מומחה בתורת הדקדוק

מומחה בתורת הדקדוק
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מומחה בתורת הדקדוק

מומחה בתורת הדקדוק

מומחה בתורת הדקדוק

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברה ועמיתה.
אז מילת היום היא –
נַחְוִיּ نَحْوِيّ או נַחַוִיּ نَحَوِيّ (קיצור של עַאלֶם נַחְוִיּ عَالِم نَحْوِيّ) וברבים נַחַוִיּוּן نَحَوِيُّونَ או נֻחַאה نُحَاة – מומחה בתורת הדקדוק; כשם תואר: שלפי כללי הדקדוק הקלאסי
החברה שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק של:
raffijarroujofficial
Raffi Jarrouj – رافي جرّوج
לראפי ג’רוג’ יש 120,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
صانع محتوى باللغة العربية بإيجاز غير مُخل وبلا تطويل مُمل
יוצר תוכן בערבית באופן תמציתי שאינו פוגעני וללא אריכות משעממת
ראפי (ראפי? מעולם לא שמעתי שם ערבי כזה) הזה סקרן אותי.
בחשבון טוויטר שלו הוא מוסיף על עצמו שני פרטי מידע: הוא יוצר תוכן בערבית ספרותית, והוא חי בדובאי.
בפייסבוק יש לו מעל 270,000 עוקבים.
חשבון יוטיוב שלו אינו מוסיף דבר.
באינסטגרם שלו, בו יש לו 423,000 עוקבים, הוא מוסיף:
صحفيٌّ ومقدّمُ برنامج “بدقيقة” ????️
עיתונאי ומגיש התוכנית “בדקיקה” (בדקה)
הסרטון פורסם ב- 24.4.23.
אראד נחוי ומדרס ללע’ה אלערביה אן יתזוג’.
פסאלה אצדקאאה: מא צפאת אלזוג’ה אלתי תתמנאהא?
פאג’אב:
ארידהא מרפועת אלהאמה
מנצובה אלקאמה
מג’רורת אלת’וב
מג’רדה ען אלעיב
מרבוטת אלשפתין
מבסוטת אלכפין
תטיע פעל אלאמר בלא אסתת’נאא’
ותג’יב אלנדאא’
ותפהמ מן אלאשארה מן ע’יר עבארה
לא תערף אלג’מלה אלאעתראצ’יה ולא אפעאל אלט’ן
וליס פי קאמוסהא לא ולמ ולן
צ’מירהא מתצל בצ’מירי
מנפצל ען ע’ירי
אד’א טלבת פע’יר ג’אזמה
ומן כל עלה סאלמה
אד’א ראיתהא סבחלת (קאלת: סבחאנ אללה)
ואן ע’אבת עני חוקלת (קאלת: לא חול ולא קוה אלא באללה)
תג’אמלני באלכנאיה ואלתצריח
פעלהא תאמ צחיח
לא תנאזעני פי עמל אלפאעל עלא אלאטלאק
קולי ענדהא מעלום לאזם בלא טלאק
תעאמלני באלסכון ואלעטף
אמא מאלי ענדהא פממנוע מן אלצרף.
יקאל אנה מאת ולם יתזוג’!
أراد نحويٌّ ومدرّسٌ للّغةِ العربيّة أن يتزوّج.
فسأله أصدقاؤه: ما صفات الزّوجة التي تتمنّاها؟
فأجاب:
أريدها مرفوعة الهامة
منصوبة القامة
مجرورة الثّوب
مجرّدةً عن العيب
مربوطة الشّفتين
مبسوطة الكفّين
تطيعُ فِعلَ الأمر بلا استثناء
وتُجيب النّداء
وتفهم من الإشارة من غيرِ عبارة
لا تعرف الجملة الاعتراضيّة ولا أفعال الظّنّ
وليس في قاموسها لا ولِمَ ولن
ضميرها متّصلٌ بضميري
منفصلٌ عن غيري
إذا طلبت فغير جازمة
ومن كلّ علةٍ سالمة
إذا رأيتُها سبحلت (قالت: سبحان الله)
وإن غابت عنّي حوقلت (قالت: لا حول ولا قوّة إلّا بالله)
تجاملني بالكناية والتّصريح
فِعْلها تامٌّ صحيح
لا تنازعني في عمل الفاعل على الإطلاق
قَوْلي عندها معلومٌ لازمٌ بلا طلاق
تعاملني بالسّكون والعَطف
أمّا مالي عندها فممنوعٌ من الصّرف.
