משרת

משרת
בבית מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on משרת

משרת

משרת

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
חַ’אדֶם خَادم וברבים חֻדַ’אם خدّام – משרת; שָרָת (במחשבים. במובן זה נמצאת בשימוש גם המילה חַ’אדוּם خادوم)
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
מדובר בסרטון בגרמנית, שבחרתי להביא פה את כתוביות התרגום שלו לערבית.
הל ימכן לכ אן תשרח לי מא מענא אלסיאסה? סאל אלאבן ואלדה
אג’אב אלאב: חסנן, אנתבה ג’ידן!
אנא אלד’י יאתי באלמאל אלא אלמנזל, אד’ן פאנא אלראסמאליה
אמכ תקום בתסייר אלמאל ואנפאקה, אמכ הי אלחכומה
ג’דכ אלד’י יעיש מענא פי אלמנזל ואלד’י יראקב אן יכון כל שיא פי מחלה, הו אלנקאבה
ו Anna אלח’אדמה אלתי תשע’ל ענדנא פי אלמנזל הי אלטבקה אלשע’ילה
ולמן תקום בכל הד’א? לכ (אלאבן)! פאנת הו אלשעב
ואח’וכ אלצע’יר אלד’י לא יזאל ילבס אלחפאט’את הו אלמסתקבל
הל פהמת אלאאן? סאל אלאב אבנה
נוען מא. סאפכר אללילה פי ד’לכ. רד אלאבן.
פי אלליל אסתיקט’ אלאבן עלא צראח’ אח’יה אלצע’יר, אלד’י מלא חפאט’תה
נהצ’ אלאבן וד’הב אלא ע’רפת ואלדיה פוג’ד פי אלע’רפה פקט אמה נאאמה תשח’ר פי נום עמיק, לם יסתטע איקאט’הא. פד’הב אלא Anna, לכנה וג’דהא מע אביה פי אלסריר.
אמא אלג’ד פכאן ינט’ר מן אלח’ארג’ עבר אלנאפד’ה פי אלאמר. פע’צ’ב אלאבן מן אלחאלה ורג’ע אלא ע’רפתה לינאם.
ופי אלצבאח אלתאלי בינמא אלאב ואלאבן עלא טאולת אלפטור סאל אלאב אבנה: אד’ן, הל פכרת פי אמר מענא אלסיאסה?
פאג’אב: נעם, אלאאן קד פהמת. אד’ן: אלראסמאליה תסתע’ל אלטבקה אלשע’ילה, אלנקאבה תתפרג’ עלא אלאמר ואלחכומה נאאמה. אלשעב יתם תג’אהלה ואלמסתקבל ע’ארק פי אלח’ראא’.
هل يمكن لك أن تشرح لي ما معنى السّياسة؟ سأل الابن والده
أجاب الأب: حسنًا، انتبه جيّدًا!
أنا الذي يأتي بالمال الا المنزل، إذن فأنا الرّاسماليّة
أمّك تقوم بتسيير المال وإنفاقه، أمّك هي الحكومة
جدّك الذي يعيش معنا في المنزل والذي يراقب أن يكون كلّ شيء في محلّه، هو النّقابة
و Anna الخادمة التي تشغل عندنا في المنزل هي الطّبقة الشّغّيلة
ولمن تقوم بكلّ هذا؟ لك (الابن)! فانت هو الشّعب
وأخوك الصّغير الذي لا يزال يلبس الحفّاظات هو المستقبل
هل فهمت الآن؟ سأل الأب ابنه
نوعًا ما. سأفكّر اللّيلة في ذلك. ردّ الابن.
في اللّيل استيقظ الابن على صراخ أخيه الصّغير، الذي ملأ حفّاظته
