מהפכה

מהפכה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on מהפכה

מהפכה

מהפכה

פורסם לראשונה ב- 3.6.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שרצה לדעת איך אומרים “מרגש” בערבית, והוא המשך בלתי ישיר לפוסט הקודם, שעסק בשורש א.ת’.ר.
אז מילת היום היא –
תַ’וְרַה ثَوْرَة וברבים תַ’וְרַאת ثَوْرَات – מהפכה; מרד; רעש, המולה; התפרצות (גם של הרי געש), התעוררות
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three (דהיינו כמו s עדינה). במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
בפוסט הקודם ראינו שאפשר להגיד בערבית מֻאַתִּ’ר مؤثّر במובן מרגש. אולם זו אינה הדרך היחידה.
היה לנו בעבר פוסט על השורש של היום, ת’.ו.ר.
הנהו שוב, עם שפע תוספות:
מילת היום היא תַ’וְרַה ثورة – מהפכה או מרד
לשמיעה:

ככל שידיעותיי משיגות, המילה נהגית בדיוק כך גם במדוברת והיא לא עברה תהליכים פונטיים מתבקשים; מילה כל כך קטנה, ושלושה שינויים יכלו לקרות בה בפוטנציה:
* שינוי הגיית האות הספרותית ת’ ث, שנשמעת th, ל- s או ל- t
* הפיכת הדיפטונג (רצף שתי תנועות) au ל- o
* הגיית תנועת e בַּסוף בִּמקום ה- a הספרותית (תופעה שנקראת אִמַאלֶה, ונתקלנו בה פה בעבר מספר פעמים)
יש כמה סיבות להיעדר השינויים, אחת מהן היא שהמילה “מקננת” לה במִשְלָב לשוני גבוה יחסית ודי לא יומיומי (אלא אם כן אתם חלק מהמהפכות שהסעירו את האזור או מורדים במוסכמות מבטן ומלידה…), ולכן שומרת על מאפייניה הספרותיים המקוריים.
בכל מקרה, רובכם פה לא בגלל הערות פונטיות קטנוניות מעין אלה, אז נתקדם:
המילה היום, שהשורש שלה הוא ת’.ו.ר, היא אחת האהובות עלי בשפה הערבית כולה ויש לי מיני-מערך-שיעור שחיברתי עליה במרוצת השנים, שאת תמציתו אכתוב כאן.
השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ת’.ו.ר (בגזרת ע”ו) עוסק בטלטלות, מרידות, סערות, זעזועים, מהפכות וגם… בשוורים.
בעברית השורשים האפשריים המקבילים לו הם ת.ו.ר או ש.ו.ר.
ת.ו.ר עוסק בתיור, תיירות, לתור וכו’, כך שלא נראה לי שיש קשר; בתורים, שהם במקור מועדים, אך התקבעו בשיח המודרני כתורים בבנק, בדואר, בקופה של הסופר. גם פה אין קשר, והם מתכתבים עם השורש הערבי ד.ו.ר (חילופי קוליות); ובתורים, שהם יוני בר. פה בכלל אין קשר.
השורש שׁ.ו.ר בעברית עוסק, בנוסף לזכרים של הפרות, גם בראייה ומבטים, למשל: “שורו, הביטו, וראו”, או: “לימין, שור!” או “אחריתו מי ישורנה?”.
מילון אבן-שושן גורס שגרסה זו של השורש ייחודית רק לעברית.
אבל רגע… יש גם שֹ.ו.ר עם שין שמאלית:
הפועל התנ”כי הנדיר מנדירים שָֹר פירושו: נאבק, נלחם, ואני רואה פה התכתבות אפשרית עם הערבית, כפי שמייד נראה.
בפוסט הבא נעסוק בשורש הקרוב-רחוב פ.ו.ר, העוסק בעיקר ברתיחה.
=-=
מילת היום ת’ורה היא שם הפעולה/מצדר של –
* הפועל הספרותי תַ’אר ثار בבניין הראשון – מָרַד, רגז, נסער; התמרד, התקומם; פרץ (מלחמה), הזדעזע, טולטל (נא לא להתבלבל עם שורש ממש דומה, ת’א’ר, העוסק בנקמות דם)
אז למה ת’ורה זה מהפכה? כי יש כאן טלטלה עזה בשלטון מסוג X שהפך ל- Y.
