משוגע

פורסם לראשונה ב- 14.7.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון שקיבלתי מידידי הקורא @Amjad Atamna.

אז מילת היום היא –

מַגְ’נוּן مَجْنُون – משוגע

אמג’ד שלח לי סרטון נוסף של היפהפייה האלמונית הירדנית-הולנדית.

לפני שנתייחס לפוסט היום, הנה מה שכתבתי עליה לא מזמן, גם בזכות סרטון ששלח לי אמג’ד:

שמה של המופיעה בסרטון, בטיקטוק שלה: Mindful Traveller Mayanoraa

ממה שהבנתי מ”כתב-הסתרים” בו היא מציגה את עצמה בטיקטוק, היא 50% ירדנית ו- 50% הולנדית.

אבל מה זה היופי הזה!!! כמה שהיא יפה!!!

אני לא מוותר; אני חייב לדעת מי זו.

מסתבר שיש לה גם אינסטגרם, בו היא כותבת על עצמה:

Mindful Traveller in Utrecht

Digital Creator

. You can go everywhere with your mind

הו! לשם שינוי נתרגם משהו מאנגלית:

נוסעת באמצעות המחשבה (או משהו בסגנון; שחיה) באוטרכט (בינגו!!! אוּטְרֶכְט היא עיר בהולנד!!!)

עוסקת בקריאייטיב דיגיטל

מתרגמת, עוסקת בפילוסופיה, לבנטינית (אשת המזרח הקרוב, האזור שלנו פה. שָלֵו), סגנון חיים, נשים

אתה לא צריך כרטיס כדי לנסוע/לטייל בעולם.

אתה יכול להגיע לכל מקום עם המחשבה שלך

=-=-=

זה היה אז.

גם בסרטון זה היא מדברת באנגלית, עם משפט אחד בערבית.

וזה הולך כך:

דברים הגיוניים שהאמא הירדנית שלי אומרת:

ח’ֹדֶ אלְחִכְּמֶה מִן אַפְוַאהֶ אלְמַגַ’אנִין

خد الحكمة من أفواه المجانين

קח/למד חכמה מפיותיהם של המשוגעים

והיא מסבירה:

אדם שחי בשוליים של החברה, או אדם משוגע או מבולבל לעולם לא יחשוב על טובתו האישית ותמיד יהיה ברור ופשוט במסריו

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא @Yuval Berger.

בתגובה לפוסט טיר (בעל כנף) כתב יובל:

מי אמר “שירי ציפורים” ולא קיבל? השיר “יא טירה טירי” הוא אחד משירי הציפורים הערביים הידועים”.

אז מילת היום היא –

בִּגַ’נֶּן بِجَنّن – משגע

נפתח, באופן חריג, דווקא עם השיר.

הזמר הוא הזמר הסורי צַבַּאח פַחְ’רִי صباح فخري

השיר הוא: יַא טֵירַה טִירִי يا طيرة طيري – ציפור, עופי.

כותב המילים אינו ידוע. הלחן של אבו חַ’לילֶ אלְקַבַּאנִי أبو خليل القباني

يا طيرة طيري يا حمامة יא טירה טירי יא חמאמה

وانزلي بدمّر والهامة ואנזלי בדמר ואלהאמה

هاتي لي من حبّي علامة האתי לי מן חבי עלאמה

ساعة وخاتم ألماس סאעה וח’אתם אלמאס

يكفى عذابي حرام والله יכפא עד’אבי חראם ואללה

أنا على ديني אנא עלא דיני

جننتيني ג’ננתיני

على دين العشق حرام والله עלא דין אלעשק חראם ואללה

ציפור, עופי, הו יונה

רדי בדֻמַּר (שכונה בדמשק) ובאלהאמה (כפר באזור מחוז דמשק)

תני לי מאהבתי סימן

שעון וטבעת יהלומים

מספיק לענות אותי, חבל/אסור, בחיי (אני נשבע באלוהים)

שיגעת אותי ואת הדת שלי

חבל על דת האהבה, בחיי

يا طيرة طيري بوادينا יא טירה טירי בואדינא

واحكي له ع اللي مجافينا ואחכי לה ע אללי מג’אפינא

قولي له حبّك كاوينا קולי לה חבכ כאוינא

يا أسمر يا بو الخال יא אסמר יא בו אלח’אל

يكفى عذابي حرام والله יכפא עד’אבי חראם ואללה

أنا على ديني

ציפור, עופי בואדי שלנו

וספרי לו על מי שמתעמר בנו

אמרי לו שאהבתך שורפת אותנו

הו שחרחר, עם נקודת חן

…

يا طيرة يا حلوة تعالي יא טירה יא חלוה תעאלי

واحكي لو ع اللي شاغل بالي ואחכי לו ע אללי שאע’ל באלי

قولي له حبّك يحلالي קולי לה חבכ יחלאלי

يا أسمر يا ابو الخال

يكفى عذابي حرام والله

أنا على ديني …

ציפור, יפה, בואי

וספרי לו על מה שמעסיק את מחשבתי

אמרי לו שאהבתך…

(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה לידידי Amjad Atamna על העזרה)

הנה שתי גרסאות של צבאח:

https://www.youtube.com/watch?v=VedjRxYpX0I

ובאופן לא מפתיע, זהו עוד מקרה בו אני נחשפתי לשיר דווקא דרך הגרסה של הזמרים המזרחיים של שנות השמונים, במקרה זה של חיים משה.

