פורסם לראשונה ב- 13.11.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Doron B. Cohen, שכתב לנו:
“מוכר לך הפתגם “רצ’ינה פי אל-הם ולכן אל-הם מא רצ’י פינא”?
שמעתי גם גירסה עם “אל-שום” במקום “אל-הם”. אני לא לגמרי בטוח בשימוש של הפתגם הזה או במקבילתו המדויקת בעברית.
תוכל לעזור?”
אז מילת היום היא –
רַאצִ’י (ראדי) رَاضِي – מרוצה
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
אחת מגרסאות הפתגם שדורון שאל על אודותיו היא:
רְצִ’ינַא בִּאלְהַםּ וּאלְהַםּ מֻש רַאצִ’י בִּינַא رضينا بالهمّ والهمّ مش راضي بينا – הסכמנו לדבר הגרוע ביותר, אבל אפילו אותו לא קיבלנו (מיל’: הסתפקנו בדאגה, אך הדאגה לא הסתפקה בנו)
השוני בין הגרסאות הוא בזמני הפועל ובמילות היחס המוצרכות. לא משהו שצריך להתרגש ממנו.
פתגם יפה נוסף עם מילת היום:
אִלְעַבּ וַחְדַכּ תִיגִ’י רַאצִ’י إلعب وحدك تيجي راضي – עדיף לעשות דברים לבד (מיל’: שחק לבדך, תהיה מרוצה)
כבר היה לנו פוסט על השורש הזה בעבר:
אַללָּה יִרְצַ’א עַלֵיכּ الله يرضى عليك – שאלוהים יישא חסדך
בפנייה לאישה: אַללָּה יִרְצַ’א עַלֵיכִּ(י) الله يرضى عليكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יִרְצַ’א עַלֵיכּוּ/עַלֵיכֹּם الله يرضى عليكو/عليكم
התרגום של הברכה פה הוא בהתאם לכוונה המקורית של הברכה. מילולית – שאללה יהיה מרוצה ממך. אנשים משתמשים בה גם במובן של “תהיה בריא” וגם, תלוי בהקשר, במובן של “תעשה לי טובה בבקשה” (לא בנימה צינית. הסיבה לכך היא שאם תעשה לי טובה, אללה יהיה מרוצה ממך ו… יישא חסדך).
השורש הערבי ר.צ’.י עוסק ברצון, בריצוי ובהסכמה. השורש העברי המקביל לו זהה: ר.צ.י.
תזכורת למי ששכח: האות הערבית צ’אד ض נהגית כמו d גרונית, ושרידיה בעברית, כפי שראינו פה בשורה למעלה, נמצאים גם באות צדי.
* הפועל רַצִ’יַ رَضِيَ בספרותית, רִצִ’י رضي במדוברת, בבניין הראשון – הסכים, רצה; היה מרוצה, הסתפק
* צורת הבינוני הפועל של הפועל, רַאצִ’י راضي, היא גם שם פרטי או שם משפחה, ופירושה: מרוצה
* הביטוי רַצִ’יַ אללָּהֻ עַנְהֻ رضي الله عنه – נאמר על קדושים באסלאם, ומשמעו: שיישא חסד מאת האל. אגב, חשוב לציין, שכמעט את כל הברכות שפגשנו פה אפשר לברך במדוברת או בספרותית, אך לא את ברכת היום, שגרסתה הספרותית, זו בסעיף זה, שְמוּרה לקדושים שהלכו לעולמם, בעוד שהגרסה המדוברת נאמרת מדי יום באופן חופשי
* רִצַ’אא’ رضاء, או רִצַ’א رضى או רִצַ’א رضا, כולן צורות שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שביעות רצון, הסכמה. גם מילה זו משמשת כשם פרטי, אבל בעיקר ב… פרסית (שאינה שפה שמית אך בשל היות דובריה מוסלמים היא מושפעת רבות מהערבית, ולהיפך), בה האות צ’אד נהגית כ- z, וכך קיבלנו שם פרסי נפוץ מאוד: רִזַא (ריזא)
* הפועל רַצַּ’א رضّى בבניין השני או אַרְצַ’א أرضى בבניין הרביעי – ריצה, סיפק (רצון)
* רִצְ’וַאן رضوان – שביעות רצון, וגם שם המלאך הממונה על גן עדן לפי האסלאם. שמעתם על שכונת אֶלשֵּיח’ רַצְ’וַאן الشّيخ رضوان בעיר עזה? לגבי זהותו של רצ’ואן במקרה זה הדעות חלוקות, אולם אין מדובר במלאך.
שיהיה יום נהדר ומלא חסדים,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
