מנוס

מנוס
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מנוס

מנוס

מנוס

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Hagai Fodor, שכתב לנו:
“פגשתי בביטוי: לא בד – אין אפשרות, אבל ראיתי גם במובן של: אין ספק”.
אז מילת היום היא –
בֻּדּ بُدّ או בִּדּ بِدّ – מנוס, מפלט, מוצא; חלק, מנה; פסל, אליל; דומה, שווה
השורש הערבי הספרותי ב.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק במגוון נושאים, ביניהם פיזור והרחקה של דברים, ומכאן הקשר לאותו השורש בעברית: בידוד, בודד, בדידות.
* הפועל בַּדַּ بدّ בבניין הראשון – פיזר, הרחיק את- מ-; היה מגושם, ירכיו התרחקו מרוב שומן
* הפועל בַּדַּדַ بدّد בבניין השני – פיזר, הפיץ, בזבז; חילק ל-
* בַּדַּדַ שַמְלַהֻם بدّد شملَهم – פיזר אותם לכל עבר; חילק אותם למנות
* בַּדַּדַ אלצַּמְת بدّد الصّمت – הפר את הדממה
* תַבְּדִיד تبديد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פיזור; אובדן
* תבְּדידֶ אלשֻּכּוּכּ تبديد الشّكوك – פיזור/הסרת הספקות
* תבְּדידֶ אלְמַאל تبديد المال – בזבוז כסף
* מֻבַּדִּד مبدِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בזבזן, פזרן
* מֻבַּדַּד مبدَّد, בצורת הבינוני הפעול – מבוזבז, מפוזר
* הפועל אַבַּדַּ أبدّ בבניין הרביעי – חילק ל-; מָנָה
* הפועל תַבַּדַּדַ تبدّد בבניין החמישי – התפזר, נפוץ; אבד
* הפועל אִסְתַבַּדַּ استبدّ בבניין העשירי – נהג בשרירות כלפי-; שלט שלטון יחיד
* אִסְתִבְּדַאד استبداد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עריצות, רודנות; אוטוקרטיה, שלטון יחיד
* אִסְתִבְּדַאדִיּ استبداديّ – שרירותי; מתייחס לשלטון יחיד
* חֻכְּם אִסְתִבְּדַאדִיּ حكم استبداديّ – אוטוקרטיה; דיקטטורה
* מֻסְתַבִּדּ مستبِدّ, בצורת הבינוני הפועל – רודן, עריץ; חסר רסן
* בַּדּ بَدّ – עייפות
* בַּדַאד بداد – דו-קרב; חלק, מנה
* בַּדִיד بديد – שווה-ערך, שווה-מעמד, דומה, עמית
* בֻּדַּה بُدّة או בִּדַּה بِدّة – חלק, מנה; סוף; תכלית; צורך; יכולת, כוח
* בַּדַד بَدَد – צורך; יכולת, כוח
* בַּדַדַן بددًا – אחד אחד, כשהם מפוזרים
* לַא בֻּדַּ מִן- لا بُدَّ من- – אין מנוס מ-, הכרחי ש-; מכל מקום, בכל אופן, ללא ספק, בוודאי
* לַם יַכֻּן תַ’מַּה בֻּדּ لم يكن ثمّة بُدّ – לא היה מנוס וכו’ (בעבר)
מוסיף הקורא יאיר גולד:
אחד מהפירושים שהבאת ל- بُدّ בפתיח הוא: “חלק, מנה”. ובמבט לעברית מוצאים את המלה בַּד כפי שמופיעה בצירוף “בַּד בְּבַד”. במקור בעברית מקראית פירוש הביטוי היה: “שווה בשווה” – וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ” (שמות ל, לד­–לה). לפי זה המלה בַּד ניתנת להבנה: “חלק, מנה” (והביטוי משמעו: חלק מול חלק, אחד לאחד – שווה בשווה). רק בעברית חדשה קיבל הביטוי משמעות של “בו זמנית, יחד”
והקורא גיא מור-לן:
אלוצ’ע מש ולא בד الوضع مش ولا بد – המצב לא משהו, המצב ככה ככה
זה היה הפוסט ה- 1,946 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x