* תַ’וְרַה עַצַבִּיַּה ثورة عصبيّة – התקפת עצבים, קריזה, ג’ננה…
* אֶלתַּ’וְרַה אֶלצִּנַאעִיַּה الثّورة الصّناعيّة – המהפכה התעשייתית
* תַ’וְרִיּ ثوريّ כשם תואר – מהפכני; מהפכן
* תַ’אאֶר ثائر וברבים תֻ’וַּאר ثوّار או תַ’אאִ’רוּן ثائرون, צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מורד, מתקומם; מהפכן, לוחם מהפכה; מעורר מהומות, משתולל; ים סוער. זה, אגב, גם שם פרטי של גבר
* תַ’אאִרַה ثائرة, בנקבה, בנוסף לכל הנ”ל, כשם עצם – מהומה, המולה
* תַ’וַרַאן ثوران, צורת שם פעולה נוספת של הבניין הראשון – התעוררות, התפרצות
אִנַּהַא לַתַ’וְרַה חַתַּא אלנַּצְר! إنّها لثورة حتّى النّصر – זו מהפכה עד הניצחון!
הסיסמה הקבועה של אנשי אש”ף ופת”ח במהלך השנים…
כבר בבניין הראשון, על שם הפעולה שלו, אנו מבינים שהשורש הזה קשור לשדה משמעויות (שדה סמנטי) עם המון אנרגיה, תנועה וטלטלה.
אז מה קורה כשקופצים לבניין הרביעי בערבית, המקביל לבניין הִפְעיל בעברית? שני הבניינים המקבילים האלה (הפעיל בעברית, הרביעי בערבית) הם בניינים גורמים, כלומר מוציאים פעולה על גורם נוסף, “צד ג’ “, המשמש כמושא ישיר תחבירי, כמו היחס בין הפעלים לבש ל- הלביש, אכל ל- האכיל, נסע ל- הִסִּיע, ידע ל- הודיע, ראה ל- הראה, שב ל- הֵשיב, סַב (על עקבותיו) ל- הֵסֵב (תשומת לב) ועוד.
* הפועל הספרותי תַ’וַּרַ ثوّر בבניין השני – עורר, הסעיר, הסית; חקר
* תַתְ’וִיר تثوير, בצורת שם הפעולה של הבניין – הסתה למהפכה או למרד
* הפועל הספרותי אַתַ’אר أثار בבניין הרביעי פירושו עורר, קומם, הרגיז; הסעיר, ריגש; הסית, טלטל. כלומר לקחנו משהו שָלֵו, שקט ויציב, וטלטלנו אותו.
מה עוד אפשר לעורר? עניין. כן לעורר עניין. לכן צורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, מֻתִ’יר مثير, פירושה מעניין (וגם מסעיר או מטלטל), למרות שמילולית מדובר רק בפועל “מעורר”. הערבים השמיטו עם הזמן, והשימוש, את המושא הישיר “עניין”: מֻתִ’ירֶ אלִאהְתִמַאם مثير الاهتمام – מעורר עניין.
תרגומים נוספים של מת’יר: מרגש, מרתק; מאיץ, זרז, קטליזטור
* מֻתִ’יר לִלשַּהְוַה مثير للشّهوة – מעורר תיאבון
* מֻתִ’יר לִלשַּפַקַה مثير للشّفقة – מעורר רחמים
* מֻתִ’יר לִלִאשְמִאְזַאז مثير للاشمئزاز – מעורר סלידה
* זַמַן מֻת’יר زمن مثير – תקופה סוערת/מרגשת/מרתקת
* מֻתִ’ירַאת مثيرات ברבים – גירויים
אגב, חשוב לציין שבערבית מדוברת אין מילה שתרגומה המיידי והישיר הוא “מעניין”. הדוברים יגידו “סרט/ספר יפה, טוב” וכו’ (לרוב בשימוש בשם התואר חִלוּ حلو, שמשמעותו המילולית היא “מתוק”), אבל תכל’ס אין מילה למעניין. זה מעניין, לא?
