מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עַלַא רַאסֹה רִישֶה عَلَى رَاسه رِيشة – מתהלך כמו טווס, שחצן, חושב את עצמו, מחזיק מעצמו; על ראש הגנב בוער הכובע. מיל': (מתהלך כאילו) על ראשו נוצה
משה שלח לי סרטון נוסף של אבו נאצר.
הסרטון פורסם ב- 26.4.25.
אקסם באללה אלעט'ים, והאי אקסם באללה אלעט'ים, אנה צאר אלואחד יח'ג'ל יטלע יחכי ען אי מוצ'וע ע אלתכתוכ. בע'ץ' אלנט'ר שו מא כאן.
צאר אלואחד יח'ג'ל, יא אח'י, מא אלכ נפס. ואללה מא אלכ נפס. יעני אנא מש פאהם הדול אללי ביטלעוא מת'לן ביפתחוא לאיפאת. ביקול לכ: "אלחיאה בדהא תמשי". יא עמי, אוכי, אלחיאה בדהא תמשי, אפתח לאיפ, ואללה, יא עמי, אפתח לאיף ואקעד ואחכי, וסוי אללי בדכ איאה, בס, יא אח'י, ח'לי ענדכ שוית אחתראם.
אללי ביטלעוא יע'נוא, אללי בירוחוא לי עלא אלדור אלמסכרה ואלפלל, וסאיקין לי פיהא יעני אנהם פנאנין: "אללי יחבנא יא בח'תה ואללי מא יחבנא-" ומש עארף איש. שו האלאע'אני האי? יא אח'י מש פאהם לויש יעני, תעליקאת: "עאש! אצלי! כל אלאחתראם! ואללה יא עמי, היכ אלא-" שו תתהבל, יא זלמה? יא זלמה, מנשאן אללה, כיף ביג'י לכ נפס, ען ג'ד, תטלע תע'ני?
אקול לכ, ואללה פי עאלם, אנא בערפהא מניח. יום יום כאן יפתח לאיף. יום יום כאן ינזל פידיוהאת. טב ואללה אלעט'ים, ימכן אאח'ר פידיו מנזלינה, בדיש אבאלע', אול תלת שהור מן אלחרב, ומוקפין, יעני מוקפין וקוף תאם. ליש יעני אנתו ע ראסכו רישה מת'לן? יעני ליש אלואחד ביג'יב לחאלה אלמסבה? טב, מא אנתו סקט, ואללה אלעט'ים, אנכו סקט, ומא פיכו ד'רה רג'וליה ולא זלומיה, ולא אלכו פי אלזלומיה. חד אללה! חד אללה, בכרא למא ת-, יעני אן שאא אללה, אול אשי רבנא יפרג'הא עלא אהלנא בע'זה, ויא רב, תקף האלח'ראב אלדיאר אללי צאר עליהם ואלח'ד'לאן אללי צאר עליהם, יא רב, בס, בנקול יא רב, תקף מע אהל ע'זה.
ואללה, יא עמי, בטל אלואחד חתא נפס יתנפס. וחיאת מחמד, אנה אלואחד צאר … חאלה ופש אלכ נפס תסוי אשי.
אנא עארף? ואללה אלעט'ים, אשי ביקהר, יא אח'ואן. אלסלאם עליכם.
أقسم بالله العظيم، وهاي أقسم بالله العظيم، إنّه صار الواحد يخجل يطلع يحكي عن أيّ موضوع ع التكتوك. بغضّ النّظر شو ما كان.
صار الواحد يخجل، يا أخي، ما الك نِفس. والله ما الك نفس. يعني أنا مش فاهم هدول اللي بيطلعوا مثلًا بيفتحوا لايفات. بيقول لك: "الحياة بدّها تمشي". يا عمّي، اوكي، الحياة بدّها تمشي، افتح لايف، والله، يا عمّي، افتح لايف واقعد واحكي، وسوّي اللي بدّك ايّاه، بس، يا أخي، خلّي عندك شويّة احترام.
