מוח

מוח
בריאות ורפואה פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מוח

מוח

מוח

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
דִמַאע’ دِمَاغ וברבים אַדְמִעַ’ה أدمغة – מוח; שכל; ראש
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
במדוברת, משום מה, ואולי לא בכל הניבים, זהו שם עצם ממין נקבה.
רויטל שלחה לי סרטון נוסף מבית היוצר של ליאה, שמכנה עצמה Leah Bulbul (בולבול – כינוי למי שדובר מצוין שפה זרה, כלומר שר אותה כמו ציפור בולבול).
את ליאה פגשנו פה כבר שלוש פעמים בעבר.
יש לה כבר מעל 500 אלף עוקבים.
בטיקטוק שלה היא כותבת על עצמה:
אלמאניה DE
אדרס אללסאניאת בג’אמעת אכספורד
(אני) גרמניה
אני לומדת בלשנות באוניברסיטת אוקספורד
ألمانية DE
أدرس اللّسانيات بجامعة اكسفورد
כותרת הסרטון הפעם, שהוא מ- 4.4.23:
דראסה ג’דידה בתחכי ען כיף דמאע’ שח’צ אלי ביחכי ערבי כלע’ת אם יח’תלף ען דמאע’ שח’צ אלי ביחכי אלמאני או אסבאני
دراسة جديدة بتحكي عن كيف دماغ شخص الي بيحكي عربي كلغة أم يختلف عن دماغ شخص الي بيحكي ألماني أو إسباني
מחקר חדש מראה איך מוח של אדם שמדבר ערבית כשפת אם שונה ממוח של אדם שמדבר גרמנית או ספרדית
יא ג’מאעה, בדי אחכי לכן, הד’ה דראסה ג’דידה אללי בתחכי ען כיף דמאע’ שח’צ אללי ביחכי ערבי ביח’תלף ען דמאע’ שח’צ אללי ביחכי אלמאני, …
הד’א דמאע’ שח’ץ אלמאני והד’א דמאע’ שח’ץ ערבי. ומת’ל מא תשופוא הון אכתשפוא אלבאחת’ין אנה בדמאע’ אלאלמאני אלרואבט אלעצביה באלנצף אלאיסר מן אלדמאע’ אקוא מן אלדמאע’ אלערבי. ליש? לאנה הד’ה אלמנטקה מסאולה ען אלנחו.
ואד’א אנתו בתחכוא אלמאני בתערפוא אנה באלאלמאני אלנחו, יעני תרכיב אלג’מלה ג’דן חר. פלהיכ, הד’ה אלמנטקה כת’יר שע’אלה.
אמא באלנסבה לדמאע’ אלערבי פכשפוא שע’לתין:
אול שי, באלנצפ אלאימן מן אלדמאע’ פי רואבט אכת’ר מן שח’צ אללי ביחכי אלמאני או אסבאני. ליש?
לאנה למא אנת בתקרא ערבי אחיאנן מא בתערף שו מענא אלכלמה אלא מן אלסיאק.
יעני מת’לן, הד’ה כלמה, אנת מא בתערף אד’א הי כתב או כתב, צח? ובס למא בתקרא אלכלמה אללי וראהא, מקאלה, בתערף אנה לאזם יכון כתב.
אד’א כאנת כתב כאנת כתבת.
יעני אלדמאע’ לאזם יחאפט’ ען הד’ה אלאח’תיארין, והד’א אלשי ביציר באלנצף אלאימן מן אלדמאע’.
אלשי אלת’אני אללי אכתשפוא אלבאחת’ין, אנה ארתבאט אלרואבט בין אלנצפין אקוא ענד אלערב, ואלסבב להאלשי, באחתמאל כביר, אלאוזאן אלערביה אלמעקדה.
يا جماعة، بدّي أحكي لكن، هذه دراسة جديدة اللّي بتحكي عن كيف دماغ شخص اللّي بيحكي عربي بيختلف عن دماغ شخص اللّي بيحكي ألماني، …
هذا دماغ شخص ألماني وهذا دماغ شخص عربي. ومثل ما تشوفوا هون اكتشفوا الباحثين إنّه بدماغ الألماني الرّوابط العصبيّة بالنّصف الأيسر من الدّماغ أقوى من الدّماغ العربي. ليش؟ لأنّه هذه المنطقة مسؤولة عن النّحو.