* אִתַ’ארַה إثارة, צורת שם הפעולה של הבניין הרביעי – הסתה; גירוי; גרימה ל- (למשל התרגשות, התפעלות, פליאה)
* אַפְלַאם אִתַ’ארַה أفلام إثارة – אחת הדרכים להגיד סרטים פורנוגרפיים (מיל’: סרטי גירוי)
* צֻחֻף אִתַ’ארַה صحف إثارة – צהובונים, עיתונות צהובה המחפשת שערוריות (מיל’: עיתוני גירוי)
* הפועל הספרותי תַתַ’אוַרוּא تثاوروا בבניין השישי – התנפלו אלו על אלו בשעה מלחמה (אויבים)
* מַתַ’אר مثار, בספרותית – גורם, סיבה
=-=-=
מילה נוספת מהשורש של היום, בלי שום קשר למהפכות, היא –
תַ’וְר ثور (במדוברת תוֹר تور) וברבים תִ’ירַאן ثيران – שור
קודם כל נעיף מבט בויקימילון:
“המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית – šūru; אבלאית – šu-lum; אוגריתית – ṯr; ארמית־סורית – ܬܘܪܐ tawrā; ארמית־מנדאית – taura; ארמית־יהודית – תּוֹרָא; ערבית – ثَوْر (תַּ’וְר); געז, טיגרינית, טיגראנית – sor; מהרית, חארסוסית – ṯawr. לא ידוע אם קיים קשר אטימולוגי עם המילה הלטינית Taurus”.
מִתֶ’ל/זַיֶּ אלתּ’ורֶ אלְהַאיֶג’ متل/زيّ التّور الهايج (مثل الثّور الهائج) – כמו שור/פר משתולל. מתייחס להתנהגות פרועה, אלימה ומשולחת רסן
=-=-=-=
חשבתם על זה שבעברית יש שור וגם פר (באנגלית ox מול bull, בהתאמה)? אז מה הקטע? מה פשר הכפילות?
מסתבר שפר הוא הזכר של הפרה (גילוי גאוני, תודו). עגְלה גְּדֵלה והופכת להיות פרה, עגל גָּדֵל והופך להיות פר. עם הורמונים מפה עד הודעה חדשה, כוח כמו של סוס, סליחה, פר (או בעצם שור?) ועצבים רופפים. יפה. אז מה זה שור?
שור הוא פר מסורס. החקלאים של פעם הבינו, שפרים מלאי און הם חיה מסוכנת מאוד, ודי בלתי שימושית פרט לצורכי הרבעה. פר הרבעה, כן?
אז סירסו אותם, וכך קיבלו בהמה חזקה מאוד, אבל אפאתית, בלי כל החשקים והיצרים. “לא תחסום שור בדישו”, אומר הפסוק מספר דברים. זה אומר שכבר בתקופת התנ”ך שוורים עסקו בדַיִש (הפרדת המוץ מהדגן). שוורים, ולא פרים.
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי המונחים העבריים “מלחמת שוורים” או “לוחם שוורים”, טוררו או מטאדור, הם פרדוכסליים לחלוטין; להילחם בשור גם ילד יכול (לא שאני מעודד זאת, כן?). מה שרואים בקורידה (הזירה) בארצות דוברות ספרדית או פורטוגזית זה מלחמת פרים עם לוחמי פרים. מנהג די מזעזע, בלי שום קשר לצמחונות או טבעונות. עכשיו לכו תשנו מסורת לשונית בת עשרות שנים…
קבלו פתגם יפה:
בַּאקוּל לֹה תוֹר, בִּיקוּל לִי: אִחִלְבֹּה! باقول له تور، بيقول لي احلبه
אני אומר לו שור, הוא אומר לי: חלוב אותו!
משל לשני אנשים שאינם מקשיבים זה לזה, או לפרטנר לא קשוב לשיחה
וזכרו, אם אתם פוגשים בדרך פרה ממין זכר, ואינכם יודעים אם זה פר או שור, פשוט תפסו איזה בד, רצוי בצבע אדום, זה פשוט בולט יותר מאפור, ונופפו בתזזיתיות מול עיניו.
