מלוכלך
* הפועל תְוַסַּח’ توسّخ בבניין חמישי או אִסְתַוְסַח’ استوسخ בבניין עשירי – התלכלך
* וַסַּח’ תֻמֹּה وسّخ تمّه – ניבל את פיו
* וַסַּח’ סֻמְעַתֹה وسّخ سمعته – הטיל דופי בשמו הטוב של מישהו, השמיץ אותו, פגע לו במוניטין
* לְסַאנֹה וִסֶח’ لسانه وسخ – לשונו מחוספסת/מלוכלכת; אדם גס רוח וחצוף
* כַּלַאם וִסֶח’ كلام وسخ – ניבולי פה, “דיבור מלוכלך”
* אֶלְוִסֶח’ וִסֶח’ וַלַוְ אִסְתַחְמַא כֻּלּ יוֹם الوسخ وسخ ولو استحمى كلّ يوم – אופי רע לעולם לא ישתנה, מנוול יישאר תמיד מנוול (מיל’: המלוכלך הוא מלוכלך גם אם יתקלח כל יום)
* אִללִּי בִּיוַסֶּח’ בִּיתְוַסַּח’ اللي بيوسّخ بيتوسّخ – מי שמלכלך (על אחרים) מתלכלך
צילום: Carmen Laezza
זה היה הפוסט ה- 2,475 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