وإذا انتو بتحكوا ألماني بتعرفوا إنّه بالألماني النّحو، يعني تركيب الجملة، جدًّا حرّ. فلهيك، هذه المنطقة كثير شغّالة.
أمّا بالنّسبة لدماغ العربي فكشفوا شغلتين:
أوّل شي، بالنّصف الأيمن من الدماغ في روابط أكثر من شخص اللي بيحكي ألماني أو إسباني. ليش؟
لأنّه لمّا انت بتقرا عربي أحيانًا ما بتعرف شو معنى الكلمة إلّا من السّياق.
يعني مثلًا، هذه كلمة، انت ما بتعرف إذا هي كُتِبَ أو كَتَبَ، صحّ؟ وبس لمّا بتقرا الكلمة اللّي وراها، مقالة، بتعرف إنّه لازم يكون كَتَبَ.
إذا كانت كُتِبَ كانت كُتِبَتْ.
يعني الدّماغ لازم يحافظ عن هذه الاختيارين، وهذا الشّي بيصير بالنّصف الأيمن من الدّماغ.
الشّي الثّاني اللّي اكتشفوا الباحثين، إنّه ارتباط الرّوابط بين النّصفين أقوى عند العرب، والسّبب لهالشي، باحتمال كبير، الأوزان العربيّة المعقدة.
אנשים, אני רוצה לספר לכם, זהו מחקר חדש שמראה איך מוח של אדם שמדבר ערבית שונה ממוח של אדם שמדבר גרמנית, …
זהו מוח של אדם גרמני, וזהו מוח של אדם ערבי. כפי שאתם רואים פה, החוקרים גילו שבמוח הגרמני הקשרים העצביים באונה השמאלית של המוח חזקים יותר מאשר במוח הערבי. מדוע?
מכיוון שהאזור הזה אחראי על התחביר.
אם אתם מדברים גרמנית אתם יודעים שבגרמנית התחביר, כלומר מבנה המשפט, הוא חופשי מאוד. לכן האזור הזה פעיל יותר.
אבל הם גילו שני דברים בקשר למוח הערבי:
דבר ראשון, באונה הימנית של המוח יש יותר קשרים מאשר לאדם שמדבר גרמנית או ספרדית. מדוע?
מכיוון שכשאתה קורא ערבית לעיתים אינך יודע מה משמעות המילה, אלא מההקשר.
למשל, המילה הזו, אינך יודע (כשהיא אינה מנוקדת) אם היא כֻּתִבַּ (נכתב) או כַּתַבַּ (כָּתַב), נכון? רק כשאתה קורא את המילה אחריה, “מאמר”, אתה מבין שהיא צריכה להיות כתב.
אילו היה מדובר בצורת הסביל, הפועל היה כֻּתִבַּתְ (כלל רשמב”א, למי שמכיר. שָלֵו).
כלומר המוח צריך לשמור על שתי הברירות, והדבר הזה קורה באונה הימנית של המוח.
הדבר השני שהחוקרים גילו הוא שהקשר בין הקשרים בין שתי האונות חזק יותר אצל הערבים, והסיבה לכך, בסבירות גבוהה, היא משקלי (השמות והפעלים) הערביים הסבוכים.
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים, שמופיעים פה עם תוספות:
גַ’לְטַה جلطة, לבד, או ג’לטה דִמַאעִ’יֶּה جلطة دماغيّة – שבץ מוחי; קריש דם במוח
גֻ’לְטַה בערבית ספרותית היא קריש דם. לא מצאתי עוד מילים מהשורש הזה בשני מילונים שונים. כנראה מילה ייחודית, או שרק היא שרדה בזמנים המודרניים מהשורש הזה.
דִמַאע’ دماغ וברבים אַדְמִעַ’ה أدمغة הוא מוח.
השורש הערבי ד.מ.ע’. קיים, אולם במילים בודדות שאף לא אחת מהן בשימוש יומיומי (ראו עדכון בנושא בהמשך הפוסט).