نهض الابن وذهب إلى غرفة والديه فوجد في الغرفة فقط أمّه نائمة تشخر في نوم عميق، لم يستطع إيقاظها. فذهب إلى Anna، لكنّه وجدها مع أبيه في السّرير.
أمّا الجدّ فكان ينظر من الخارج عبر النّافذة في الأمر. فغضب الابن من الحالة ورجع إلى غرفته لينام.
وفي الصّباح التّالي بينما الأب والابن على طاولة الفطور سأل الأب ابنه: إذن، هل فكّرت في أمر معنى السّياسة؟
فأجاب: نعم، الآن قد فهمت. إذن: الرّاسماليّة تستغلّ الطّبقة الشّغّيلة، النّقابة تتفرّج على الأمر والحكومة نائمة. الشّعب يتمّ تجاهله والمستقبل غارق في الخراء.
“האם תוכל להסביר לי מה המשמעות של פוליטיקה?” שאל הבן את אביו.
ענה האב: “טוב, שים לב היטב!
אני הוא מי שמביא את הכסף לבית, ולכן אני בעל ההון
אמך מטפלת בכסף ובהוצאות, לכן אמך היא הממשלה
סבך שחי איתנו בבית ושעוקב/דואג שכל דבר יהיה במקומו, הוא האיגוד (המקצועי)
אנה המשרתת שעובדת אצלנו בבית היא מעמד העובדים
ועבור מי היא עובדת? עבורך (הבן)! אתה הוא העם
אחיך הצעיר, שעדיין לובש חיתולים, הוא העתיד
האם הבנת עכשיו?” שאל האב את בנו.
“בערך. אחשוב על כך הלילה”, ענה הבן.
בלילה הבן התעורר בשל הבכי של אחיו הקטן, שעשה צרכיו בחיתול.
הבן קם והלך לחדר של הוריו, אך מצא בו רק את אמו ישנה שנת ישרים, והוא לא הצליח להעיר אותה. אז הוא הלך לאנה, אך הוא מצא אותה עם אביו במיטה.
הסבא הביט מבחוץ דרך החלון במתרחש. הבן כעס מהעניין וחזר לישון בחדרו.
בבוקר למחרת, כשהאב והבן ישבו לאכול ארוחת בוקר, שאל האב את בנו: “אם כן, האם חשבת בעניין משמעות הפוליטיקה?”
הוא ענה: “כן, עכשיו הבנתי. אם כן: בעלי ההון מנצלים את מעמד העובדים, האיגוד מביט על העניין מהצד והממשלה ישנה. מתעלמים מהעם והעתיד טובע בח רא”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
לא מזמן פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא המתמיד Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום.
האם כתבת פעם פוסט על הפעלים הערביים שתרגומם “השתמש”: استعمل לעומת استخدم?
מתי משתמשים בכל אחד מהם, באילו הקשרים.
לדוגמה כלי משומש נשתמש ב-مستعمل וכן הלאה…
ככל הידוע לי استخدم זה יותר ספרותית
אולם לגבי שימוש במילים استخدم לעומת שימוש בכלים استعمل
וכן הלאה.
תודה רבה 💐
אז מילת היום היא –
חִ’דְמֶה خِدْمة – שירות
לשמיעה:

בעבר הרחוק פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
חִ’דְמֶה خِدْمة וברבים חִ’דַמַאת خدمات – שירות; שירות לקוחות; במדוברת גם: תורנות
לשמיעה:

השורש הערבי ח’.ד.ם עוסק בעיקר בשירות, וכן בהעסקה:
* הפועל חַ’דַם خدم בבניין הראשון, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – שירת, נתן שירות, טיפל ב-
* חַ’אדֶם خادم וברבים חֻדַ’אם خدّام, צורת הבינוני הפועל של הבניין – משרת; שָרָת (במחשבים. במובן זה נמצאת בשימוש גם המילה חַ’אדוּם خادوم)
* חַ’אדֶםֶ אלְחַרַמֵינֶ אלשַּרִיפֵין خادم الحرمين الشّريفين – משרתם של שני המקומות הקדושים (כינויו של כל מלך סעודיה. שני המקומות הקדושים הם כמובן הערים מכה ואלמדינה, שנמצאות במדינתו)
* חַ’דַּאם خدّام, במשקל בעלי המלאכה – משרת
* הפועל חַ’דַּם خدّم בבניין השני – העסיק (בעבודה)
* הפועל אִסְתַחְ’דַם استخدم בבניין העשירי – העסיק, השתמש, הפעיל
* אִסְתִחְ’דַאם استخدام, שם הפעולה של הבניין העשירי – העסקה, שימוש, תפעול
* מֻסְתַחְ’דִם مستخدِم, צורת הבינוני הפועל – מעסיק, מעביד
* מֻסְתַחְ’דַם مستخدَم, כבינוני פעול – עובד, שכיר, מועסק; משומש
* חַ’רַג עַנֶ אלְחִ’דְמֶה خرج عن الخدمة – יצא משימוש
* אַיֶּ חִ’דְמֶה? أيّ خدمة؟ – איך אפשר לעזור? (מיל’: איזה שירות?)
* אַיֶּ חִ’דְמֶה אִחְנַא גַ’אהְזִין أيّ خدمة إحنا جاهزين – אנו מוכנים לכל מתן שירות (מיל’: כל שירות – אנו מוכנים)
* פי/פש חִ’דְמֶה في / فش خدمة – יש/אין שירות (או קליטה, בכל הקשור לתקשורת סלולארית או טלפונית)
* חַ’דַּאם בֵּית אַבּוּכּ אַנַא? خدّام بيت أبوك أنا؟ – מה, אני עובד אצלך??? (מיל’: אני המשרת של בית אביך?)
* חִ’דְמַתֶ/רִעַאיַתֶ אלזַּבַּאאֶן خِدْمةُ/رِعايةُ الزَّبائِن – שירות לקוחות
* חִ’דְמֶה עַסְכַּרִיֶּה خدمة عسكريّة – שירות צבאי
* חִ’דְמֶה אִגְ’בַּארִיֶּה/אִלְזַאמִיֶּה خدمة إجبارية/إلزاميّة – שירות חובה (בצבא), וגם: חִ’דְמֶתֶ אלְוַטַן خدمة الوطن (מיל’: שירות הדגל)
* חִ’דְמֶה נִטַאמִיֶּה خدمة نظاميّة – שירות קבע
* חִ’דְמֶה אִחְתִיַאטִיֶּה خدمة احتياطيّة – שירות מילואים
* חִ’דְמֶה וַטַנִיֶּה خدمة وطنيّة – שירות לאומי, שירות המולדת
* חִ’דְמֶת תַוְצִיל خدمة توصيل – שירות משלוחים
* ח’דמה דַ’אתִיֶּה / שַחְ’צִיֶּה خدمة ذاتيّة / شخصيّة – שירות עצמי
* ח’דמה מַדַנִיֶּה خدمة مدنيّة – שירות אזרחי
* ח’דמה אִגְ’תִמַאעִיֶּה خدمة اجتماعيّة – שירות סוציאלי
* אַלְחִ’דַמַאתֶ אלטִּבִּיֶּה الخدمات الطّبّيّة – שירותים רפואיים
* חִ’דַמַאת עַאמַּה خدمات عامّة – שירותים ציבוריים (לא במובן בית שימוש)
* חִ’דְמֶת טַוַארֶא’ خدمة طوارئ – שירותי חירום
* חַ’אדֶםֶ אלְקַוְם סַיִּדְהֹם خادم القوم سيّدهم – משרתם של האנשים הוא אדונם
עַבְּדֶ אלחלים חַ’דַּאם عبد الحليم خدّام היה במשך שנים סגן נשיא סוריה, ואפילו הנשיא בפועל במשך חודש, בין חאפט’ אלאסד המנוח לבנו בשאר. היה עד מותו ב- 2020 אופוזיציונר למשטר הסורי.
=-=-=
לשורש ע.מ.ל התייחסנו לא פעם בערביט, המפורטת ביותר היא זו:
לשאלתו של אידוב, אני לא מוצא פער במשמעות או בשימוש בין הפעלים אִסְתַחְ’דַם ו- אִסְתַעְמַל. אולי הקוראים חושבים אחרת?
בתמונה:
ג’יימס אדוארד “ג’ים” קרטר (באנגלית: James Edward “Jim” Carter; נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא שחקן אנגלי.
תפקידו הידוע ביותר הוא מר קרסון, הבאטלר, בסדרה “אחוזת דאונטון” בה הוא משחק משנת 2010. על תפקיד זה היה קרטר מועמד לארבעה פרסי אמי לבידור בפריים טיים לשחקן המשנה מצטיין בסדרת דרמה.
זה היה הפוסט ה- 1,860 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x