והדבר הנפלא הוא, שלקחו את הלחן הזה לפיוט הבא:

” “יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי”, או בקיצור “יַעֲלָה יַעֲלָה”, הוא פיוט אשר נכתב במאה ה-16 על ידי הרב ישראל נג’ארה, מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים.

הפיוט הוא שיר אהבה בין הדוד לבין הרעיה (המכונה בפיוט יעלה), ונכתב על בסיס משל אהבת הדוד והרעיה בשיר השירים, המסמלת את האהבה בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. בפיוט ישנם גם מספר הרמזים לפסוקים בשיר השירים. כל בית בשיר נאמר על הרעיה והדוד לסירוגין. בשני הבתים הראשונים כל אחד מן האוהבים קורא לשני לשוב אליו. המשך הפיוט עוסק בגלות בה נמצאת הרעיה, לה מסביר הדוד כי הגלות היא לטובה, וכי היא עתידה להסתיים. בסוף הפיוט מבקשת הרעיה מן הדוד לאוספה מן הגלות, והדוד מבטיח לשלוח את ‘סגנו’, המשיח.

הפיוט מצא חן וחיבה בעיני כלל עדות המזרח וכיום נוהגים במנהגי הספרדים לשיר פיוט זה גם בזמירות ליל שבת. קהילת יהודי מרוקו נוהגת לפייט את הפיוט בשירת הבקשות של שבת פרשת בא. נהוג לשיר את הפיוט גם באירועי שמחה שונים, למשל הולדת בת או שמחת בת מצווה.

לפיוט לחנים רבים, בהם לחנו של המוזיקאי הישראלי יליד עיראק עזרא אהרן אשר חיבר את הלחן במאה ה-20, שהוא המוכר ביותר, גם בזכות ביצועם של ברי סחרוף כסולן, דניאל זמיר ומתיסיהו (זהו אינו הלחן של פח’רי. שָלֵו).

הפיוט

יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי

יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו

אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי

שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה

הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי

רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ וּלְבַת מֵאָז אוֹתִי קָנִיתָ

עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי

אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שָׂרִיתִיךְ

כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי

לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי

וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי

חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב כִּי צִיץ יִשְׁעִי רַעֲנָן וְרָטֹב

וּלְסִירַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי “

(ויקיפדיה)

=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים על השורש:

את השורש ג’.נ.ן פגשנו בעבר בשני פוסטים:

מילת היום מופיעה לבקשתן של שתי קוראות;

כתבה לנו Tali Almagor:

“אפשר להזמין את המילה ביג׳אנן… משגע, מקסים, אם ככה כותבים”.

ו- Haya Levy ביקשה שנתייחס למילה ג’נאנה.

אז מילת היום היא –

גֻ’נוּן جُنُون – שיגעון

השורש הערבי ג’.נ.ן עוסק בשיגעון. הוא נפוץ מאוד והוא חדר בקלות לסלנג העברי.

השורש עוסק גם בגינות ובגננות, ובכך הוא זהה למקביל העברי שלו ג.נ.ן, אך על כך, ממש ממש במקריות – בפוסט הבא.

* הפועל גַ’ןּ جَنّ במדוברת, גֻ’נַּ جُنَّ בספרותית, בבניין הראשון – השתגע

* גֻ’נוּן جنون, צורת שם הפעולה/מצדר הספרותית של הבניין, היא מילת היום – שיגעון, טירוף דעת; טיפשות; זעם, כעס

* מַגְ’נוּן مجنون, צורת הבינוני הפעול של הבניין – משוגע, מטורף

* הפועל גַ’נַּן جنّن בבניין השני – שיגע (לטוב ולרע), הוציא (מישהו) מדעתו; הרגיז; הדהים

* הפועל תְגַ’נַּן تجنّن בבניין החמישי – השתגע. תְגַ’נַּן עלא تجنّن على – “מת” על משהו, היה להוט למשהו, “השתגע” על משהו

* הפועל אִנְגַ’נּ انجَنّ בבניין השביעי – השתגע

* גִ’ן جِنّ וברבים גִ’נַּה جنّة – שד

הנה ציטוט קצר מויקיפדיה מהערך: שד (מיתולוגיה). התעתיק בו אינו מדעי:

“על פי האמונה, מתקיים במקביל לעולם הגשמי עולם נוסף שהוא ממלכת השדים (אלג’ין), אבי הג’ין הוא אִבְּליס שגרם לאדם וחוה להתפתות ולאכול מהעץ האסור.

