מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
מִנְשַאן אַללָּה مِنْشَان الله – למען האל; עשה לי טובה!
הקורא שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של החברוני אחמד אבו סנינה, שהופיע אצלנו פה מספר פעמים.
ולדעתי הוא פשוט מקנא באבו מחמוד הירושלמי, שכן הסרטונים שלו הם באותו סגנון.
הסרטון פורסם ב- 29.11.22.
לחשבון טיקטוק החדש שלו קוראים:
al3abbas
הוא מכנה עצמו אלעבאס, ואין לי מושג למה. לחשבון יש מספר תלת ספרתי של עוקבים.
על הסרטון כתובות שתי שורות:
מתאבעה ליצלכ כל ג’דיד
רסאלה אלא וזיר אלתרביה ואלתעלים ואלא אוליאא’ אלאמור צחצחו מנשאן אללה
متابعة ليصلك كل جديد
رسالة إلى وزير التربية والتعليم وإلى أولياء الأمور صحصحو منشان الله
עקוב כדי שיגיע אליך כל (סרטון) חדש
מסר לשר התרבות והחינוך ולהורים, תתעוררו, למען האל
תוכן הסרטון:
אללה יסעד מסא אלמחתרמין.
רסאלה אלא אוליאא’ אלאמור.
וקת איש אאח’ר מרה פתחת כתאב בנתכ? וקת איש אאח’ר מרה פתחת כתאב אבנכ? וקת איש זרת בנתכ ואבנכ עלא אלמדרסה?
ורסאלתי ללאסאתד’ה וללמעלמאת פי אלמדרסה. אד’א אנתו סאכתין ען אלח’בית’ה אללי מסויהא וזיר אלתרביה ואלתעלים (מרואן) אלעורתאני, וען אלמנהג’ אללי בידח’לוא לנא איאה קאעד, מא אנזל אללה בה מן סלטאן, וקאעדין ביעטוא אלבנאת חריה, בחיאתנא מא סמענא פיהא: אבוכי מא יתדח’לש פיכי למא אנת תבלע’י, ווקת איש בדכ תנזלי תטביק אלתכתוכ ותטביקאת אשי ביח’זי, למא יעטוא ללולד חריתה וחמאית טפל, ויפותוא שע’לאת פי אלמנהג’, למא אנה אלבנת תתעלם ויעלמוהא ובתדח’ל מאססאת נסויה בתח’זי, ליש אחנא מא אח’תרנא נקול ד’כר ולא אנת’א, אסתע’פר אללה אלעט’ים, קאעדין ביכפרוא ובינזלוא שע’לאת, ללאמאנה, אנהא בתער. לוקת איש בדנא נט’ל סאכתין אחנא? לוקת איש בדנא נט’ל סאכתין?
אנא רסאלתי לאוליאא’ אלאמור ולוזיר אלתרביה ואלתעלים ולמדיר אלתרביה ואלתעלים, אלאסתאד’ עאטף אלג’מל, אנא רסאלתי אלכ, יא רית הד’א אלמנהג’ ינסחב מן אלמדארס. ומא יתכמל ע באקי אלמדארס וצל מדארס, ומדארס עאמה וצלהא. ופי מדארס בקול לכ: תם תג’מידה, בדהם יסכתוא אלנאס, לאנה פי נאס פתחת עיניהא. תם תג’מידה. לא, רח יעאודוא ידרסוהם הד’א אלחכי.
אנא רסאלתי אלכו, בדון ע’לט ובדון משאכל: יא רית הד’א אלמנהג’ ינסחב, ויא רית אלמנהג’ אללי כאנוא יאח’דוה קבל 10 סנין, אלתרביה אלאסלאמיה, תרג’ע זי קבל, וכל שי קבל כאנוא ידרסוה אלולאד ידרסוה אליום. מא תדח’לוא עליהם אשי ג’דיד ותסחבוא אלאשי, אלאשי אלמניח תסחבוה ותדח’לוא אשי עאטל. ביכפי, שתתו פכרהם לולאדנא.
בדכו תח’לקוא ג’יל סאקט? בדכו תח’לקוא ג’יל תתחכמוא פיה זי מא בדכו, בדכוש איאה יטלע ג’יל ביפהם?
