פורסם לראשונה ב- 29.11.18
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי, המורה והקוראת Sally Yeshayahu, שכתבה לנו:
“רציתי לדעת האם היה לכם פוסט על המילה אחלא احلى? מילה השגורה בפי רבים מאיתנו, אך משמעותה בערבית שונה (למיטב ידיעתי).
אם לא היה, אשמח להסבר כיצד המילה השתרשה בשפה העברית ומה הקשר לחומוס?!”
היה לנו פוסט על השורש הזה, הנה הוא שנית:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקוראOshri Cohen , שכתב לנו:
“ניתן מידיי פעם לקחת שמות משפחה ולפרש (לרוב בעלי מקצוע) זה יהיה מאוד מעניין לדעתי…”
חַלַוַאנִיּ حَلَوَانِيّ – מייצר/מוכר ממתקים ודברי מתיקה; קונדיטור, pâtissier
לפני שאתייחס למילה אענה לאושרי, שעסקנו פה לא פעם בשמות משפחה שהם בעלי מקצוע (לרוב במשקל בעלי המקצוע המובהק: פַעַּאל), ושישנם בעלי מקצוע, לרוב עתיקים, שאין בהם באמת עניין ציבורי-לשוני, לשיטתי לפחות.
בכל מקרה, היום בחרתי במקצוע “מייצר ממתקים” גם כי הוא כיפי וגם כי המילה אינה מבוססת על המשקל הדקדוקי המוכר.
מקצוע דומה באותו משקל: כַּנַפַאנִיּ كنفَانِيّ – מייצר כנאפה.
השורש הערבי ח.ל.ו (גזרת ל”ו) עוסק במתיקות, והוא אינו קיים בעברית, ככל שאני יודע, פרט למילה חלווה, שמקורה ערבי, אותה יש להקפיד לכתוב עם ו”ו ולא עם בי”ת, שכן אין מדובר בממתק שהוא מוצר חלב…:
* הפועל הספרותי חַלַא حلا בבניין הראשון – היה מתוק, ערב
* הפועל חַלַּא حلّى בבניין השני – המתיק, התפיל מים
* תַחְלִיַה تحلية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המתקה; התפלה
* תַחְלִיֶתֶ אלְמִיַאה تحلية المياه – התפלת מים
* חִלוּ حلو (בספרותית חֻלְו) – מתוק; טוב, יפה
* אַחְלַא أحلى, במשקל ערך היתרון וההפלגה – יותר/הכי מתוק/טוב/יפה, מילה שנכנסה כפי שהיא לעברית, למשל ב: “כשהחומוס אחלה הכל אחלה”… כן, רק שבערבית יש אלף בסוף…
* יַא מַחְלַא يا محلى – כמה יפה/טוב! (צירוף של יא [הקריאה] + מא [ההתפעלות] + אחלא + כינוי: יא מַחְלַאכִּי! يا محلاكي כמה את יפה וטובה!)
* חַלַאוֶה حلاوة – מתיקות; ממתק, חלווה. חלאוה טַחִינִיֶּה حَلاوة طَحِيِنِيّة – חלווה, “ממתק מסומסום טחון”. המאכל בעברית נכתב עם בית, חלבה, וכך הוא עשוי ליצור אשליה שהוא עשוי מחלב, כאשר בפועל הוא מסמל את המתיקות הערבית, היא שפת המקור שלו
* חַלְוַא حلوى וברבים חַלַאוַא حلاوى; חִלְוִיַּאת حِلْويّات או חַלַאוִיַּאת حَلَاويّات – ממתקים
תוספת מאוחרת:
כתב לנו בתגובות של הפרסום המקורי הקורא זרובבל איכילוב, שהשורש הזה מופיע בעברית במילים:
חַלָּה, של שבת, שהיא לרוב מתוקה
ובפועל: חִלָּה (חילה) את פניו, שפירושו כיבד מישהו, גם במובן המילולי של המתיק
מילון אבן-שושן מאשר את הדברים האלה חלקית, שכן אין קישור ודאי בין מילים אלה למשמעות המתוקה של השורש בערבית, אולם אין ספק שיש כאן הערה חשובה ומעניינת.
בנוסף, כתב לנו הקורא אוחנה אוחנה:
“שמעתי היום את המילה חַלַיַאן حليان.
זה נאמר מבחורה לבחור: אתה חליאן.
לא הצלחתי למצוא תרגום למילה אשמח לעזרה… תודה רבה”.
לאחר כמה דקות אוחנה הוסיף:
“שאלתי היום ערבי והוא גילה לי שהכוונה היא למישהו שנהיה יותר יפה
. תודה רבה”.
בכל מקרה, אני לא מצאתי תיעוד למילה הזו, לא במילונים ערביים-עבריים ולא במילונים ערביים.
ייתכן מאוד שהיא במדוברת מקומית, או לא בשימוש רב. אין לי מושג…
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.