מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת האדוקה, ידידתי אסתר ספדיה.
אז מילת היום היא –
בּוֹיַגִ’י بويَجِي או: בּוֹיַאגִ’י بويَاجِي וגם בוהיג’י بوهيجِي. ברבים בּוֹיַגִ’יֶּה بويَجِيّة – מצחצח נעליים; צַבָּע
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/g7cPm
אסתר כתבה על עצמה:
ילידת ביירות, עלתה ארצה ב- 1969.
מורה ומחנכת בדימוס.
מחברת סיפורים שלוקטו בינתיים לקובץ דיגיטלי, שבויאג’י אחד מהם.
בסיפוריי מסופר הווי החיים בחלק הקוסמופוליטי של ביירות, התבוננות חומלת ומכבדת בזולת, שפע דמויות ובעלי מקצוע, שחלקם אבדו מן העולם כמו הבויאג’י.
לרוב כותבת על אנשים בשולי החברה.
תודה על קריאה רגישה.
בויאג’י (boyagi)
“בויה (boya), בויה, מין כול אלאלוואן,
ענדי בויה ודהן אל לוז…”-
(בויה – משחת נעליים. יש לי בויה מכל הצבעים, יש לי בויה משקדים)
זה היה שירו של אחד הבויאג’ים, שפגשתי יום יום בדרכי למנזר סן -ג’וזף.
בויאג’י – מצחצח נעליים. במִדרג החברתי הוא עמד מעל לבורסקאי, פושט העורות המזוהם והמסריח. “בויאג’י” הפכה גם למילת גנאי לאדם נטול אינטלקט, דרך ארץ -אדם שהמגע איתו יצטמצם לצורך צחצוח הנעליים בלבד. מעמד שלם של בויאג’ים מילא את רחובות ביירות בשכונות הבורגניות והאמידות יותר, כי בעלובות ולמודות העוני לא היה צורך בבויאג’י – בהן לא היו נעליים ואנשים הלכו בכפכפים ואפילו יחפים, כששכבת עור גס כהה בצבע הזפת, האספלט והזיהום כיסתה את כפות רגליהם.
הם היו מעמד מיוחד, שאיש לא יכול היה איתו, אך גם בלעדיו מגפי ה”באטה” ונעלי העור נראו רע.
לרוב היו מתוואלים (עדה) ומיעוטם ארמנים, שברחו משואתם הרחוקה, שעליה ידעה החברה רק לצקצק ולהיאנח.
הבויאג’ים, כמו הקבצנים באירופה, נעו ונדו בעיר עם מרכולתם וצידתם, שכללו טבורט קטן, מברשת נעליים דהויה ובויה (משחת נעליים). גם בין הבויאג’ים היו מעמדות ובכלל איפה שיש בני אדם יש סקאלה מעמדית מאפס עד עשר ולא צריך 5 יחידות מתמטיקה כדי להסיק שהבויאג’ים היו הדגמתו של המונח המתמטי “שואף לאפס” –
היו ביניהם כמעט אפס והיו אפס פלוס ואלה כבר החזיקו כמה מברשות מסודרות בתוך מזוודה גדולה, כמה בויות, ומיטיבי הלכת ביניהם השתמשו ב”קיוי” – משחת נעליים עגולה קטנה עם הברגה מעצבנת, נפתחת וננעלת על האצבע של המשתמש ועד שלא מקלל את האיי שלו היא לא נהנית. עד היום פחיות אלה מונחות במדפים התחתונים של כל מרכול ומעולם לא זכיתי לראותם בסל קניות מצוי.
בין הבויאג’ים שררה תחרות קשה ואכזרית, שלוותה במכות, דחיפות, השתלטות עוינת על שטח המחייה של האחר ולכן לאט לאט הם פיתחו אסטרטגיות שיווק: האחד שר והזמין אליו את רגלי האדונים, האחר השמיע מוסיקה מתוך רדיו קטן, השלישי הציע מבצעים שונים ומשונים –
הכול העיד שצחצוח נעליים הוא בון טון –
איש תרבות לא ילך כמו יחפן ופרא בנעליים מאובקות ומזוהמות.
הלקוחות היו מכל הבא לרגל. היו שהניחו על הטבורט את רגל ימין ואח”כ שמאל. היו שהנחיתו בקולות תופים ורעמים את רגליהם כדי לשדר אדנותם, והיו גם בעדינות ,אך תמיד בעת פעולת הצחצוח מבטם של כל האדונים היה אופקי ורק ירד לשנייה כדי לשלם וללכת. מילות תודה וברכות לא נשמעו במפגשים הללו.
קצר, תועלתי, ממוקד מטרה וכי מה אפשר לצפות מבויאג’י?!
נשים כמובן אינן קהל וגם לא נעליים.
את דרכי ללימודים עשיתי תמיד בבקרים עם אבא. היה לאבא את הבויאג’י הקבוע שלו – בן מעמד הביניים לא מתוחכם ועשיר בציוד, אך גם לא בעל המברשת האחת והיחידה. תוך חצי דקה היו נעלי העור מבריקות ונקיות למשעי.
בשנת 1968 נעשה מחניק להתהלך בחוץ. טיפוסים, שמעולם לא ראינו, החלו להסתובב עם נשק דרוך ומבט זורה אימה ושנאה.
בעודנו בעמדת הבויה היומית קם הבויאג’י על רגליו וראיתיו לאורכו ולרוחבו לראשונה: גבוה, עיניו אפורות, עורו בהיר, צעיר שזוף ובגדיו גלביה בהירה ומכנס מתחתיה והאיש יחף. הוא פנה אל אבי:
“שמע יא ח’וואג’ה, אני יודע שאתה יהודי. אתם בסכנה. שמעתי שמתכננים לטבוח בכם אז תיזהר חביבי…”
אבא שגם ככה נשמתו הייתה בעיר העתיקה ב”ירושלים של זהב” שאל:
“איך אתה יודע?!”
“אנא בויאג’י – לא?!”
תודה שקראת אותי
אסתר
נא להקפיד על שמירה על זכויות יוצרים ולא לשתף בלי רשותי.
זהו קניין רוחני.
=-=-=-=-=
היום לא נעסוק בשורשים, שכן המילה אינה ערבית.
בּוֹיַה بويَة או בּוֹיַא بويَا, וברבים בּוֹיַאת بويَات – צבע (החומר), משחת צבע; משחת נעליים; צחצוח נעליים
צבע, החומר (לא התופעה הפיזיקלית), בתורכית, הוא Boya. מש”ל.
משחת נעליים בספרותית: מֻלַמֶּעֶ אלְאַחְדִ’יַה ملمّع الأحذية או: וַרְנִישֶ אלְאחד’יה ورنيش الأحذية
ורניש היא לכה או משחה.
בתורכית: Ayakkabı boyası
צילום: Nick Karvounis
זה היה הפוסט ה- 2,058 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