אנא בקול להון וביכפי. אד’א אנתו אח’דתו קראראת האי אנתו אח’דתם. מא אח’דתוש קראראת, אנא כאחמד אבו סנינה, בקול לכם ובוג’ה רסאלה:
ת’לת’ מדארס ענדי בדי אסכרהם ואלחם אבואהם. אלאסאתד’ה אללה מעהם ואלטלאב – אחסן אלהם יט’לוא בין אידין אבוהם ואמהם, מא יג’וא יתעלמוא שע’לאת רח תדמרהם באלמסתקבל.
יא רית תאח’דוא הד’א אלאשי בעין אלאעתבאר.
ושכרן, כל ואחד מחתרם וכל ואחד בידיר באלה עלא ולאדה ובנאתה.
الله يسعد مسا المحترمين.
رسالة إلى أولياء الأمور.
وقت ايش آخر مرّة فتحت كتاب بنتك؟ وقت ايش آخر مرّة فتحت كتاب ابنك؟ وقت ايش زرت بنتك وابنك على المدرسة؟
ورسالتي للأساتذة وللمعلّمات في المدرسة: إذا انتو ساكتين عن الخبيثة اللّي مسوّيها وزير التّربية والتّعليم (د. مروان) العورتاني، وعن المنهج اللّي بيدخّلوا لنا ايّاه قاعد، ما أنزل الله به من سلطان، وقاعدين بيعطوا البنات حرّيّة، بحياتنا ما سمعنا فيها: أبوكي ما يتدخّلش فيكي لمّا انت تبلغي، ووقت ايش بدّك تنزّلي تطبيق التكتوك وتطبيقات اشي بيخزي، لمّا يعطوا للولد حرّيّته وحماية طفل، ويفوّتوا شغلات في المنهج، لمّا إنّه البنت تتعلّم ويعلّموها وبتدخل مؤسّسات نسويّة بتخزي، ليش احنا ما اخترنا نقول ذكر ولّا أنثى، استغفر الله العظيم، قاعدين بيكفّروا وبينزّلوا شغلات، للأمانة، إنّها بتعرّ. لوقت ايش بدّنا نظلّ ساكتين احنا؟ لوقت ايش بدّنا نظلّ ساكتين؟
أنا رسالتي لأولياء الأمور ولوزير التّربية والتّعليم ولمدير التّربية والتّعليم، الأستاذ عاطف الجمل، أنا رسالتي الك، يا ريت هذا المنهج ينسحب من المدارس. وما يتكمّل ع باقي المدارس، وصل مدارس، ومدارس عامّة وصلها. وفي مدارس بقول لك: تمّ تجميده، بدّهم يسكّتوا النّاس، لأنّه في ناس فتحت عينيها. تمّ تجميده. لا، رح يعاودوا يدرّسوهم هذا الحكي.
أنا رسالتي الكو، بدون غلط وبدون مشاكل: يا ريت هذا المنهج ينسحب، ويا ريت المنهج اللّي كانوا ياخدوه قبل ١٠ سنين، التّربية الإسلاميّة، ترجع زيّ قبل، وكلّ شي قبل كانوا يدرسوه الولاد يدرسوه اليوم. ما تدخّلوا عليهم اشي جديد وتسحبوا الاشي، الاشي المنيح تسحبوه وتدخّلوا اشي عاطل. بيكفّي، شتّتو فكرهم لولادنا.
بدّكو تخلقوا جيل ساقط؟ بدّكو تخلقوا جيل تتحكّموا فيه زيّ ما بدّكو، بدّكوش ايّاه يطلع جيل بيفهم؟
أنا بقول لهون وبيكفي. إذا انتو أخدتو قرارات هاي انتو أخدتم. ما أخدتوش قرارات، أنا كأحمد أبو سنينة، بقول لكم وبوجّه رسالة:
ثلث مدارس عندي بدّي أسكّرهم وألحم ابواهم. الأساتذة – الله معهم والطّلّاب – أحسن الهم يظلّوا بين ايدين أبوهم وأمّهم، ما يجوا يتعلّموا شغلات رح تدمّرهم بالمستقبل.
يا ريت تاخدوا هذا الاشي بعين الاعتبار.
وشكرًا، كلّ واحد محترم وكل واحد بيدير باله على ولاده وبناته.
ערב טוב לנכבדים.
מסר להורים.
מתי בפעם האחרונה פתחת את הספר של הבת שלך? מתי בפעם האחרונה פתחת את הספר של הבן שלך? מתי ביקרת את בתך ובנך בבית הספר?
