מנוס

מנוס
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מנוס

מנוס

מנוס

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Hagai Fodor, שכתב לנו:
“פגשתי בביטוי: לא בד – אין אפשרות, אבל ראיתי גם במובן של: אין ספק”.
אז מילת היום היא –
בֻּדּ بُدّ או בִּדּ بِدّ – מנוס, מפלט, מוצא; חלק, מנה; פסל, אליל; דומה, שווה
לשמיעה:

השורש הערבי הספרותי ב.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק במגוון נושאים, ביניהם פיזור והרחקה של דברים, ומכאן הקשר לאותו השורש בעברית: בידוד, בודד, בדידות.
* הפועל בַּדַּ بدّ בבניין הראשון – פיזר, הרחיק את- מ-; היה מגושם, ירכיו התרחקו מרוב שומן
* הפועל בַּדַּדַ بدّد בבניין השני – פיזר, הפיץ, בזבז; חילק ל-
* בַּדַּדַ שַמְלַהֻם بدّد شملَهم – פיזר אותם לכל עבר; חילק אותם למנות
* בַּדַּדַ אלצַּמְת بدّد الصّمت – הפר את הדממה
* תַבְּדִיד تبديد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פיזור; אובדן
* תבְּדידֶ אלשֻּכּוּכּ تبديد الشّكوك – פיזור/הסרת הספקות
* תבְּדידֶ אלְמַאל تبديد المال – בזבוז כסף
* מֻבַּדִּד مبدِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בזבזן, פזרן
* מֻבַּדַּד مبدَّد, בצורת הבינוני הפעול – מבוזבז, מפוזר
* הפועל אַבַּדַּ أبدّ בבניין הרביעי – חילק ל-; מָנָה
* הפועל תַבַּדַּדַ تبدّد בבניין החמישי – התפזר, נפוץ; אבד
* הפועל אִסְתַבַּדַּ استبدّ בבניין העשירי – נהג בשרירות כלפי-; שלט שלטון יחיד
* אִסְתִבְּדַאד استبداد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עריצות, רודנות; אוטוקרטיה, שלטון יחיד
* אִסְתִבְּדַאדִיּ استبداديّ – שרירותי; מתייחס לשלטון יחיד
* חֻכְּם אִסְתִבְּדַאדִיּ حكم استبداديّ – אוטוקרטיה; דיקטטורה
* מֻסְתַבִּדּ مستبِدّ, בצורת הבינוני הפועל – רודן, עריץ; חסר רסן
* בַּדּ بَدّ – עייפות
* בַּדַאד بداد – דו-קרב; חלק, מנה
* בַּדִיד بديد – שווה-ערך, שווה-מעמד, דומה, עמית
* בֻּדַּה بُدّة או בִּדַּה بِدّة – חלק, מנה; סוף; תכלית; צורך; יכולת, כוח
* בַּדַד بَدَد – צורך; יכולת, כוח
* בַּדַדַן بددًا – אחד אחד, כשהם מפוזרים
* לַא בֻּדַּ מִן- لا بُدَّ من- – אין מנוס מ-, הכרחי ש-; מכל מקום, בכל אופן, ללא ספק, בוודאי
* לַם יַכֻּן תַ’מַּה בֻּדּ لم يكن ثمّة بُدّ – לא היה מנוס וכו’ (בעבר)
מוסיף הקורא יאיר גולד:
אחד מהפירושים שהבאת ל- بُدّ בפתיח הוא: “חלק, מנה”. ובמבט לעברית מוצאים את המלה בַּד כפי שמופיעה בצירוף “בַּד בְּבַד”. במקור בעברית מקראית פירוש הביטוי היה: “שווה בשווה” – וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ” (שמות ל, לד­–לה). לפי זה המלה בַּד ניתנת להבנה: “חלק, מנה” (והביטוי משמעו: חלק מול חלק, אחד לאחד – שווה בשווה). רק בעברית חדשה קיבל הביטוי משמעות של “בו זמנית, יחד”
והקורא גיא מור-לן:
אלוצ’ע מש ולא בד الوضع مش ولا بد – המצב לא משהו, המצב ככה ככה
זה היה הפוסט ה- 1,946 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x