يُقال إنّه مات ولم يتزوّج!
מומחה בדקדוק ומורה לערבית רצה להתחתן.
חבריו שאלו אותו: מהן התכונות של האישה שאתה מאחל לעצמך?
הוא ענה:
אני רוצה אותה עם ראש מורם (הרפרנס הדקדוקי: רפע היא יחסת הנושא בערבית ספרותית)
עם עמידה יציבה (נצב היא יחסת המושא)
עם בגד נגרר/משתלשל (מאחוריה) (ג’ר היא יחסת הקניין)
חסרת בושה (פעל מג’רד – הפועל בבניין הראשון)
שפתיה צמודות (רמיזה לאות תאא’ מרבוטה)
כפות ידיה פתוחות / היא נדיבה (רמיזה לתאא’ מבסוטה, שהוא שם אחר לתאא’ מפתוחה, שהיא פשוט תאא’ רגילה ت)
היא מצייתת לציוויים בלי יוצאים מהכלל (פעל אמר – פועל בזמן ציווי; הוצאה מהכלל היא נושא דקדוקי)
והיא נענית לקריאה (קריאה היא נושא דקדוקי, למשל הפניות שמתחילות עם “יא”)
היא מבינה רמזים מבלי לדבר/להתבטא (אשארה – כינויי הרמז; עבארה – ביטוי, צורת התבטאות)
היא אינה אומרת משפטי מחאה ואינה מכירה פעלים של מחשבה (ג’מלה אעתראצ’יה – משפט הסגר; פעלי המחשבה והוודאות: عَلِمَ، رأى، وَجَدَ، درى، ألفى، ظن، خَالَ، حَسِب، زَعَمَ، عَدَّ، اعتبر، هَب)
ובמילון שלה לא מופיעות המילים “לא”, “למה” ו”לעולם לא”
המצפון שלה קשור למצפון שלי (צ’מיר מתצל – כינוי חבור)
ונפרד/מנותק מאחרים (צ’מיר מנפצל – כינוי פרוד)
כשהיא מבקשת, היא אינה נחרצת (ג’זם הוא אחד המודוסים של הפועל בעתיד)
והיא שלמה מכל פגם (פעל סאלם – גזרת השלמים. כל השאר הם פעלים עלולים, פגומים, כלומר כל שאר הגזָרות)
כשאני רואה אותה היא אומרת: השבח לאל
וכשהיא רחוקה ממני היא אומרת: אין יכולת ואין כוח אלא באל (זו אמירה שנאמרת בשעת מצוקה)
היא מחמיאה לי במרומז ובמופגן (כנאיה – מטונימיה, זהו אחד מהאמצעים הפיגורטיביים)
מעשיה שלמים ונכונים (פעל תאם הוא פועל שיש לו הן מרכיב של זמן והן מרכיב של פעולה. הרוב המכריע של הפעלים הם מסוג זה. זאת בשונה מפועל שהוא אוגד, למשל, המכיל את מרכיב הזמן בלבד, ראה كان واخواتها [ההסבר האחרון הוא של מורי ורבי דן שובל האגדי]; פעל צחיח – פועל בגזרת השלמים)
היא אינה רבה איתי בכלל על מה שצריך לעשות (פאעל – הנושא במשפטים פועליים; אטלאק – מתייחס למפעול מטלק, שהוא המושא הפנימי)
האמירה שלי, מבחינתה, היא ידועה/ודאית והכרחית, ללא גירושין (פעל לאזם – פועל עומד)
היא מתייחסת אלי בשקט ובחיבה (סכון – תנועת שווא נח; עטף – חיבור, כמו וו החיבור)
באשר לכסף שלי שאצלה, הרי שאסור לבזבזו (ממנוע מן אלצרף – שמות עצם מחוסרי תנוין)
אומרים שהוא מת ולא התחתן!