המסר שלי למורים ולמורות בבית הספר: אם אתם שותקים על המעשה המאוס שעשה שר החינוך והתרבות, (ד”ר מרואן) עורתאני, ועל תוכנית הלימודים שמכניסים לנו, שאלוהים לא הוריד ממרומים כל אסמכתא לאמיתותה*, והם נותנים לַבנות חופש, שמעולם לא שמענו עליו: אבא שלך לא יתערב בעניינייך כשאת תתבגרי, ובאיזה גיל תוכלי להוריד את אפליקציית טיקטוק ואפליקציות מגעילות (אחרות)**, כשהם נותנים לילד חופש ו(מיישמים מדיניות של) הגנה על הילד, ומכניסים דברים לתוכנית הלימוד, והילדה/נערה לומדת, והם מלמדים אותה, והיא נכנסת למוסדות מגעילים של נשים, למה אנחנו לא בחרנו להגיד זכר או נקבה (כלומר להחליט מה יהיה המין/מגדר שלנו), שלא נדע, הם גורמים לכפירה ומביאים דברים, בחיי, שמביאים מזל רע/מביישים(?). עד מתי נמשיך לשתוק? עד מתי?
המסר שלי להורים, לשר התרבות והחינוך ולמנהל התרבות והחינוך (בחברון), מר עאטף אלג’מל, המסר שלי אליך: הלוואי שתוכנית הלימודים הזו תצא מבתי הספר ולא תגיע לשאר בתי הספר. זה הגיע לבתי ספר, הגיע לבתי ספר ציבוריים. יש בתי ספר שאומרים: “(התוכנית) הוקפאה, הם (במשרד החינוך) רוצים להשתיק את האנשים”, כי יש אנשים שנפתחו להם העיניים. היא הוקפאה. לא, הם ישובו ללמד אותם את זה (כנראה את התוכנית הישנה).
המסר שלי אליכם, בלי טעות ובלי בעיות: הלוואי שהתוכנית הזו תצא, והלוואי שהתוכנית שלימדו לפני 10 שנים, של התרבות האסלאמית, תחזור כבעבר, ושאת כל מה שלמדו הילדים בעבר הם יִלמדו היום. אל תכניסו להם דבר חדש, אל תיקחו את הדבר הטוב ותכניסו דבר פגום/בטל. מספיק, פיזרתם לכל עבר את המחשבה של ילדינו.
אתם רוצים ליצור דור כושל? אתם רוצים ליצור דור שתשלטו בו כרצונכם? אתם לא רוצים שהוא יגדל להיות דור שמבין?
אני אומר עד כאן, מספיק. אם קיבלתם החלטות (טובות בעניין), זה שלכם. אם לא קיבלתם החלטות, אז אני, אחמד אבו סנינה, אומר לכם ומפנה אליכם מסר:
אני אסגור שלושה בתי ספר אצלי (באזור שלי) ואלחים את שעריהם. שאלוהים יהיה בעזרת המורים, ובאשר לתלמידים, עדיף להם להישאר עם אבא ואמא שלהם, ושלא יבואו ללמוד דברים שיהרסו אותם בעתיד.
הלוואי שתיקחו את הדבר הזה בחשבון.
תודה, כל אחד הוא נכבד וכל אחד שידאג לבניו ולבנותיו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הביטוי לקוח מסורת אלנג’ם, הכוכב, פסוק 23:
مَّا أَنزَلَ اللَّهُ بِهَا مِن سُلْطَانٍ אלוהים לא הוריד ממרומים כל אסמכתא לאמיתותם.
הכוונה במקור הקוראני היא לפסוקי השטן.
** המעניין הוא שהוא עצמו משתמש באפליקציה הזו… אגב, לא מצאתי ברשת את השינויים בתוכניות הלימוד שקרו בחברון.
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ש.א.ן עוסק בעניינים וברוממות.
המילה העברית שאון (רעש, המולה) אינה קשורה, שכן הנון בה היא מוספית ואינה עיצור שורש.
הדף בלשנות יהודית מעיר בתגובות לגבי השורש העברי נ.ש.א, הזהה בעיצוריו עם שיכול, העוסק אף הוא (גם) בהרמה לגובה: נשיאה, השאה, נשוא, נשיא.