اللي بيطلعوا يغنّوا، اللي بيروحوا لي على الدّور المسكّرة والفلل، وسايقين لي فيها يعني إنّهم فنّانين: "اللي يحبّنا يا بخته واللي ما يحبّنا-" ومش عارف ايش. شو هالأغاني هاي؟ يا أخي، مش فاهم لويش يعني، تعليقات: "عاش! أصلي! كلّ الاحترام! والله يا عمّي، هيك الا-" شو تتهبّل، يا زلمة؟ يا زلمة، منشان الله، كيف بيجي لك نفس، عن جدّ، تطلع تغنّي؟
أقول لك، والله في عالم، أنا بعرفها منيح. يوم يوم كان يفتح لايف. يوم يوم كان ينزّل فيديوهات. طب والله العظيم، يمكن آخر فيديو منزّلينه، بدّيش أبالغ، أوّل تلت شهور من الحرب، وموقّفين، يعني موقّفين وقوف تامّ. ليش يعني انتو ع راسكو ريشة مثلًا؟ يعني ليش الواحد بيجيب لحاله المسبّة؟ طب، ما انتو سقط، والله العظيم، إنّكو سقط، وما فيكو ذرّة رجوليّة ولا زلوميّة، ولا الكو في الزّلوميّة. حدّ الله! حدّ الله، بكرا لمّا ت-، يعني إن شاء الله، أوّل اشي ربّنا يفرجها على أهلنا بغزّة، ويا ربّ، تقف هالخراب الدّيار اللي صار عليهم والخذلان اللي صار عليهم، يا ربّ، بسّ، بنقول يا ربّ، تقف مع أهل غزّة.
والله، يا عمّي، بطّل الواحد حتّى نفس يتنفّس. وحياة محمّد، إنّه الواحد صار … حاله وفش الك نفس تسوّي اشي.
أنا عارف؟ والله العظيم، اشي بيقهر، يا أخوان. السّلام عليكم.
אני נשבע באלוהים, והנה שוב אני נשבע באלוהים, הבנאדם כבר מתבייש לדבר בטיקטוק ולא משנה על איזה נושא. לא משנה איזה.
הבנאדם מתבייש, אחי, אין לך חשק. בחיי אין לך חשק. אני לא מבין את אלו שעושים שידורי לייב. הוא אומר: "החיים חייבים להמשיך / ממשיכים". בן אדם, בסדר, החיים חייבים להמשיך, תעשה לייב, בחיי, ושב לדבר, ותעשה מה שאתה רוצה, אבל אחי, שיהיה לך קצת כבוד.
אלו שהולכים לשיר, שנוסעים לי לבתים הנעולים (מתכוון לבתי יוקרה) והווילות, ונוהגים בתוכם כאילו הם אומנים (ושרים): "מי שאוהב אותנו יש לו מזל ומי שלא אוהב אותנו-" ולא יודע מה. מה זה השירים האלה? אחי, אני לא מבין, והתגובות: "שתחיה! זה מקורי! כל הכבוד! בחיי, בנאדם-", אתה טיפש, בנאדם? בנאדם, למען האל, איך יש לך חשק, ברצינות, ללכת לשיר?
אגיד לך, בחיי, יש אנשים, אני מכיר אותם טוב. מדי יום הם היו עושים לייב. מדי יום הם היו מעלים סרטונים. בחיי, את הסרטון האחרון הם פרסמו, ואני לא רוצה להגזים, בחודש השלישי של המלחמה, והם הפסיקו, הפסיקו לגמרי. אז למה אתם משוויצים? למה הבנאדם מביא על עצמו את הקללה? הרי אתם נפלים, בחיי, אתם נפלים, ואין בכם קמצוץ גבריות. בחיי! בחיי, מחר כש-, כלומר בעזרת האל, שקודם כל אלוהים יעזור לאנשינו בעזה, ושהלוואי שייפסק חורבן האדמות/שטח שקורה אצלם וההפקרה שקורָה להם, והלוואי, זהו, אנו מבקשים מאלוהים שזה ייפסק לתושבי עזה.
בחיי, בנאדם, כבר אין לאדם חשק לנשום. בחיי הנביא מוחמד, הבנאדם כבר … את עצמו ואין לך חשק לעשות כלום.
אני יודע? בחיי, זה גומר אותך, אחים. שלום עליכם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תגובה מדגמית לסרטון:
والله يا صاحبي انتا الشخص الوحيد اللي بحطله إعجاب قبل ما اسمع شو بحكي لأنك زرعت الثقة فينا انك انسان أصيل واصلي . يسلم لسانك
בחיי, חברי, אתה האדם היחיד שאני עושה לו לייק לפני שאני בכלל שומע מה הוא אומר, שכן אתה שתלת בנו את האמון שאתה אדם אציל ואמיתי. תבורך לשונך
https://www.tiktok.com/@abonase…/video/7497654843390070023
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
רִישֶה ريشة וברבים רִיש ريش (שם קיבוצי) או רִישַאת ريشات או רִיַאש رياش או אַרְיַאש أرياش – נוצה; עט, ציפורן של עט, מכחול; מטאטא נוצות לאבק (פחות בשימוש); מַפְרֵט מיוחד המשמש לנגינה בעוד, שבמקור אכן הוכן מנוצה (כלומר שימשה כמפרט)
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/jpELy
ומזמן-מזמן פרסמנו את הפוסט הבא (מובא פה עם תוספות):
מילת היום היא –
רִישֶה ريشة – נוצה
לשמיעה: https://clyp.it/kifmqtjj
הצורה ריש משמשת גם כשם קיבוצי: שם עצם בצורת זכר יחיד, שמשמעותה רבים: נוצות.
