מצלמה
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מצלמה

מצלמה

מצלמה

פורסם לראשונה ב- 24.11.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Amjad Atamna שכתב לנו:
“הידעת? מקור המילה Camera (מצלמה) הוא קֻמְרַה قُمرَة בערבית:
وهى الفتحة الصغيرة التي يدخل منها الضوء في الغرفة المظلمة
‘קמרה היא הפתח הקטן דרכו נכנס האור אל תוך חדר אפל’ “.
אז מילת היום היא –
כַּאמֵירַא كَاميرَا וברבים כַּאמֵירַאת كَاميرَات – מצלמה (מאנגלית)
היה לנו פוסט על השורש ק.מ.ר, העוסק בעיקר בירח, והוא פורסם ביום בו הגשושית “בראשית” הייתה אמורה לנחות בשלום על הירח, והדבר כמעט הצליח לה…:
לשמיעה:

אמג’ד אף שלח קישור לסרטון חביב ביוטיוב, ששמו: ” ما هي القمرة؟” מַא הִיַ אלְקֻמְרַה? – מה היא הקמרה?
בסרטון, שהוא אחד בסדרה של סרטונים חינוכיים מדעיים לנוער, שנקראת قمرة العلوم קֻמְרַתֶ אלְעֻלוּם (בתרגום חופשי שלי: “הצוהר למדעים”), מצוין כי מקור המילה קאמרה בשפות אירופאיות הוא המילה הערבית קמרה, שפירושה חדר אפל, ומי שהגה אותה בהקשר זה היה המדען הערבי אִבְּנֶ אלְהַיְתַ’ם.
כשאמרתי לאמג’ד שאני מכיר גרסה אחרת למקור המילה קאמרה, במובן מצלמה, בשפות רבות, הוא שלח לי את הציטוט הבא מויקיפדיה בערבית:
القمرة التي تعني المكان المظلم المغلق، وهي ترجمة لـ “الغرفة المظلمة” التي استخدمها ابن الهيثم في تجاربه البصرية، والتي دخلت اللغات الأجنبية بمعنى (غرفة) بالتحريف الآتي (camera) وظلت قيد الاستخدام بهذا المعنى على مدى قرون حتى اختراع قمرة التصوير. فشاع استخدامها لوصف الآلة المعروفة.
“קמרה פירושה מקום חשוך סגור, והיא תרגום ל”חדר האפל” בו השתמש אבן אלהית’ם בניסויו באופטיקה.
המילה נכנסה לשפות זרות בצורה camera במובן “חדר”, והיא נותרה בשימוש במשמעות זו לאורך מאות שנים עד המצאת חדר הצילום. כך נפוץ השימוש במילה לתיאור המכשיר המוכר”.
(כל התרגומים מערבית בפוסט הם שלי. שָלֵו)
לפני שנמשיך, בואו נקרא קצת על אבן אלהית’ם.
הנה תחילת הערך על אודותיו מויקיפדיה בעברית:
“אל-חסן בן אל-חסן בן אל-הית’ם אבו עלי (בערבית: الحسن بن الحسن بن الهيثم ابو علي ; בלטינית: Alhacen או Alhazen – גלגול של שמו הפרטי, אלחסן, 965-1040 לספירה) היה מדען ואיש אשכולות מוסלמי ערבי. אל-היית’ם תרם רבות לחקר עקרונות האופטיקה, האנטומיה, האסטרונומיה, ההנדסה, המתמטיקה, הרוקחות, האופתלמולוגיה, הפילוסופיה, הפיזיקה, הפסיכולוגיה, התפיסה החזותית ולחקר מדעי באופן כללי. איבן אל-היית’ם מכונה לעיתים “אל-בסרי” (בערבית: البصري) על שם עיר מולדתו בצרה. הוא אף כונה בשם “תלמי השני”, או “הפיזיקאי” של אירופה של ימי הביניים. אל-היית’ם נולד בבצרה, שהייתה אז חלק מפרס (כיום, עיראק) בסביבות שנת 965, והתגורר רוב חייו בקהיר, בה מת בגיל 75.
אל-היית’ם נחשב לחלוץ השיטה המדעית המודרנית, ולחלוץ בתחום הפיזיקה הניסויית. המחבר בראדלי סטפנס תיאר אותו כ”המדען הראשון”, והיסטוריון המדע ע. סברה ראה בו מייסד הפסיכולוגיה הניסויית וחלוץ בפילוסופיה של חקר התופעות – פנומנולוגיה. אל-היית’ם נחשב לאבי האופטיקה המודרנית, בזכות ספרו הנודע “ספר האופטיקה” (“כתאב אלמנאט’ר”), שבו הסביר והוכיח את תאוריית הראייה המודרנית. ספר זה דורג ביחד עם ספרו של אייזק ניוטון, “עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע”, כאחד הספרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה, בכך שהחל מהפכה במדע האופטיקה והתפיסה החזותית.