כמו אצל בני האדם גם לשדים יש מלכים, נסיכים, עדות ודתות. בקוראן הם מוזכרים במקומות רבים. הם מופיעים כמתנה שאלוהים נותן לשלמה המלך בצורת שליטה על ממלכת השדים”.

והערך ג’יני כולו:

“בפולקלור הערבי ג’יני (בערבית: جن, באנגלית: Genie או Djinn) הוא יצור על-טבעי בדיוני שמעניק רצון חופשי. הג’ינים מוזכרים בקוראן, ויכולים להיות טובים או רעים. ג’ינים רעים יכולים להוליך שולל בני אדם המחזיקים בהם. באסלאם, השטן הוא ג’יני שסירב להשתחוות לאדם כאשר צווה בידי אללה.

הצבעים תכלת וטורקיז מזוהים עם הג’ין, ומשמשים גם להגנה מעין הרע.

לג’ינים הופעות ואזכורים רבים בספרות, בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה. בין האזכורים התרבותיים הידועים הסיפור “אלאדין ומנורת הקסמים” מתוך סיפורי אלף לילה ולילה, אשר יצא גם כסרט אנימציה, סדרה אמריקאית משנות השישים בשם “אני חולם על ג’יני” וסדרה ירדנית בהפקת NETFLIX בשם “ג’יני”.

המילה “מג’נון” בערבית (مجنون), שפירושה “משוגע”, מקורה במילה “ג’ין”, קרי: אדם שנכנס בו שד.

בעדות רבות ג’יני יכול להגשים לאדם אשר שיחרר אותו מהמנורה שלוש משאלות”.

=-=-=-=-=

זה מעליב להתייחס לנושא השדים באסלאם בכמה שורות, אבל עדיף כך מאשר בכלל לא:

בזמנו למדתי בתואר הראשון בערבית, שלפי האסלאם העולם מחולק לארבע רמות של ישויות אינטליגנטיות:

מעל כולם נמצא אללה

מתחתיו נמצאים יצורים שהם בעיקר אלוהיים ומעט אנושיים, הם המלאכים, ובאסלאם כולם טובים

מתחתיהם נמצאים יצורים שהם בעיקר אנושיים ומעט אלוהיים, הם השדים, והם רעים ושליליים

בתחתית נמצאים… בני האדם

שם התואר מג’נון, שמתורגם ביום-יום “משוגע”, כפי שראינו, הוא בעצם אדם שכפאו שד, כלומר שנכנס בו שד, דיבוק.

במציאות בה האסלאם שולט בכל דבר, גם בהנהגה וגם בצבא (כך בנויה ח’ליפות אסלאמית, ע”ע דאעש), הוא שולט גם ברפואה.

יש הלכות מפורטות בנושא מג’נונים, כאשר המצב ההפוך הוא מצב של אדם עַאקֶל عاقل, שבין שאר תרגומיו נמצא את “שפוי”.

אם כן, מג’נון זה לא רק משוגע בהגדרה הסלנגית, אלא ממש מונח רפואי-הלכתי.

דבר נוסף: השד הערבי, הוא הג’ן, שמופיע גם בסיפורי עם רבים, הפך באנגלית לג’יני Genie, כפי שרובנו מכירים מסרטי דיסני, למשל.

נחזור לענייני הפוסט ושאלות הקוראות:

* בִּגַ’נֶּן بجنّن – משגע. בעיקר בצירוף: אִשִי בִּג’נן إشي بجنّن – משהו משגע, במובן הטוב של המילה. טלי, לשאלתך: זו צורת הפועל בזמן הווה-עתיד של הבניין השני. באשר לכתיב, כך ערבים כותבים, זו מילה בערבית מדוברת, והתעתיק שלי הוא התעתיק המדעי המדויק.

* גַ’נַאן جنان, במדוברת – שיגעון. ייתכן מאוד שצורה זו היא שנכנסה לעברית והפכה לג’נאנה. הצורה עם הא בסוף אינה מוכרת במילונים ערביים. המילה גֻ’נַאנַה جُنانة, מאותו השורש אך במשקל אחר, ובספרותית קלאסית, פירושה מָגֵן.