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי נ.ח.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בכיוונים ובדקדוק. הוא מקביל לשורש העברי נ.ח.י העוסק בהנחיה, נחיה ומנחים למיניהם.
* הפועל נַחַא نحا בבניין הראשון – הלך לכיוון-; מנע, הניא; הזיז
* נַחַא נַחְוַהֻ نحا نحوه – הלך בדרכו, נהג כמותו; פנה לעברו
* נַחְו نحو וברבים אַנְחַאא’ أنحاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תחביר; דקדוק; אופן, שיטה, צורה, דוגמה; דרך, כיוון, מגמה; אזור, צד, פינה
* נַאחִי ناحي (נַאחִן ناحٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בקי בתורת התחביר
* נַאחִיַה ناحية וברבים נַוַאחִי نواحي (נַוַאחִן نواحٍ), בצורת הנקבה – בחינה, הבט; צד, כיוון; נפה, כפר, פרבר, רובע; כמילת יחס: אל, לכיוון, לעבר-
* מִן הַדִ’הִ אלנַּאחִיַה من هذه النّاحية – מבחינה זו
* נַוַאחִי نواحي – בקירוב, בערך
* מִן נַאחִיַה וַאקִעִיַּה من ناحية واقعيّة – מבחינה מעשית
* מִן גַ’מִיעֶ אלנַּוַאחִי من جميع النّواحي – מכל הצדדים/הכיוונים/הבחינות
* הפועל נַחַּא نحّى בבניין השני – הרחיק, הסיר; פיטר
* הפועל נַאחַא ناحى בבניין השלישי – היה ממול ל-
* הפועל אַנְחַא أنحى בבניין הרביעי – נטה; הפנה מבט
* הפועל תַנַחַּא تنحّى בבניין החמישי – זז, פרש מ-, התרחק; דיבר בלשון צחה עם ניקוד סופי
* הפועל אִנְתַחַא انتحى בבניין השמיני – הלך; נטה, פרש לצד
* נַחְוַ نحوَ – בערך, בקירוב; לכיוון
* וַנַחְוַהֻ ونحوه – וכדומה
* מַנְחַא منحى (מַנְחַן منحًى) וברבים מַנַאחִי مناحي (מַנַאחִן مناحٍ), במשקל המקומות – שטח, תחום; אופן, שיטה; דרך, מסלול, מגמה, כיוון
* עַלַא הַדַ’א אלנַּחְו على هذا النّحو – בצורה זו, ככה
* עלא נַחְוִ- على نحوِ- – בהתאם ל-, לפי
* עלא אלנַּחְוִ אלתַּאלִי على النّحو التّالي – באופן הבא
* עלא נַחְוִן עַאםּ على نحوٍ عامّ – באופן כללי
* עלא נַחְוִן מַא على نحوٍ ما – איכשהו
* אַנְחַאאֶ אלְבִּלַאד/אלְעַאלַם أنحاء البلاد/العالم – רחבי הארץ/העולם
אבי המנוח, רחמים כהן, נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1929. הוא גדל וחי בין ערבים, ולמד ערבית בבית הספר.
כשהתחלתי ללמוד ערבית בכיתה ז’, בשנת 1982, הוא כל הזמן היה אומר לי שמה שאני לומד זה נַחַוִי.
הוא התכוון לכך שאני לומד ערבית ספרותית (שהשם המקובל יותר שלה הוא פֻצְחַא). הוא כינה את הספרותית נחוי מכיוון שהיא פועלת לפי כללי הדקדוק הנוקשים, בניגוד למדוברת.
צילום: אלי ברקוביץ׳, ויקיפדיה
זה היה הפוסט ה- 2,160 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x