חיבוריו בתחומי האופטיקה השפיעו על מדענים מערביים רבים, כמו רוג’ר בייקון, ג’ון פיקהם, וויטלו ויוהנס קפלר. חיבוריו החלוציים בתחום תורת המספרים, גאומטריה אנליטית, והחיבור בין האלגברה והגאומטריה, היו בעלי השפעה רבה על משנתו הגאומטרית של רנה דקארט ועל חישוביו של אייזיק ניוטון.
אופטיקה
אל-היית’ם ידוע בשל ניסוייו בתחום האופטיקה: ניסויו על עדשות, מראות, השתברות, השתקפות, והתפזרות האור הלבן לצבעים השונים שמרכיבים אותו. הוא חקר את הראייה הדו-עינית (בינוקולרית), וגם את אשליית הירח. הוא תיאר את מהירותו של האור, וטען שהאור בנוי מחלקיקים אשר נעים בקווים ישרים. במחקרו בתחום זה הוא קבע את היסודות לפיתוח הטלסקופ והמיקרוסקופ, ותרם לפיתוחם של העזרים האופטיים בהם השתמשו באומנות הרנסאנס.
[…]”
יפה, מעניין ובעיקר מחדש.
=-=-=-=
זוכרים שאמרתי לאמג’ד שאני מכיר גרסה שונה לגמרי?
בואו נעיין בשני ערכים בויקיפידה בעברית (קטעים מתוכם):
מהערך “מצלמה”:
“מקור השם העברי במילה “צלם” שמשמעותה דמות. מקור השם הלועזי “קאמרה” נובע מהמונח קמרה אובסקורה, שפירושו בלטינית “חדר אפל”. זה היה המנגנון המוקדם להטלת תמונות: חדר שלם שימש באופן דומה לחלק הפנימי של מצלמה מודרנית. באותה התקופה לא הייתה עדיין דרך לאחסן את התמונה (פרט לציורה), והיא אבדה ברגע שהסצנה המצולמת השתנתה. סרט הצילום שינה מצב זה כך שניתן לשמר תמונות”.
והערך –
“קָמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה (בלטינית: Camera Obscura – לִשְכָּה אֲפֵלָה) היא מכשיר אופטי, שיוצר דמות דו-ממדית מעצם (אובייקט) תלת-ממדי. מבחינה אופטית דומה עקרון פעולתו של המכשיר לעקרון פעולתה של המצלמה, ומכאן שמה באנגלית: Camera.
קמרה אובסקורה שימשה מאז המצאתה ככלי עזר לציירים, כאלמנט בידורי, וכנדבך מרכזי בהתפתחות הצילום. בנוסף, נעשה בה שימוש מדעי לצורך תצפיות על השמש, לצורך מחקרים באופטיקה ולצורך הבנת מנגנון הפעולה של העין. לקמרה אובסקורה נודע גם תפקיד מטאפורי בפילוסופיה, והיא שימשה כמודל לאופן שבו תצפית מובילה למסקנות (היקשים) אמיתיות על העולם.
קָמֶרָה היא מילה לטינית, שמקורה ביוונית: Kamarion – חדר, קמרון עם קירוי קשתי. השורש ק-מ-ר (קמור, קמר, התקמר) הגיע לעברית מאותו מקור יווני.
[…]
בשנת 1038 תיאר המלומד הערבי אבן אל-היית’ם ניסוי דומה לזה שתיאר אריסטו. הוא הראה בעת ליקוי חמה כיצד ניתן לייצר את דמותה של השמש על קיר בעזרת נקב בקיר הנגדי. עבודתו של אל-היית’ם השפיעה על מחקרי האופטיקה של הפילוסוף רוג’ר בייקון, איש ימי הביניים, שהצליח ליצור בשנת 1267 אשליות אופטיות תוך הסתייעות בעקרונות הבסיסיים של קמרה אובסקורה בשילוב עם מראה.
[…]”
אז מי צודק?
אמג’ד, שגורס שהמילה הבין-לאומית מקורה בערבית, או אני, שמסתמך על מידע שמדובר במילה ממקור אירופאי טהור?
לפני כשבועיים פניתי אליכם, הקוראים, בבקשת עזרה.
קיבלנו מגוון תגובות.
כתב לנו Ronnie Haffner:
המקור של camera הוא ביוונית (משם המילה הגיעה ללטינית):
על פי הבלוג הזה גם המילה הערבית הגיעה מיוונית:
כתב Oren Tirosh:
המילה קמור מופיעה לראשונה במשנה. סביר שגם היא מקורה מיוונית, כפי שהגיעה משם ללטינית ולערבית.
