חציל

מרחבא

שלום לכולם,

המילה היום מופיעה לבקשתה של ידידתי המורה הידענית Gila Yona.

גילה ביקשה שנקדיש פוסט לחציל, והזכירה את הסיפור שמקור שמו ב- בֵּיצֶ’ אלְגִ’ן بيض الجنّ, כלומר ביצים של שד.

אז מילת היום היא –

בַַּאתִנְגַ’אן بَاتِنْجَان – חציל

צורות כתיבה והגיה נוספות:

בַּתִנְגַ’אן بَتِنْجَان, בַּאדִ’נְגַ’אן/בַּאדִנְגַ’אן بَاذِنْجَان/ بَادِنْجَان (כפי שימאמה הוגה בהקלטה), בַּדִ’נְגַ’אן بَذِنْجَان, בִּיתִנְגַ’אן بيتِنْجَان, בִּנְגַ’אן بنْجَان, בַּאנְגַ’אן بَانْجَان

נתחיל מזה שכותב פוסט זה נרתע לגמרי מחצילים. הוא וחצילים זה ממש לא סיפור אהבה. זהו.

אחרי שכתבתי את זה, נעיין בוויקיפדיה בעברית:

“המילה חציל בעברית היא תחדיש של אברהם לונץ משנת תרנ”ז, על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (בתעתיק מדויק: חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון פרי זה היא باذِنْجان (במקור מהמילה הפרסית בַּאדִ’נְגַ’אן)”.

=-=

באנגלית: eggplant‏‏‏‏ (אמריקה. “צמח בצורת ביצה”, מתייחס לזן הלבן שנראה כמו ביצה), aubergine‏‏‏‏ (בריטניה. שיבוש של המילה הפרסית, שהיא עצמה לקוחה מסנסקריט, בה פירושה צמח שנראה כמו ביצה).

בקיצור, לא צריכים להיות בלשנים כדי לדעת שהסיפור על “ביצי שד” הוא אטימולוגיה עממית חביבה ולא יותר.

ויקי בערבית מוסיפה את השמות הנוספים הבאים של הצמח:

אַנַבּ/אַנְבּ الأنَب / الأَنْب

חַדַק الحَدَق

חַיְצַל الحَيْصَل

קַהְקַבּ القَهْقَب

כַּהְכַּף الكَهْكَب

כַּהְכַּם الكَهْكَم

מַעְ’ד / מַעַ’ד المَغْد / المَغَد

=-=-=

חברי עובדיה מזרחי סיפר לי שהסודאנים, לפחות אלו שעובדים בארץ, קוראים לחציל אַסְוַד أسْود (שחור).

הוא אפילו טרח והקליט אחד מהם מציין זאת. ההקלטה הקצרה, שמתעדת את האירוע:

תוספות של הקוראים:

גילה יונה עצמה מוסיפה:

إيام البتنجان אִיַּאם אלְבַּתִנְגַ’אן, ימי החצילים, הכוונה: ימי החום בהם מרבים לריב.

בעיראקית יהודית אומרים בַּבִּנְג’אן.

יאיר גולד:

אפשר לציין שמדובר בשע”צ קיבוצי למעשה.

חציל אחד יאמרו בתנג’אנה بتنجانة.

אבשלום פרג’ון:

מקור המילה בפרסית – Badingan (בַּאד: שד / נְגַאן: מקור, ברבים / مناقير الجان), מפרסית נכנסה המילה לשפה התורכית – patligan, לערבית ולהרבה שפות אירופיות.

האטימולוגיה העממית מזכירה גם את בֵּית אל-ג’אן / بيت الجان לצד בֵּיצ’ אל-גַ’אן / بيض الجان. יש גם סברה שמקור המילה בארמית בהוראת – הבת של הגינה.

שי בשארי:

בתנג’אני – צבע סגול, מילה שהתפתחה משם הצמח

אריה זמורה:

גם לרוסית כנראה חדרה הגרסה הפרסית או המרכז אסייתית, והוא נקרא ברוסית בשיבוש קטן באקלאג’אן (baklazhan) ברוסית : баклажан.
חותם את הדיון חברי הבלשן ד”ר רון ארטשטיין:
עוד קצת על המקור של המילה: אכן הגיעה לערבית מפרסית, אבל המקור איננו פרסי, ובכלל לא הודו-אירופי. המקור למונח הפרסי הוא אכן בסנסקריט (वातिगगम, vātigagama) אבל התיאור של המשמעות בסנסקריט כאילו היא ״צמח הרוח״ או משהו בסגנון זה בגדר אטימולוגיה עממית. המקור למונח בסנסקריט הוא שאילה משפות דראווידיות (משפחה של שפות שמדוברות כיום בעיקר בדרום הודו ושאינן הודו-אירופאיות, למשל טלוגו וטאמיל). גם היחס בין הערבית לפרסית מורכב: במקור הצורה הפרסית הייתה بادنگان (עם העיצור g, כמו בסנסקריט), ואילו בצורה הפרסית המודרנית بادنجان (או بادمجان) העיצור dʒ הוא כנראה בהשפעת הערבית. מערבית המונח הגיע לאירופה דרך חצי האי האיברי, וכך אנו מוצאים albergínia בקטלנית (עם ال היידוע) שהפכה ל-aubergine בצרפתית, ומשם לאנגלית בריטית ולגרמנית; ומאידך berinjela בפורטוגזית, משם חזרה המילה להודו בצורה brinjal שמשמשת בעיקר באנגלית הודית.

זה היה הפוסט ה- 1,945 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.