* הפועל שַאַנַ شَأَنَ בבניין הראשון – נהיה בעל חשיבות ועניין, בעל מעמד, נעשה מעניין; נהג כמו-; הלך בעקבותיו של-
* הפועל אִשְתַאַנַ اشتأن בבניין השמיני, בצירוף אִשְתַאַנַ שַאְנַהֻ اشتأن شأنَه – עשה כמותו, הלך בדרכו של-
* שַאְן شأن וברבים שֻאוּן شؤون, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – עניין, נושא, דבר; ערך, חשיבות; מטרה, נגיעה (מטאפורית), שייכות; רצון, בקשה; צורך; מנהג; מעמד נכבד
* בִּשַאְן- بشأن- – בעניין-, ביחס ל-
* ד’וּ שַאְן ذو شأن – בעל חשיבות, בעל ערך, שמעמדו נכבד, חשוב; נוגע בדבר; מוסמך
* אוּלוּ/אַצְחַאבֶּ אלשַּאְן أولو/أصحاب الشّأن – האנשים החשובים; האנשים הנוגעים בדבר
* לַהֻ שַאְן עַטִ’ים له شأن عظيم – יש לו חשיבות עצומה
* אַלְקַאאֶם בִּשַאְן- القائم بشأن- – אחראי על-, ממונה על-
* כַּבֻּרַ שַאְנֻהֻ كبُر شأنُه – עלתה חשיבותו
* אַעְלַא שַאְנַהֻ أعلى شأنَه – רומם אותו, העלה את קרנו של-
* שַאְנֻהֻ שַאְן- شأنُهُ شأن- – העניין הוא כדוגמת-
* לַא שַאְנַ לַהֻ בִּ- لا شأنَ له ب- – אין לו קשר/עניין ל-
* אַנְתַ וַשַאְנֻכַּ أنت وشأنُك, וגם: שַאְנֻכַּ וַמַא תֻרִיד شأنك وما تريد – עשה כרצונך (מיל’: אתה ועניינך; עניינך ומה שתרצה)
* מַא שַאְנֻכַּ? ما شأنك؟ – מה אתה רוצה? (מיל’: מה עניינך?)
* כַּאנַ מִן שַאְנִהִ كان من شأنِهِ – הוא היה רגיל ל- (מיל’: היה מעניינו)
* וַפִי שַאְן אַאחַ’ר وفي شأن آخر – ובעניין אחר
* תַרַכַּהַ וַשַאְנַהֻ تركه وشأنَه – עזב אותו לנפשו (מיל’: עם עניינו)
* לִלָּהִ פִי חַ’לְקִהִ שֻאוּן لله في خلقه شؤون – הבורא יוצר דברים שונים ומשונים; לאל יש כוונה בַּכול (מיל’: לאל בברואיו יש עניינים)
* שֻאוּן עַאמַּה شؤون عامّة – עניינים כלליים, ענייני הציבור
* שאונֶ אלסַּאעַה شؤون السّاعة – ענייני השעה, עניים שוטפים, על הפרק
* שאון דַאחִ’לִיַּה/חַ’ארִגִ’יַּה شؤون داخليّة/خارجيّة – עניינים פנימיים/חיצוניים
* שאון אִגְ’תִמַאעִיַּה شؤون اجتماعيّة – עניינים חברתיים/סוציאליים
* מִן שַאְנִהִ אַן- من شأنِهِ أن- – הוא עשוי/עלול ל-
* מִן שַאְן- من شأن-, וגם: עַלַא שַאְן- على شأن- – לשם-, למען-, עבור-
כל זה היה בספרותית.
צמד המונחים האחרונים יצר, מנגד, את צמד המילים השימושיות יותר במדוברת:
מִנְשַאן منشان (יש הוגים: מִשַּאן مشّان) ו- עַשַאן عشان, או עַלַשַאן علشان, שתיהן משמשות הן כמילות סיבה והן כמילות תכלית: כי, מפני, בגלל, מחמת-; כדי, למען, בשביל, עבור
* מִנְשַאן/עַשַאן הֵיכּ منشان/عشان هيك, עַשַאן כַּדַא عشان كمدا – בכלל זה, לכן-
* מִנְשַאנַכַּ منشانك, עַשַאנַכּ عشانك – בגללך; למענך, בשבילך
* מִנְשַאן/עַשַאן חַ’אטֶר- منشان/عشان خاطر- – כדי, למען, בשביל-
זה היה הפוסט ה- 1,933 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