השורש הערבי ר.י.ש עוסק בעיקר בנוצות, אך גם בהתעשרות (נדיר). השורש המקביל לו בעברית הוא… ר.י.ס.
כן, כן, אותה מילה מסמנת בערבית נוצה, ובעברית – את ריסי העין. ויש איכשהו קשר, לא? לפחות במראה.
באשר להתעשרות – רש, בעברית, היא מילה מאותו השורש אך במשמעות הפוכה: דל ואביון.
* הפועל רַאש راش בבניין הראשון או רַיַּש ريّش בבניין השני, שניהם אינם נפוצים – צמחו נוצותיו (של אפרוח או גוזל); התבגר; התעשר, חי חיים טובים
* מְרַיֶּש مريّش, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, במדוברת – מקושט נוצות
* הפועל תַרַיַּשַ تريّش בבניין החמישי, גם הוא אינו נפוץ – התעשר
* מִתְרַיֶּש متريّش, בצורת הבינוני הפועל – חי חיי רווחה
* חַ'פִיף זַיֶּ אלרִּישֶה خفيف زيّ الرّيشة – קל מאוד, קל כנוצה
* וַזֶן רִישֶה وزن ريشة – משקל נוצה (בספורט)
* רִישַתֶ אלְגַ'רַּאח ريشة الجرّاح – אזמל מנתחים
* נַפַח' רִישֹה نفخ ريشه – ניפח את נוצותיו, איים, "ניפח את החזה", התייהר
* נַפַדֶ בְּרִישֹה نفد بريشه – נס כל עוד נפשו בו (מיל': ברח ב/עם נוצותיו)
* אַלרִּישַה אֶלטַּאאִרַה الرّيشة الطّائرة – בדמינטון, נוצית, כדור נוצות
* רִיַאש رياش – הון, עושר
* אַרְיַש أرْيَش, במשקל בעלי המום – אדם שעיר בפניו; עשיר, גביר (לא בשימוש)
* מַנְתוּפֶ אלרִּיש منتوف الرّيش – חסר-כל, מי שאין לו כלום (מיל': מרוט-נוצות)
אבל הביטוי שאני הכי אוהב הוא:
* עַלַא רַאסֹה רִישֶה على راسه ريشة – על ראש הגנב בוער הכובע; חושב את עצמו, מחזיק מעצמו, מתהלך כמו טווס. מיל': (מתהלך כאילו) על ראשו נוצה
* "אלחראמי עלה ראסו רישה "
אגב שם משפחה די נפוץ הוא אַבּוּ רִיש أبو ريش, או אבו אֶלרִּיש أبو الرّيش. קיימת חמולה כזו ברצועת עזה, ויש גם משפחה דרוזית עם שם זהה בצפון הארץ. ייתכן ששמם ניתן להם בשל עיסוק בנוצות, אולי ייצור שמיכות וכריות. או שיש לכם מידע בנושא?
כתב לנו בהקשר ידידי הקורא יהושוע ויזל סנקרי:
אבו אלריש זה ביטוי לאדם שמדבר הרבה ומתגאה הרבה אך בפועל הדבר שווה כמשקל הנוצה.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
האתר "אח'באר אליום" התייחס לפתגם ולמקורו:
«اللي على راسه ريشة».. تعرف على قصة المثل الشعبي
منةالله يوسف
الجمعة، 25 يناير 2019
الأمثال الشعبية لها سحرها ومنطقها الخاص، والتي يستخدمها المصريون في مختلف المواقف الحياتية، من بينها مثل «اللي على راسه ريشة».
يتردد هذا المثل باستمرار على الشخصية الخبيثة التي تأخذ كل الكلام على نفسها، وتصطنع المشاكل، تعددت الروايات حول تفسير هذا المثل العامي، لكن أكثر رواية اتفق الكثيرون إنها وراء إطلاق هذا المثل، كان بطلها «لص ودجاجة».
في السطور التالية، نلخص حكاية هذا المثل الشعبي:
سرقت دجاجة من أحد سكان القرية، فذهب الرجل إلى شيخ القرية ليشكو له عن حالته ومدى اعتزازه بهذه الدجاجة، فأمر الشيخ بجمع سكان القرية وبدأ يسرد أن دجاجة الرجل سرقت.