* סַכְּתַה דִמַאעִ’יַּה سكتة دماغيّة – שבץ מוחי
* נַזִיף דִמַאעִ’יּ نزيف دماغيّ – שטף דם במוח
* אִרְתִגַ’אגֶ’ אלדִּמאע’ ارتجاج الدّماغ – זעזוע מוח
* אִלְתִהַאבֶּ אלדִּמאע’ التهاب الدّماغ – דלקת קרום המוח (אחת השמות)
* עַ’סְלֶ/עַ’סִילֶ אלדִּמאע’ غسل/غسيل الدّماغ – שטיפת מוח
מילה נוספת למוח, מקבילה לזו בעברית, היא –
מֻחּ’ مخّ וברבים מֻחַ’אח’ مخاخ או אַמְחַ’אח’ أمخاخ. שוב, שורש שאינו קיים פרט למילה זו.
חלקכם אולי מכירים אותה מהביטוי דַאח’ מֻחִּ’י داخ مخّي – מוחי הסתחרר
דוּחֶ’ת רַאס دوخة راس – סחרחורת (של הראש)
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל דַמַעַ’ دَمَغَ בבניין הראשון – ביקע/ריסק את ראשו של-; הכריע, ניצח, גבר על-; חיסל; הטביע חותם
* דַאמֶע’ دامغ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נחרץ, החלטי, “חותך”, משכנע
* מַדְמוּע’ مدموغ, בצורת הבינוני הפעול – מבויל, נושא חותמת; פצוע במוח
* הפועל דַמַּעַ’ دمّغ בבניין השני – הוסיף שמן לאוכל
* הפועל אַדְמַעַ’ أدمغ בבניין הרביעי – בלע מבלי ללעוס
* דַמְעַ’ה دمغة וברבים דַמְעַ’את دمغات – מס בולים, חותָם, חותמת; תו, אות, סימן
* מַוְת דִמַאעִ’יּ موت دماغيّ – מוות מוחי
* קִשְרַת / אֻמֶּ אלדִּמאע’ قشرة / أمّ الدّماغ – קליפת המוח
* גִ’רַאחַתֶ אלדִּמַאע’ جراحة الدّماغ – ניתוח מוח
במדוברת (בעיקר מצרית) קיימים ביטויים ציוריים רבים עם המילה (שבאה כתחליף למילה “ראש”). הבאתי פה את העיקריים:
* עַמַּר דִמַאע’ֹה عمّر دماغه – עישן חשיש; שתה משקה אלכוהולי (מיל’: בנה את המוח שלו)
* עַדַּל דמאע’ה عدّل دماغه – נעשה לו טוב (מסמים ו/או מאלכוהול. מיל’: סידר לעצמו את הראש)
* עַצַר דמאע’ה عصر دماغه – חשב הרבה, אימץ את מחשבתו (מיל’: סחט את המוח שלו)
* וַגַ’ע דמאע’ה وجع دماغه – “שבר” את הראש, התאמץ; בלבל את המוח (מיל’: הכאיב למוח שלו)
* עַ’לִיט’ דמאע’ غليظ دماغ – טיפש, מטומטם, קשה תפיסה (מיל’: מי שמוחו גס ומחוספס)
* שַעֶּ’ל דמאעַ’כּ! شغّل دماغك! – תפעיל ת’שכל שלך!
* אַנַא מִש נַאקִצְנִי וַגֶ’ע דמאע’! أنا مش ناقصني وجع دماغ! – לא חסר לי כאב ראש!
* חִלּ עַן דמאעִ’י! حلّ عن دماغي! – עזוב אותי במנוחה! רד ממני! אל תבלבל את המוח!
* אַכַּל דמאע’ה أكل دماغه – בלבל לו את השכל, נדנד לו (מיל’: אכל לו את הראש)
* רַיַּח דמאע’ֹה ريّح دماغه – לא הטריד עצמו, פטר עצמו מטרדות
* שַאל מִן דמאע’ה شال من دماغه – הוציא לו (את הנושא המטריד) מהראש
הוסיפה אסתר ספדיה:
דְמַאע’ֹה חִ’שֶן دماغه خشن – מטומטם, קשה תפיסה (מיל’: מוחו קשה, גס)
כתב לנו מרק שוף:
المعدة أذكى من المخ.
فالمعدة الفارغة تخبر صاحبها أنها فارغة
أما المخ الفارغ فلا يخبر صاحبه أنه فارغ ????????
הקיבה חכמה מהמוח.
הקיבה הריקה מודיעה לבעליה שהיא ריקה
אך המוח הריק אינו מודיע לבעליו שהוא ריק
צילום: Priyanka Singh
זה היה הפוסט ה- 2,062 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x