* גִ’נַאן جِنان – לב; משהו פנימי, נסתר (לא בשימוש)

ומן הראוי לסיים את הפוסט היום עם השיר “מג’נון” של ילד הפלא הדרוזי שריף, שהוא ילד פלא שמלאו לו כבר 39 שנים:

אם מישהו מכיר גרסה ערבית מלאה לשיר הזה (אם יש בכלל) – אשמח אם יספר לנו…

=-=-=-=

המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Uri Dor, שכתב לנו:

“מרחבא, מה עם קצת מילים בתחומים שימושיים? נגיד למשל: – מילים שקשורות לילדים ומשחקים: גינה, נדנדה, מגלשה, צעצוע, כדור – בגדים (חושב שכבר היה) – מילים של קניות: חנות, מחיר, יקר, זול. תודה”.

אז מילת היום היא –

גְ’נֵינֶה جْنينة וברבים ג’נאא’ן جنائن – גינה, גן; פרדס

דרך הגיה מדוברת זו מבוססת על הצורה הספרותית גֻ’נַיְנַה جُنَيْنَة, שמופיעה במשקל ההקטנה של שמות העצם.

רק בפוסט הקודם, ממש במקרה, הצגנו את השורש הערבי ג’.נ.ן, אך בכל מה שקשור לשיגעון. היום נציג את המילים שנותרו, שקשורות לגינות, וכך נגלה זהות שורשים ומשמעויות בהשוואה לעברית:

* גְ’נֵינֶתֶ אלְחַיַוַאנַאת جنينة الحيوانات – גן חיות

* גַ’נֶּה جنّة וברבים גִ’נַאן جنان – גינה, גן

* אַלְגַ’נֶּה الجنّة – גן עדן

* גַ’נִין جنين וברבים אַגִ’נַּה أجنّة – עובָּר (אין קשר לגַנים… יש קשר לגֵנים)

שמה של העיר גֶ’נִין جنين, אגב, מבוסס על השם העברי המקראי עין גנים.

ורגע, לפני שאתם מפציצים בתגובות!

גן או גינה אפשר להגיד גם:

בֻּּסְתַאן بستان, חַדִיקַה حديقة ו- רַוְצַ’ה روضة

=-=-=-=

תוספות ששלחו לנו הקוראים:

הקוראת רחל מור:

אחד הביטויים היפים הקשורים במילה مجنون הוא “مجنون ليلى” (מג’נון לילא). הכוונה לאחד שהשתגע מרוב אהבה נכזבת. הביטוי במקור מתייחס לסיפורו של קייס שהתאהב בלילא התאהבות קשה ומשלא התאפשר לו להגשים את אהבתו ולהינשא לה, חלה והשתגע.

הקוראת מורן טל:

“חֻ’ד’וּא אלְחִכְּמַה מִן אַפְוַאהִ אלְמַגַ’אנִין” خذوا الحكمة من أفواه المجانين

קחו (למדו) את החוכמה מפיותיהם של המשוגעים.

לי הוסבר שדווקא כשמשוגע אומר לך משהו אז כדאי להקשיב לו.

הקורא מיכה חנונה:

תֻפַّאחֶ אלְמַגַ’אנִין تفّاح المجانين – שמו העממי של צמח הדודאים. כיוון שפירותיו הלא בשלים ממסטלים וגורמים להזיות ובמינון לא נכון גם למוות!

הם נראים כמו תפוחים /עגבניות קטנים. עוד שמות בערבית ספרג’ל, שיג’ל (הצמח רעיל על כל חלקיו וגורם למוות. אך הפרי הבשל אכיל וכדאי לאוכלו רק בנוכחות אדם שמכיר את הצמח בשלב הבשלות! הזרעים והקליפה לא נאכלים גם כשהדודא בשל)

הקורא חגי פודור:

* ג׳אבו ללמג’נון מית עאקל מא עג’בו ע’יר עקלו –

הביאו למשוגע מאה חכמים ולא מצא חן בעיניו אלא רק שיכלו.

* אול אלזעל ג’נון ואאח’רה נדם – ראשית הכעס שיגעון וסופו חרטה.

* אלעאקל בין אלמג’אנין הו אכבר אלמג’אנין –

השפוי בין המשוגעים הוא המשוגע הגדול ביותר.

מבוסס על סיפור ידוע: עיר שתושביה שתו מים מורעלים והשתגעו. המלך אשר סירב לשתות נותר שפוי אולם לעיתים יש ללכת עם הרוב גם אם דעותיהם מנוגדות לדעתך.

הקורא ניצן גוגנהיים:

אלמסתחיל כלמה פי קאמוס אלמג’אנין المستحيل كلمة في قاموس المجانين – “בלתי אפשרי” היא מילה במילונם של המשוגעים.

הקורא יובל ברגר:

מג’נון רמא חג’רה פי אלביר, ח’לי כל אלחכמאא’ יטלעוהא – משוגע זרק אבן לבאר, תביא את כל החכמים שיוציאו אותה. נאמר על מעשה מטופש שיוצר תסבוכת שקשה לפתור.

זה היה הפוסט ה- 1,404 שלנו.