אם הוא ממשיך להעלות גרה – זה שור.
אם הוא שועט לעברכם – ברחו על נפשכם!
=-=-=
המילה העברית תורה, למרות דמיונה הרב למילת היום שלנו, כלל אינה קשורה.
השורש של תורה הוא השורש של מילים עבריות כמו מורה, הוראה, ירייה ו- ירי. כן, כן, השורש הוא י.ר.י, וירי, מסתבר, אינו רק פעולה של כלי נשק.
המילה העברית תורה נכנסה לערבית די כפי שהיא – אַלתַּוְרַאה التّوراة – ותרגומה הוא הן התורה והן התנ”ך כולו.
=-=-=-=
הנה עוד קטע שהופיע אצלנו בעבר:
אִנִּי אֻכִּלְתֻ יַוְםַ אֻכִּלַ אלתַּ’וְרֻ אלְאַבְּיַץ’ إنّي أُكلتُ يوم أُكِل الثّور الأبيض! – נטרפתי ביום בו נטרף השור הלבן
מה???
המטתי את האסון והצרה על עצמי – זהו התרגום הבלתי מילולי של הפתגם.
הקשיבו לסיפור הבא, הלקוח מקובץ סיפורי המְשָלים “כַּלִילַה וַדִמְנַה” (המקור הוא פנצ’טנטרה ההודי):
היה היו ארבעה שוורים: לבן, אדום, צהוב ושחור. הם היו שייכים לפיל, אך הוא מת והם חיפשו לעצמם בעלים חדשים.
הם נכנסו ליער בו חיו טרם שִעְבּד אותם הפיל, וחיפשו את המלך החזק והעשיר ביותר.
לפתע שמעו שאגה שזעזעה את היער. הם שמחו, כי סברו שמצאו מישהו עצום וכביר. הם חשו לעבר האריה והפכו לרכושו.
האריה ציווה עליהם להעביר אותו את הנהר מהחלק העני של היער לחלק העשיר, והם עשו זאת בשמחה בהשתמשם בכוחם הפיזי הרב.
ביום למחרת האריה היה רעב. השור השחור רץ לעברו ואמר: “אדוני, בוא אכול איתנו, האחו עשיר וטעים”.
האריה ענה לו כי הוא דואג לאחו ואינו רוצה שייכנסו אליו פולשים, אך השור הלבן מושך הרבה תשומת לב.
האריה החליט לאכול את השור הלבן כדי להגן על האחו מציידים, וסיכם עם השור השחור שיספרו לשני השוורים האחרים שהלבן אבד או נהרג.
האריה קפץ על השור הלבן וטרף אותו, כאשר השחור מביט במעשה.
עם חלוף הימים השוורים שכחו את אחיהם הלבן.
באחד הימים האריה סיפר לשור השחור, שבעברו נהג לטרוף שוורים אדומים בשל צבע עורם ובוהק מופעם. בשל החשש שאריה אחר יחשוק בשור האדום, כמותו, הוא החליט לטרוף את השור האדום, שכן רעבו גבר עליו.
השור השחור מיהר להסכים עם האריה והחיש בו לאכול את השור האדום.
הימים חלפו, והאריה אמר לשור השחור שהאחו מידלדל והם הופכים לעניים, ולכן הוא יאכל את השור הצהוב, שהיו לו גם פרות בנות-זוג, ואז יאפשר לשור השחור לקבל את הפרות שלו (של הצהוב). השור השחור שמח מאוד, והאריה טרף את השור הצהוב.
יום אחד בא האריה לשור השחור ואמר לו שהוא והגורים שלו רעבים. הוא שאל אותו אם הוא טעים, והתנפל עליו כדי לאכול אותו.
ואז השור השחור צעק: נטרפתי כבר ביום בו נטרף אחי השור הלבן!
(התרגום שלי, שָלֵו. התרגום חופשי)
=-=-=-=
לסיכום, מרגש הוא גם מֻאַ’תִּר וגם מֻתִ’יר, וכך זכינו להיחשף לשני שורשים מסעירים ומרטיטים…
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top