מאלובה

פורסם לראשונה ב- 4.10.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

מַקְלוּבֶּה مَقْلُوبة – מַאְלוּבֶּה

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

היה לנו שני פוסטים על השורש בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.

אז מילת היום היא –

מַקְלַבּ مَقْلَب וברבים מַקַאלֶבּ مقالب – מתיחה (סוג של בדיחה); תחבולה, טריק, “תרגיל”; “דפיקה”; קנוניה; מִזְבָּלָה; פסגה

כשם תואר גם: גרוע, מחורבן

השורש הערבי ק.ל.ב עוסק בהפיכות ובלבבות. הוא נפוץ מאוד, ובכל הקשור ללבבות הוא מופיע בעשרות ביטויים. בעברית מדוברת הוא קיים ישירות מהערבית בהגייה הבדואית: גְלֵיבַּה, כלומר נפילה מלווה בהתהפכות…

* הפועל קַלַבּ قلب בבניין הראשון – הפך את-; הפך ל-; חיפש

* מַקְלוּבּ مقلوب, בצורת הבינוני הפעול – הפוך; כועס. בִּאלְמַקְלוּבּ بالمقلوب – הפוך (ממה שצריך. כתואר פועל)

* אֶלְבֵּית מַקְלוּבּ פוֹקַאנִי תַחְתַאנִי البيت مقلوب فوقاني تحتاني – הבית הפוך לגמרי, מבולגן (מיל’: הבית הפוך, מה שלמעלה למטה, ולהיפך)

* אַרְצ’ מַקְלוּבֶּה أرض مقلوبة – אדמה חרושה (מיל’: הפוכה)

* וִשֹּה מַקְלוּבּ وشّه مقلوب – פניו זועפות וקודרות

* אֶלדַּםּ מַא בִּקְלֹבּ / בִּצִיר מַיּ الدّمّ ما بقلب / بصير ميّ – קרבת הדם היא החזקה ביותר (מיל’: דם אינו הופך למים)

* הפועל תַקַלַּבּ تقلّب בבניין החמישי – התהפך; השתנה

* הפועל אִנְקַלַבּ انقلب בבניין השביעי – נהפך, התהפך

* אִנְקִלַאבּ انقلاب, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפיכה; מהפך; התהפכות

* אִסְתִקְלַאבּ استقلاب, צורת שם הפעולה של הבניין העשירי – מטבוליזם, חילוף חומרים

* קַאלַבּ قالب וברבים קַוַאלֶבּ قوالب – תבנית, דפוס, אימום; סגנון

* מִקְלַבּ مِقلب – מעדר

* קַלַּאבּ قلّاب, במשקל בעלי המלאכה, וגם בצורה: שַאחִנֶה קַלַּאבֶּה شاحنة قلّابة – משאית רכינה (משאית עפר)

* שִרֶבּ / אַחַ’ד מַקְלַבּ شرب / أخد مقلب – נדפק, נפל בפח (מיל’: שתה / לקח “דפיקה”)

* קַלְבּ قلب וברבים קֻלוּבּ قلوب – לב

* אִקְלֶבֶּ אלְגַ’רַּה עַלַא תֻמְּהַא תִטְלַעֶ אלְבִּנת לַאֻמְּהַא اقلب الجرّة على تمّها تطلع البِنت لأمّها – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (גרסת הבנות, לרוב בהקשר שלילי. מיל’: הפוך את הכד על פיו והבת עדיין “תצא” כמו אמה)

* חֻטּ דֵ’ילֶ אלְכַּלְבּ אַרְבַּעִין סַנֶה פִי קַאלֶבּ בִּיטַ’לּ אַעְוַג’ حطّ ذيل الكلب اربعين سنة في قالب بيظلّ أعوج – שים את זנב הכלב ארבעים שנה בתוך תבנית (כדי ליישרו) והוא יישאר עקום

מהשורש נוצר גם שורש מרובע, ש.ק.ל.ב, המקביל בצורתו לבניין שפעל בעברית:

* שַקְלַבּ شقلب, על דרך הבניין השני – הפך את-

* תְשַקְלַבּ تشقلب, על דרך הבניין החמישי –התהפך

* שַקְלַבֶּה شقلبة – סלטה, התהפכות

* שַקְלוּבּ شقلوب – הפוך, מהופך (יש מאייתים גם: שכלוב)

השורש נכנס גם לסלנג העברי: גְלֵבָּה. לדוגמה (נפילה, החלקה, התהפכות), איזה גלבה דפקתי! איך נפלתי, התהפכתי.

=-=-=-=-=-=

והנה פוסט שהיה לנו על מקלובה:

גם היום נפתח עם ציטוט קצר מויקיפדיה:

“מַקְלוּבֶּה (בערבית: مقلوبة – הפוכה) (בפרסית: مقلوبه, בטורקית: maklube) היא תבשיל אורז הפוך עם בשר וירקות. לרוב מכינים את התבשיל מבשר כבש או עוף, חצילים, כרובית, עגבניות וירקות שונים כגון קישואים, בצל, תפוח אדמה ועוד.

את המקלובה מכינים כך שהירקות והבשר מתבשלים בתחתית הסיר, כשמעליהם שכבת אורז המתבשלת תוך ספיגת טעמי השכבה שמתחתיה. בעת ההגשה הופכים את הסיר על מגש עגול, כך שמתקבל “תל” מעוצב של אורז שמעליו הבשר והירקות”.

את השורש הערבי הנפוץ ק.ל.ב פגשנו כבר במספר הזדמנויות. השימוש הרב ביותר בו הוא במילה לב – קַלְבּ قلب. בשל הדרכים השונות לביטוי העיצור קאף, נשמע קלב, או אלב או גלב, כמו שנשמע מקלובה, מאלובה או מגלובה.

הפועל קַלַבּ قلب בבניין הראשון פירושו הפך, והצורה מקלובה היא צורת הבינוני הפעול בנקבה: הפוכה.

המאכל הזה הוא מאכל לבנטיני/שאמי (זוכרים? ארצות אלשאם הן סוריה, לבנון, ירדן ופלשתינה/ארץ ישראל) קדום מאוד, ובתחילה הוא נקרא בַּאדִ’נְגַ’אנִיֶּה باذنجانية, על שם הבַּאדִ’נְגַאן (בספרותית, בַּאתִנְגַ’אן במדוברת), החציל, שהוא המרכיב המרכזי בתבשיל. אולם כאשר המצביא צלאח אלדין אלאיובי כבש את העיר ירושלים בשנת 1187, והוא וחייליו נכנסו לעיר בסערה, תושביה הגישו להם מזון, כמנהג המוסלמים במקרים מעין אלה. מספרים, שצלאח אלדין לא הכיר את התבשיל, אותו כינה “המאכל ההפוך”, שכן נהגו להפוך את המגש בו הוא בושל מול האורח, אולם התרשם ממנו ואהב אותו מאוד, וכך התבשיל קיבל את שמו.

כותב שורות אלה, רק למען הפרוטוקול, אינו סובל חצילים.

לסיום, הנה אחד ה-שירים של עפרה חזה, “גלבי” (ליבי, בהגיה תימנית).

מבחירה, לא נכנסתי בפוסט הזה לשפע הלשוני שיש למילה הערבית קלב, ולעשרות השירים בנושא.

אז הנה, בלי תמלול (כי מה לי ולערבית תימנית?), אחד השירים שעצבו את נעוריי הרחוקים בשנות השמונים (וגם את רוב המאזינים באירופה…):