وبدأ حديثه بأنه يعرف السارق وأن لم يعترف سوف يفصح عن اسمه أمام أهل القرية، وبات يستشعر بحكمته ردود فعل الناس، حتى بادره واحد من سكان القرية بسؤال «هل أنت تعرف السارق؟» فأجاب الشيخ بنعم، فقال له هل هو يجلس معنا؟ فقال الشيخ نعم، فقال الرجل للشيخ وما شكله؟
فقال لهم "على رأسه ريشة" في إشارة منه إلى إنه عندما أخذ الدجاجة علقت برأسه ريشة، فقام السارق دون أن يشعر بتحسس رأسه فعرفه الجميع وانكشف أمره، فخرج القول «اللى على راسه ريشة»، ثم تطور بعدما تداوله الناس وقالوا «اللى على راسه بطحة».
"מי שיש על ראשו נוצה" – הכירו את הסיפור מאחורי הפתגם העממי
מנה אללה יוסף
25.1.19
לפתגמים העממיים יש קסם והיגיון מיוחד. המצרים משתמשים בהם במצבים שונים בחיים. אחד מהם הוא "מי שיש על ראשו נוצה".
אומרים את הפתגם הזה הרבה על אדם מגונה, שמייחס את כל הדברים לעצמו ועושה בעיות. יש הסברים רבים שמפרשים את הפתגם העממי הזה, אך רובם מסכימים שהגרסה שעומדת מאחורי הפתגם היא זו שעוסקת ב"גנב ותרנגולת".
בשורות הבאות נתמצת את סיפור הפתגם הזה:
תרנגולת נגנבה מאחד מתושבי הכפר, אז הוא הלך לשיח' של הכפר כדי להתלונן על מצבו ולספר כמה התרנגולת הזו הייתה יקרה לו. השיח' הורה לכנס את תושבי הכפר והוא סיפר שהתרנגולת של האדם נגנבה. הוא פתח באומרו שהוא יודע מי הגנב, ואם הוא לא יודה הוא יחשוף את שמו בפני תושבי הכפר. הוא חש, בזכות חוכמתו, את תגובות האנשים (כלומר הוא ידע איך הם יגיבו. שָלֵו), עד שפנה אליו אחד התושבים בשאלה: "אתה יודע מיהו הגנב?". השיח' ענה: כן. התושב שאל: "האם הוא יושב בינינו?" ענה השיח': כן. האדם שאל את השיח': "איך הוא נראה?"
הוא אמר להם: "יש על ראשו נוצה", ברומזו לכך שכשהוא לקח את התרנגולת נשארה על ראשו נוצה. הגנב קם, ובלי שהרגיש מישש את ראשו. כולם זיהו אותו, ועניינו נחשף. כך נוצרה האמירה "מי שיש על ראשו נוצה". בהמשך נוצרה גם הגרסה "מי שעל ראשו נפיחוּת כתוצאה ממכה [כל הזמן מרגיש אותה]".
(התרגום שלי. שָלֵו)
הקוראת עידית בר מהדף "אסלאם וערבית עם עידית" שלחה לי סרטון בו היא הסבירה את העניין, ואילו הייתי מכיר אותו לפני כתיבת הפוסט הוא היה חוסך לי זמן, אבל מילא, זכינו גם בזה וגם בזה:
https://www.youtube.com/watch?v=CN_17iL_res
והקורא מרק שוף שלח את הגרסה המצרית של ההסבר:
https://www.youtube.com/watch?v=xe7Cgkk-8Vo
ידידי אמג'ד עתאמנה כתב לי:
מלכים וסולטאנים נהגו לשים נוצה על הראש או על הכתר וכו', אפילו אינדיאנים, כדי לסמל ייחודיות או להבדיל אותם משאר העם.
כאשר אתה מבקש ממישהו שיעשה או ייתן לך משהו יוצא מן הכלל, או שלא יעשה אותו לאנשים אחרים, אז הוא יכול להגיד לך: למה שאני אעשה זאת, עלא ראסכ רישה? على رأسك ريشة؟ וכי אתה אדם מיוחד? מי אתה בכלל?
=-=
ולפני שאתם מגיבים, מקור הביטוי חנטריש אינו מערבית ואינו קשור לנוצות:
מפרסית خنده ريش – מילולית: חנדה – צחוק, ריש – זקן (אדם העושה צחוק מזקנו איננו אדם רציני, ולפיכך מדובר בעניין לצחוק ממנו).
מקור התמונה: ChatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,818 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