הוסיף Yehuda Katz:
אצל הערבים הייתה בעבר תופעה של ניסיון לייחס הישגים אירופאיים לעצמם. כך, לדעתם, שייקספיר לא היה אלא שֵיח’ זְבֵּיר והאנגלים שיבשו בכוונה את שמו. היו לי דוגמות נוספות שזרחו מפרחוני.
כתב לנו Vince Geva:
לגבי בקשתכם למידע על camera, להלן מה שמצאתי:
לא מדובר בשורש מקראי, כך שקשה לי להאמין שהוא הגיע משפות שמיות ללטינית. ביוונית המילה καμάρα קיימת, ומשמעותה דבר בעל גג קמור.
במשנה המילה קמור מופיעה במסכת אהלות, וזו ההופעה הראשונה של המילה בעברית שהצלחתי למצוא. ישנן מילים משנאיות רבות מיוונית, כך שזה הגיוני. אבל הדבר המעניין ביותר שמצאתי, שמראה ששניכם צודקים במידה מסוימת, היא שלטענת הקטרים, המילה camera הגיעה מלטינית לערבית ואז בחזרה לשפות מערביות מודרניות, דרך המדען הערבי بن الهيثم.
להלן מה שכתבו בקטר כדי להסביר את מקור שם פסטיבל הסרטים של בירתם (אל)דוחה ששמו قمرة:
;
וסיים את הדיון Nitzan Guggenheim:
בלטינית Camera (והצורה העתיקה יותר- Camara) משמעה *קמרון*: הגג או חלק המבנה או האתר המכסה על חלק אחר… (ברור אפוא שזו אותה מילה!). גם ביוונית עתיקה χαμαρα וכן המילה הלטינית camur במשמעות מעוקם, *קמור* (!) .
ההשערה שלי שהמקור מהשפות ההודו-אירופאיות/יוונית ולטינית *קדם* ונקלט בשפה הערבית דרך עולם ההנדסה שבו היוונים העתיקים השפיעו על המזרח התיכון. משם התגלגלה משמעות המילה למובן של *חדר* (כולל באיטלקית la camera). שהרי לכל חדר יש קמרון/גג מעליו…
ומכאן לעולם הצילום שבו המקום הבולט לפיתוח כל תמונה (film) הוא *חדר החושך*. ויותר מזה: כפי שכבר הסברתי: מכשיר ה- camera obscura, כך כונה האב-טיפוס/”הסבא” ההיסטורי של המצלמה
=-=-=-=
אני יכול לסכם, שהגרסה הערבית היא סוג של אטימולוגיה עממית, ולמרות תרומתו המדעית הכבירה של אבן אלהית’ם, אין לו קשר ישיר ליצירת המילה קאמרה בשפות העולם.
אגב, למצלמה יש בערבית מילה תקנית: אַאלַת תַצְוִיר آلة تصوير (“מכשיר צילום”) או צַוַּארַה صَوَّارة, במשקל בעלי המלאכה.
והנה שלוש תוספות שלי לנושא:
1.
כפי שראינו, המילה האנגלית קאמרה פירושה בעצם חדר. המקור איטלקי.
אולם אם נסתכל על המילה במובנה המקורי, חדר, נראה שהיא קיימת בשפות אירופאיות נוספות:
באנגלית Chamber (צ’יימבֵּר)
בצרפתית Chambre (שאמְבְּר)
בגרמנית Zimmer (צימֵר, כן, כן, זה שאתם יוצאים אליו לנופש בגליל…)
ברוסית Комната (קמנטה, עם חילופי למנ”ר)
2.
שנית, כשאתם אינכם מאזינים לעומר אדם או לנועה קירל, האם אתם מקשיבים למוזיקה קאמרית?
הנה, בפעם האחרונה היום, ויקיפדיה:
“מוזיקה קאמרית היא צורה של מוזיקה קלאסית הכתובה לקבוצה קטנה של כלים שיכלו, באופן מסורתי, לנגן בנוחיות בחדר אירוח בארמון. ביתר הרחבה, מושג זה כולל כל “מוזיקה אמנותית” המבוצעת על ידי מספר נגנים קטן, עם מבצע אחד לכל תפקיד.
המילה “קאמרה” מקורה בלטינית ופירושה “חדר”. הווה אומר, מוזיקה קאמרית היא מוזיקה שנועדה לביצוע בחדר (בניגוד לאולם) ועל פי רוב באווירה אינטימית. עם זאת, מעצם הגדרתו, בדרך כלל אין המושג כולל ביצועים בכלי יחיד”.
3.
“קמרה אובסקורה” הוא גם שמו של בית ספר לאומנות ולצילום.
ולמרות שלקח לי די הרבה זמן לכתוב את הפוסט הזה, זה מה שאני אוהב לעשות בחיים.
תודה, אמג’ד!
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top